נמאס לי שנועצים בי מבטים
השתחררתי ביום שלישי שבוע שעבר
אני גרה ממש קרוב הלכתי ברגל עם העמוד עירוי שקיבלתי הביתה .. מחוברת למשאבה החדשה .. את התיקים חלקתי בין מונית לאבא היו הרבה אחרי 17 יום..
אני עדיין לא יוצאת הרבה - סידורים ותורים לרופאים ..
אני מרגישה יותר טוב- בשעות שאני עם המשאבה - כשמגיע הערב וצריך להתנתק אני מהר מאוד מרגישה לא טוב..(הגוף שלי ל מסוגל לשמור בעצמו על מדדים תקינים ..)
חוץ מכאבים ומרגעים שהגוף שלי לא מקשיב לי
הדבר שהכי מפריע לי זה המבטים
מתחשק לי לצעוק עליהם שישאלו אבל שלא יסתכלו עלי ככה
אם אני מסתכלת בחזרה אז בורחים(כשזה קרה פעם ראשונה זה הצחיק אותי אבל אחרי כמה ימים זה הפך למתסכל)..
קניתי כמה תיקים צבועניים למשאבה וגם את הצינורית אני כבר מסדרת ככה שבקושי רואים ומה שרואים מודבק בצורה מסודרת ..
יש לי מסכה .. גם אותה קניתי צבעונית ויפה לא יכולתי אחרת ..
נכנסתי הביתה לפני כמה דקות
אני יושבת בחדר שלי ובוכה כי חוץ מאישה אחת אף אחד לא דיבר איתי היום, כי כל היום הייתי צריכה לסבול את המבטים של כולם
מה הבעיה שלהם, שישאלו וזהו?!
כשהרופא שאל על זה אמרתי לו שזה עוזר אז לא אכפת לי ושזה בדיוק מה שאני אגיד אם מישהו ישאל.. אני חוזרת מהפסכולוגית שלי וכמובן שדיברנו על מה שהיה באשפוז וראיתי בדיוק מתי מה שסיפרתי זעזע אותה.. הצינורית שנסתמה והרופא אישר לי להוציא בעצמי ...הייתי ממש על סף תת תזונה והייתי מספיק אחראית לא לתת לרופאים לשחרר אותי הביתה אחרי ההתקף במצב כזה..
ואני צריכה שיבינו את זה
ושלא יברחו ממני
השתחררתי ביום שלישי שבוע שעבר
אני גרה ממש קרוב הלכתי ברגל עם העמוד עירוי שקיבלתי הביתה .. מחוברת למשאבה החדשה .. את התיקים חלקתי בין מונית לאבא היו הרבה אחרי 17 יום..
אני עדיין לא יוצאת הרבה - סידורים ותורים לרופאים ..
אני מרגישה יותר טוב- בשעות שאני עם המשאבה - כשמגיע הערב וצריך להתנתק אני מהר מאוד מרגישה לא טוב..(הגוף שלי ל מסוגל לשמור בעצמו על מדדים תקינים ..)
חוץ מכאבים ומרגעים שהגוף שלי לא מקשיב לי
הדבר שהכי מפריע לי זה המבטים
מתחשק לי לצעוק עליהם שישאלו אבל שלא יסתכלו עלי ככה
אם אני מסתכלת בחזרה אז בורחים(כשזה קרה פעם ראשונה זה הצחיק אותי אבל אחרי כמה ימים זה הפך למתסכל)..
קניתי כמה תיקים צבועניים למשאבה וגם את הצינורית אני כבר מסדרת ככה שבקושי רואים ומה שרואים מודבק בצורה מסודרת ..
יש לי מסכה .. גם אותה קניתי צבעונית ויפה לא יכולתי אחרת ..
נכנסתי הביתה לפני כמה דקות
אני יושבת בחדר שלי ובוכה כי חוץ מאישה אחת אף אחד לא דיבר איתי היום, כי כל היום הייתי צריכה לסבול את המבטים של כולם
מה הבעיה שלהם, שישאלו וזהו?!
כשהרופא שאל על זה אמרתי לו שזה עוזר אז לא אכפת לי ושזה בדיוק מה שאני אגיד אם מישהו ישאל.. אני חוזרת מהפסכולוגית שלי וכמובן שדיברנו על מה שהיה באשפוז וראיתי בדיוק מתי מה שסיפרתי זעזע אותה.. הצינורית שנסתמה והרופא אישר לי להוציא בעצמי ...הייתי ממש על סף תת תזונה והייתי מספיק אחראית לא לתת לרופאים לשחרר אותי הביתה אחרי ההתקף במצב כזה..
ואני צריכה שיבינו את זה
ושלא יברחו ממני