נתוני ה-OECD מצביעים על פער אינטלקטואלי בין יהודים לערבים

[Astroo]

ייתכן שזה נכון בקרב בני טיפשעשרה או גופניקים אבל לא בקרב אנשים בוגרים נורמטיביים.

 

[טלמון סילבר]

פה מזוהם מקובל אצל ערסים מזוהמים.

 

[lEchoesl]

אתה לוקח דברים יותר מדי קשה...... כמה פעמים כתבת פה

אהבל? טמבל? אידיוט? מפגר? כתבת וכתבת. אבל מבחינתך זה בסדר. ופתאום כשמישהו מעוצבן ואומר למישהו שילך לקיבינימט אז זהו! הוא ערס. מה זה קשור?

 

[טלמון סילבר]

על טעם וריח אין להתווכח

מה לעשות, אני לא סובל צחנת ביב שופכין.
"אהבל, טמבל, מפגר" זה לא יפה, אבל זה לא פה מזוהם. אני גם לא בטוח שהרביתי להשתמש כאן במילים אלו.
לא כתבתי "אידיוט", אלא "אידיט".

 

[RubberSoul92]

שאין להם מודעות עצמית.

 

[lEchoesl]

איך זה קשור למודעות עצמית? כול אדם יכול לפעמים לזרוק מילה

גסה, זה אומר שאין לו מודעות עצמית או שהוא ערס?

 

[shaulreznik]

"אז למה לא להשתמש בתעתוק רוסי הקרוב יותר להגייה העברית?"

בזמנו שאלתי אנשים מדוע את Горбачёв מתעתקים לאנגלית כ-Gorbachev ולא כ-Garbatchoff (כנ"ל גם מקרים רבים אחרים). הסבירו לי כי מאחר שבאנגלית קיימות כמה וכמה סוגי הגייה, עדיף להיצמד למין "צורת ביניים" כשזאת שתישמע זהה פחות או יותר בכל אחד מהדיאלקטים האנגליים.
&nbsp
כמו כן, ישנו עניין של "תעתיק היסטורי". נניח, פעם, באופן שרירותי למדי, הוחלט לתעתק את שמו של פלוני באופן X, אז יאללה, בואו נמשיך עם המסורת, עד לרגע שהיא תשתנה בהחלטה שרירותית אחרת. לכן Исаак Ньютон, אבל Айзек Азимов.
&nbsp
דבר נוסף קשור לאסתטיקה של השפה. כש"מוסד הרב קוק" הוציא לאור תנ"ך מתורגם לרוסית, בכרך הראשון המתרגם ניסה להחדיר תעתיקים יותר פונטיים, כגון Йырушалайим (את השווא נע משום מה הוחלט לתעתק כ-ы ולא כ-э, שד יודע למה, אולי בהשפעת אחת ההגיות האשכניזות). בכרך השני המתרגם כתב הקדמה ובה ציין כי קוראים רבים התלוננו על ריבוי ה-ы וה-э שהעין הרוסית לא סובלת אותן. זאת הסיבה ל-Нес ולא ל-Нэс.
&nbsp
אגב, אצל הבוכרים הבעיה הנ"ל לא קיימת. בעיתונים שלהם שיוצאים לאור ברוסית הם כותבים, למשל, Ёсэф ולא Йосеф.

 

[חיים נחמן עלאק]

אני בכלל לא מבין למה בוכרים

משתמשים ברוסית בעיתונות שלהם כשיש להם שפה משלהם.

 

[Astroo]

כי שפת האם של רובם היא רוסית

 

[טלמון סילבר]

ההשערה שלי שונה.

לדעתי הם שולטים במידה שווה בבוכרית וברוסית (וגם באוזבקית ובטג'יקית!!! ולכן הם בדרך כלל לומדים עברית ביתר קלות: שפה יותר, שפה פחות כבר לא משנה

), אבל יותר מכירים את הרוסית הכתובה מאשר את היהודית הבוכרית בכתב. אני בכלל לא מכיר גרסה כזאת אשאל בהזדמנות.

 

[Astroo]

ההשערה לא נכונה

יש לי מספר מכרים בוכרים בני גילי (בסביבות גיל 40) , והם לא יודעים בוכרית, אוזבקית או טג'יקית. שפת אמם רוסית.

 

[טלמון סילבר]

האם יש לך נתונים סטטיסטיים בדוקים?

המכרים הבוכריים שלי שולטים בכל השפות הללו!
למשל אישה אחת, כנראה בסביבות ה-50, מבינה הודות לשפות אלה גם טורקית ופרסית.
זה גם לא הגיוני שיהודים מסמרקנד לא יידעו את השפות המדוברות שם.

 

[Astroo]

ההבדל הוא כנראה בגיל ובמיקום

מי שנולד בשנות ה-70 ואילך וגדל בערים הגדולות, יודע לרוב רק רוסית (אולי ממש מעט בוכרית). מי שנולד לפני כן או בעיירות קטנות, יודע גם בוכרית. בכל אופן, כל הבוכרים שנולדו בבריה"מ יודעים רוסית, ורק חלקם יודעים בוכרית או אוזבקית. לכן גם העיתונים של קהילתם הם ברוסית.

 

[טלמון סילבר]

אז איך שאול ועאלק יודעים אוקראינית?

