ניתוח כפתורים ופוליפ

זה ממש לא התאור שלה.

הרבה ילדים משיגים לבד את מה שהם יכולים (לא כי הם ״נאלצים״ אלא כי הם רוצים, וזה תורם לבטחון העצמי שלהם ווכו׳ להיות מסוגלים להשיג לבד מה שהם רוצים) ובמקרה שלו רק אוכל הוא לא יכול להשיג לבד, ולכן מבקש אוכל. הוא לא נשמע מתוסכל כרגע, ובגיל שנה וחצי יש ילדים רבים שלא יודעים לדבר ברמה של להגיד מה שהם רוצים.
 
נדמה לי שהיא אמרה שהוא לא מתקשר גם במחוות

וזה משהו שילדים בני שנה וחצי כן יודעים לעשות, ואני בספק אם ילד בן שנה וחצי יכול להשיג את כל מה שהוא רוצה לבד.
אבל אולי אני באמת טועה.
מה שכן ניסיתי לומר זה שכמו שאני רואה את זה - שפה מהווה כלי לתקשורת עם אחרים- ולכן היא קשורה להתפתחות רגשית ולחוויה הרגשית של הילד.
בעיני זה הדבר הכי משמעותי בהתתפחות של ילדים ולכן - הייתי מגיבה בדרך כלשהי מהר ככל האפשר.
אבל זו באמת דעתי בלבד.
 
לכן אני בלחץ

ולא יודעת מה לעשות. בכל זאת, ניתוח זה מלא סיכונים. אבל בנתיים קבענו תור לניתוח לעוד חודש,בנתיים נלך לנטורופטית, נראה מה יש לה להציע, נלך לעוד חוות דעת, ואז נחליט.
אני לא חושבת שהוא מתוסכל, אבל זה לא אומר שעוד חודש המצב לא ישתנה לרעה מבחינת ההרגשה שלו.
 
למעלה