סבתא והנכד לא מסתדרים

[mykal]

אני קוראת אותך,

ובד"כ מסכימה איתך.
הפעם היינו חלוקות בדעתינו.
לי באופן אישי היה קשה עם ההגדרות שבחרת--ואליהן הגבתי.
ולא נראה לי שנכון--לקחת אי הסכמה דיעה, להתיחסות אישית,
גם כאן כתבת נורמלי ותקין. וזה בסדר לחשוב שונה.

 

[mykal]

מכירה? כמוך.

אבל אנה כותבת כאן הרבה זמן.
היא נשמעה לי אמינה, אני מניחה שאלולא זו היתה פעם ראשונה,
היא לא היתה כ"כ 'מזדעקת' לשמע דיעה.
מה גם שמצטערת כנראה ההגדרות שלנו לאלימות שונות.
אשה ביקורתית, שמרגישה שמותר לה לקבע, היא לא נעימה/נוחה,
אשה שמרימה קול--כי חושבת שכך ביתה תתישר לדרישתה--זה בהחלט לא הטעם שלי.
בין זה --כדי להכיר תרבויות שונות ממה שאנחנו חיים כאן,
לבין להגדיר אותה כאלימה--בעיני יש מרחק.

אבל--כדי 'לא לחפור' (לפחות מצידי--) אנחנו כנראה
נצייר לעצמינו דמויות אחרות--וננהל גישות שונות.
בסופו של דבר אנה שמעה כמה גישות ואני בטוחה שתבחר מה מתאים לה למשפחתה ולמציאות חייה.

 

[פולספגן]

אכן, אם היא לא מכבדת את אימה, אז שלא תצפה שילדה יכבד אותה

היא פשוט יורקת על כל מה שאימה עשתה עבורה כל חייה.
&nbsp
אגב, ייתכן שגם היא תהיה סבתא בעתיד ומעניין איך תרגיש אם ילדיה יסלקו אותה מנכדיה.

 

[להעלות ליגה]

שרשרת אלי אז אני עונה

אני ממש לא מציעה להעיף אותה
או לנדות אותה
אני מציעה לתת לה להיות סבתא
לשחרר אותה מהעבודה הקשה
שתהנה מהנכדים שלה
וכמובן שתדע את המקום שלה
הסבתא..
שלא תתערב
תנסה לחנך
ובמיוחד "תצא" על הבת שלה ליד הילדים

 

[פולספגן]

קודם כל, אני כמו mykal, משערת שזה רצונה של האם שאימה תטפל

בילדים כאשר היא נמצאת בעבודה.
&nbsp
היא מעדיפה שאימה היא זו שתחנך אותם ולא מטפלת זרה שהיא לא מכירה.
&nbsp
הואיל ואימה חונכה בדור אחר וגם גידלה אותה כנהוג באותה תקופה, העקרונות שלה שונים ולכן היא לא מסכימה עם דרך ההתנהלות של ביתה והבת שלה מחוייבת לבלוע את הצפרדע ולנסות במקצת לשנות את פני הדברים לזכותה.
&nbsp
הכל חייב להיות מתוך כבוד והערכה לאימה על כל מה שהיא נותנת לה.

 

[להעלות ליגה]

אבל אם הסבתא לא מחנכת

לפי העקרונות של ביתה
אז זה לא מתאים יותר
שתשחרר אותה מהתפקיד

 

[פולספגן]

לא, כי היא פחות או יותר מכירה את העקרונות של אימה ויכולה

לשנות את פני הדברים כאשר אימה לא נמצאת לידה.
&nbsp
מטפלת זרה היא לא מכירה בכלל ולא יודעת את העקרונות המנחים אותה, גם אם יש לה המלצות שלה ושמעה את האני מאמין שלה.

 

[kmiki]