אינני יודע מי קורא את העיתונים שלהם, ומי מוציא אותם לאור. נראה שפשוט יותר קל להדפיס ברוסית מאשר בבוכרית.
השפה הבוכרית, שהיא בעצם ניב של השפה הטג'יקית (אשר לא כל כך רחוקה מהפרסית) נכתבה במקור באותיות עבריות, כמו שאר השפות היהודיות.
בתקופת השלטון הסובייטי היא עברה מספר רפורמות כפויות, כמו רוב השפות האחרות (למעט השפות הבלטיות). בתחילה נכפה עליה כתב לטיני, ואח"כ כתב קירילי (מספר שפות אחרות עברו גם שלב של כתב ערבי. מעניין, שהצ'רקסים בארץ משתמשים לשפתם בכתב הקירילי, כגרסה הסובייטית, לצד "מאמצים" סמליים לשחזור הכתב העתיק שלהם).
לפיכך, לא ברור באיזה כתב אמור להשתמש כיום, כאן בארץ, מי שירצה להוציא לאור עיתון בבוכרית.

 

[Astroo]

כי הם למדו בבתי ספר אוקראיניים

לא נראה לי שהיו קיימים בתי ספר שלימדו בבוכרית, ומשפחות משכילות לא היו שולחות את ילדיהן לבית ספר שמלמד באוזבקית.

 

[טלמון סילבר]

אני אבדוק את הדברים האלה

לא מובן לי במה אוקראינית יותר מתאימה למשכילים מאוזבקית, מה גם עבור בני קהילות ותיקות, שהתגוררו במקום מאות שנים אם לא יותר.

 

[Astroo]

ההבדל הוא בחובה מול זכות

עד כמה שידוע לי, בשנות ה-80 באוקראינה אוקראינים אתניים וכל המיעוטים (מלבד הרוסים האתניים) היו חייבים ללמוד בבתי ספר אוקראיניים. לכן רוב היהודים למדו בבתי ספר כאלה.
באוזבקיסטן, לעומת זאת, לא היתה חובה ללמוד בבית ספר אוזבקי.

 

[חיים נחמן עלאק]

יש לך טעות מחמיאה לגביי

אני דווקא למדתי בבי"ס עם שפת ההרואה רוסית, את האוקראינית והספרות האוקראינית למדנו כשני מקצועות נוספים, החל מכיתה ב', אבל תמיד (בחיים הקודמים, כמובן) אהבתי לראות טלוויזיה, לשמוע רדיו ולקרוא עתונים וספרים באוקראינית. בני כיתתי לא חלקו את האהבה הזאת, ושנאו את השפה והספרות האוקראיניות כמו כל מקצוע אחר שנאלצו ללמוד. את השפה הרוסית הם כמובן לא שנאו, בתור השפה המדוברת שלהם, אבל שנאו את מקצועות השפה והספרות הרוסית. כל הרוסים האתניים וגם חלק מהאוקראינים הוציאו פטור מהמקצועות האוקראיניים. הנימוק היחיד שהמורות לאוקראינית יכלו להעלות כנגד אי-הרצון הטוטלי שלהם ללמוד היה: "שפה נוספת (ברוסית, "מיותרת") לעולם לא תזיק". מבחינה זו, מורות לאנגלית היו במצב הרבה יותר טוב, אבל בכל זאת, להבדיל מאוקראינית, ידע באנגלית בקרב התלמידים שאף לאפס מוחלט.

 

[טלמון סילבר]

האם נכונה גרסה הפוכה,

שבתי ספר אוקראיניים דווקא היו חסרים באוקראינה, נגיד בשנות ה-70, למעט אזורים כפריים?

 

[חיים נחמן עלאק]

הגרסה הזאת היא אכן נכונה

אני לא יכול לדבר על שנות ה-70, אבל בשנות ה-80 באזורים עירוניים בכל רחבי מזרח ומרכז אוקראינה כמעט ולא נשארו בתי ספר אוקראיניים, כאלה שמלמדים בהם את כל המקצועות באוקראינית, ואוקראינית נלמדה בבתי ספר רוסיים כמקצוע. השלטונות סובייטיים השקיעו מאמץ שיטתי להכחדת האוראינית בתור שפת דיבור, בכל רחבי אוקראינה הלא-מערבית השפה הזו נשמרה במשפחות בתור שפת האם בקרב רוב האוכלוסיה הכפרית ושל העיירות הקטנות. בערים הגדולות הרוסית החליפה אותה כמעט לחלוטין במרחב הפרטי ולגמרי לחלוטין במרחב הציבורי. רוסים תמיד נוהגים לנופף בזכותם להשתמש בשפת האם, אבל גם מי ששפת אימו הייתה אוקראינית, דיבר בד"כ רק רוסית. היה לי פעם נסיון מאלף, בנעורי המוקדמים אהבתי לשוטט באופניים, ופעם אחת לעיירה כפרית קטנה הנמצאת במרחק קילומטרים ספורים משיפולי העיר שלי. מה הייתה הפתעתי כשעוברי אורח פנו אלי שם באוקראינית! זה היה כל-כך מוזר בשבילי! גם שם ממש לא כולם דיברו בשפה הזו, אבל היא לפחות איכשהו ניכרה שם, להבדיל מרחבי העיר בה גרתי, שממנה היא נעדרה לחלוטין.