אני דווקא כן שואלת
אחרי הוצאת מחטים או בסיום טיפול שיאצו אני קודם כל הולכת להביא כוס מים. השתייה חשובה מאוד בסיום טיפול, גם למי שמטפל. יש במים משהו מרגיע ומקרקע. מטופלים שאומרים שהם לא אוהבים לשתות מים זוכים לכוס מים עם קצת נענע, לימון וטיפת דבש. זו הדרך שלי לחנך אותם לשתות. (מבלי להיכנס לשאלות למה הם לא אוהבים לשתות וכו'.) כשהם יושבים עם כוס מים ביד אני שואלת איך הם מרגישים. יש כאלה שאת הפידבק האמיתי נותנים רק שבוע אחרי, או בשיחת טלפון, ויש רבים שאוהבים לשבת ולדבר על התחושות שזה העלה בהם, זכרונות, צבעים ועוד. במקרים שבהם המטופל נפתח, אני נותנת לו המלצות, תרגילי מודעות פשוטים, או הנחיות תזונתיות - אצל אלה שלא אוהבים ולא מעוניינים לשנות הרגלים רעים, אני מנסה לנצל את האמון והתחושה הטובה שנוצרת אחרי הטיפול, ונותנת הנחיה אחת, למשל: השבוע אל תשתי יותר משלוש כוסות קפה ליום (למי ששותה חמש) או: השבוע תאכלי לפחות שלוש ארוחות חמות בצהריים. לפעמים התחושה שחסר משהו מגיעה מהמטופל, שלא רוצה ללכת. טוב לו, נוח לו, והוא לא רוצה לחזור לשגרה שלו. במקרה כזה, הנחיות כלשהן עוזרות, וגם המודעות לעובדה שעכשיו הגיע תורך לנוח.