סיפור לא פשוט בכלל

הגעתם לנקודה מאד קשה במערכת היחסים...
בשלב זה אני הייתי מפרידה כוחות, בכל דרך אפשרית, ועושה עבודה עם כל אחד מהצדדים, ורק אז מנסה לאחד אותם שוב.
האם אפשרי שביומיים שהיא אצלך, הילד לא יחזור הביתה,א לא ילך לחבר, לצהרון, או למסגרת כלשהי אחרת? אולי אמך יכולה להיות עם הקטן אצלה בבית ולאפשר לגדול להגיע לבית ריק?
לצערי הרב, ברגע שהיא השתמשה באלימות כלפיו, היא פתחה פתח גדול לאלימות להיות שחקן בתקשורת ביניהם, ולכן אי אפשר כבר להאשים את הילד במה שעשה, ואני אל מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אני קצת מבינה אותו.
אני לא הייתי בוחלת בעזרה מקצועית במקרה כזה, אני חושבת שזה קצת גדול עליך לבד, ונראה לי שיועץ משפחתי טוב יכול לסייע לקשר ביניהם לתפוס שינוי כיוון, ואולי היה עוזר לך גם כן להסיר את המתח ממך, ולשחרר אותך מתפקיד המגשרת.
אמך צריכה להבין שזה אל תפקידה לחנך את הילד, ויש מצב שאת צריכה לשקול אופציה של להחליף אותה עם הטיפול בקטן, כי זה יכול להזיק לבנך הגדול דווקא, אבל לעומת זאת, מהתאורים שלך (גם אני אמא לבן 10 שמתנהג כמו טינאייג'ר) עולה שקיימת בעיה אצל הילד, וגם היא דורשת תשומת לב בנפרד, איזה תאום ציפיות בין הגיל, הזכויות, החובות, ואיך מתקשרים עם הסביבה, כולה.
בקיצור, זה מהמקרים שלדעתי האישית איש מקצוע נכנס לתמונה, לא אדלר וכאלה, אלא יורת בכיוון של עו"ס שנותנים יעוץ במשבר משפחתי.
איפה בעלך בתמונה, אגב?

 

[אנה חדשה]

דיברתי עם שניהם

אמרתי לילד ששניהם לא היו בסדר, אבל אין מה להשוות את מה שהוא עשה להתנהגות שלה. שההתנהגות שלה חמורה ביותר, ואני לא אסבול שבבית שלי מישהו יתייחס לבן שלי בצורה כזאת. שאני אדאג שבבית שלו הוא ירגיש בטוח ומוגן, ולא משנה מה הנסיבות. ושאדבר עם הסבתא ואבהיר לה שאם זה יקרה שוב, היא לא תכנס אלינו הביתה.
לגבי ההתנהגות שלו, הסברתי לו שדווקא את התגובה שלו אני לא אשפוט כי אנחנו כן מלמדים להחזיר, וגם אם כאן הנסיבות שונות, טוב שהאינסטינקט שלו אומר להגן על עצמו. יחד עם זאת, אני מבקשת שזה לא יקרה שוב, ואם יש בעיה, מייד להתקשר אלי.
ואמרתי שלא מקובלת עלי החוצפה שלו, ועובדה שהוא מצליח לרסן את עצמו מולי. הוא טוען שאיתי אפשר לדבר. אז סיכמנו שאם יש לו בעיה מול סבתא (ובאמת שלא ניתן לנצח אותה בויכוח), שירים אלי טלפון ואני אתווכח איתה במקומו.
אז בצד הזה הנושא טופל.
הבעיה היא מול הסבתא. היא פשוט זלזלה במה שקרה, לא רואה איפה היא לא בסדר. אני מקווה שהיא תפנים את מה שאמרתי לה, אבל כלפי חוץ היא לא הראתה שום סימן. בכמה הזדמנויות היא הזכירה לי שהיא "מתעללת בילדים שלי" במין זלזול כזה. בכל פעם דאגתי להבהיר לה שבעיני כן מדובר בהתעללות ובהתנהגות שאנחנו לא נסבול.
אגב, היא מצידה הבהירה לי שהיא מתרחקת ממנו, שיעשה מה שהוא רוצה. כנראה שני הצדדים ירוויחו מזה, עד כמה שזה עצוב.
חמותי חלתה, ולא בטוח שתבוא אלינו בזמן הקרוב, שני הסבים נפטרו, אז הילדים זקוקים לסבתא. אבל זה מה יש
&nbsp

 

[3תיתי]

מתנצלת, אבל מרגיש לי מתגובתך, שאת מלבה את האש.

 

[ויקה1222]

זה נראה שהבן שלך

מגלה יותר בגרות מאמא שלך. איתו הצלחת לדבר ולהגיע לאיזו מסקנה אפקטיבית ובכלל הוא עושה רושם של ילד טוב ובוגר. טוב שנתת לו את ההרגשה שאת מגנה עליו.
איתה , לעומת זאת, אי אפשר לדבר. אני חושבת שיותר קשה לך להתמודד מולה אבל לדעתי אין לך ברירה. אין טעם להתווכח ולשכנע, פשוט להבהיר בצורה מאוד תקיפה שאסור לה לעשות את מה שהיא עשתה. מאוד עצוב היה לי לקרא שהיא החליטה להתרחק ממנו כי ילדים מרגישים יחס קר. מקווה שהדברים יסתדרו.

 

[kmiki]

ילדים לא זקוקים לסבתא בכל מחיר

אני חושבת שעדיף לך למצוא סידור חדש ולהקל על בנך הגדול.
לא נשמע לי שזו אידיליה לאף אחד, מצטערת.
גם הסטרס שלך כתוצאה מכל המצב הזה לא מוסיף לאף אחד, והקטן סופג את כל
השלילי הזה שסביבו.
&nbsp

 

[3תיתי]

להכניס לעניין עו"ס זו הסחפות רבתי.

עם כל הכבוד, נותנים לסבתא להיות בתפקיד הורה פעמיים בשבוע, בליע שיש לה היכולת של סנקציות כמו הורה. זה ממש לא בסדר שהיתה סטירה, גם אם סימלית, אבל כנראה הילד הוציא אותה מדעתה, ואין לה כל דרך להגיב.
קודם כל, מסכימה, שבמרה הזה, לא סביר שלסבתא יהיה תפקיד הורי, כשדמדובר בילד הספציפי. בגללה, בגללו- זה לא משנה. אי אפשר לתת חובות בלי זכויות, כלומר שהסבתא תהיה הורה מחליף, אך בלי שום סמכות. אם לא רוצים שתהינה לה סמכויות, צריך לתת לה להיות רק סבתא, שזה אומר לבקר (כשהורה דואג למשמע את הילדים, או לקחת רק את מי שמתאים לה, כשמתאים לה. ככה- זה לא צודק. מה הסבתא הזו אמורה לעשות עם ילד שנוהג בחוצפה, ממרה את פיה, "משגע" אותה?אז כנראה הבליגה-הבליגה-הבליגה, עד שהתפוצצה. והיא אפילו לא יכולה להתפטר!

 

[AYELET1]

 

[ויקה1222]

לתת סמכויות זה לא אומר לתת רשות

להרביץ. וסטירה (מה זה סמלית?) זה אומר להרביץ.
הילדים שלי נמצאים עם ההורים שלי כמעט כל יום אחרי הבית ספר ובחיים ההורים שלי לא חשבו שבסמכותם לתת להם סטירה גם אם לעיתים הם מעצבנים אותם. אגב, לא פעם, אם ההורים שלי לא בטוחים מה לעשות, הם מתקשרים אלי ושואלים, זו לא בושה. אומנם הם כולם יחד אבל אני נשארת הסמכות העיקרית. כשיש רצון ואופי מתאים, אפשר להסתדר.
והיא כן יכולה להתפטר, יש מספיק סבתות שהתפטרו מתפקידן בלי שום בעיה. בכל אופן, גם אם נותנים לסבתא סמכות, הסמכות לא צריכה להתבטא בצעקות או סטירות.

 

[3תיתי]

הילדים שלך, כנראה לא מוציאים את הורייך מדעתם

הסבתא בתפקיד פעמיים בשבוע. לשמור על ארבעה ילדים. אבל שלא כהורים, לה אסור להעיר, ואסור להעניש. היא הרי "רק" הסבתא. אז אם היא "רק סבתא", שתקבל רק תפקידי סבתא, שהם אינם ימים קבועים, ולא ארבעה ילדים בבת אחת, ובלי בעיות משמעת, ורק כשמתחשק. אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות. גם שתהיה תחליף הורה וגם שלא. אם את מעסיקה מטפלת, את משחלמת לה תמורת העבודה. היא יכולה להתפטר, בלי אי נעימות משפחתית, בלי מריבות, ואני משערת שהאמא לא היתה מאפשרת לילד להוציא לה את המיץ (מחשש שתתפטר...). הסבתא נתונה בבעיה. אם תתפטר, תהיה מריבה ואי נעימות. אם לא תתפטר, היא נתונה לכעס וצריכה להבליג, על מה שאף הורה סביר לא היה מבליג. לא אומרת שבסטירה, אבל היא מעניש על חוצפה. לסבתא אין היכולת הזו. אניט משערת שהגיעו מים עד נפש, עד שהתפרצה, והתגובה של הילד נראית לי מדהימה. מעולם לא הייתי מעלה בדעתי, שבכל מצב שהוא, ילד שלי היה בועט בסבא או בסבתא. אני מצליחה לדמיין שהילדים שלי היו מגדלים מלפפון על הראש, יותר בקלות, מאשר בועטים. ואגב, חוצפה זו גם אלימות.

 

[AlicePJ]

את יכולה לדמיין אדם מרביץ לילד אבל לא ילד מגן על עצמו

מפני אדם אלים?
עד כמה שאני מסכימה עם הרבה מהדברים שכתבת, אני חושבת שסבתא כן יכולה להתפטר אם לא מתאים לה. אם היא לא רוצה לשמור על הילדים, שלא תשמור. שתודיע שהיא מפסיקה ובזה נגמר העניין. שהיא מוכנה להיות עם הילדים רק אם אחד ההורים בסביבה ויכול לדאוג שיתנהגו כהלכה.
אם היא בוחרת להמשיך להיות עם הילדים, היא לא יכולה להרביץ להם. אם היתה מטפלת במקום סבתא, והיתה מכה את הילדים, היית אומרת שישאירו את המטפלת?
מצטערת, אם מותר לסבתא להרביץ אי אפשר לעשות סטנדרטים כפולים ולהגיד שלילד אסור. בגלל זה כל הקטע של החינוך להחזיר אלימות לא עובד ולא יעבוד, כי אי אפשר מצד אחד להגיד שאסור להתנהג באלימות, ומצד שני לחנך לפעול באלימות. הילדים מבינים את הסתירה (או סטירה במקרה הזה....) והם מבינים שבעצם אלימות היא מותרת בכל מיני תנאים. לדרוש מילד בן 10 להבין שאם ילד אחר מרביץ לו אז מותר לו להחזיר, אבל אם מבוגר מרביץ לו אז הוא אמור לא להחזיר, זה לדרוש הרבה יותר מידי.
אז המצב הגיע לקיצוניות מוחלטת בגלל התנהגות לא נכונה של ההורים. הם היו צריכים להבין שהתנהגות הסבתא לא הולמת ושהילדים לא צריכים להיות בסביבה כזאת הרבה לפני שהסבתא המשיכה את האלימות המילולית לאלימות פיזית. ברגע שזה קרה הם צריכים להבין שהתעוררו מאוחר מידי, אחרי שכבר סיכנו את הילדים, ולהפריד כוחות באופן מיידי. לא להשאיר את הילדים לבד עם אדם מתעלל, מילולית או פיזית.

 

[3תיתי]

אני חושבת שהלכת מאד מאד רחוק.

ואכן, ללמד להחזיר לילד שמכה אותך, אבל להזדעזע מאלימות, זה סטאנדרט כפול ומאד מבלבל.וגם שגוי בעיני) ולהיות חוצפן לסבתא זו גם אלימות.ולא מדובר בילד בן שנתיים שלא מבין. רק שאם ילד חוצפן למורה, היא יכולה להעניש אותו. אם ילד חוצפן להוריםן, הם יכולים להעניש אותו. והסבתא? לה אסור. ולדעתי נסחפת לגמרי.

 

[mykal]

ויקה, כל הכבוד להוריך.

אני סבתא במשרה מלאה, כמעט ברמה של הורה.
ואני הרבה פעמים נמצאת בבית ילדי שהם נוסעים לכמה ימים--ואני עם הנכדים.
אוי מואבוי לי--אם הייתי אמורה להתקשר אליהם כשילדיהם
מתנהגים כמו שמתבקש.
אני בהחלט סמכות 'בלעדית' כשאני המשגיחה עליהם.
ואני מוצאת מספיק דרכים כדי 'שיהיו ממושמעים', (לא צריך בשביל זה לנקט אלימות)
לא נכון בעיני שלעולם את אמורה להיות המתוכת.
ולהם אין זכות להיות סמכות--כל הכבוד שהם מסכימים.

 

[kmiki]

גם אצלנו זה ככה

ההורים שלי עוזרים המון עם הילדים, והקטנה שלי היא ילדה שיודעת יפה מאד להוציא מןם הכלים.
קרתה פעם אחת בלבד שהיא קיבלה "פליק" מאמא שלי בכל 7 שנות חייה, ואני חייבת אלמר שאמא שלי דיווחה לי על זה והיתה די מזועזעת מעצמה, ומאד הצטערה על מה שעשתה, אבל כמו שאמרו פה, ילדים, כמו כל בני האדם, יכולים לפעמים להוציא מן הדעת ולגרום לאדם שפוי לאבד את העשתונות.
בדרך כלל הוריי יתייעצו איתי טלפונית איך לפעול בעת משבר, ויניחו לי להיות מפעילת הסנקציות, טלפונית אם צריך, וככה זה מתנהל אצלנו, רק אני מענישה, וככה הם גם מטפלים ועוזרים, וגם לא נאלצים להיות המחנכים.
ההבדל בין הוריי לסבתא המדוברת פה, הוא שהוריי לא רוצים לחנך, הם רוצים להיות סבא וסבתא, ולעזור לי עם הקשיים הלוגיסטיים עם הילדים, והם עושים את זה באופן נפלא, יש לאמר.
אז למזלי, אצלי לא יקרו דברים כאלה, אבל הי, קרה פה מקרה, הסבתא הרימה יד, פאשלה שלה, כי ברגע שזה קרה, האלימות כבר בחוץ.
אם לא מוכנים לטפל בבעיה באופן מוסדר, להגדיר באופן מפורש שאסור להרים יד, מבוגר על ילד וילד על מבוגר, מכאן זה רק ידרדר.