נופל וקם

ronia18

New member
נופל וקם

הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.

אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח
אומרים שאשאר לבד
אומרים שאני לא מתאים לחיים
כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים
אין לי קלפים נכונים
אולי זו החברה שקורסת
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן
למתעלמים מסימן הזמן
והכוכב שלי היכן
בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך.

הדרך ארוכה ומפותלת...

לפני עמוד של אש מאחורי ענן עשן
השארתי עיר מתכת מאחור הולך לאן
למקום שבו השמש לא מכוסה בבניינים
מעבר להרים אל השדות הירוקים
כי יש מקום יותר מתוק מהמקום הזה
שבו יש זמן יותר ארוך כמה שרק נרצה
מגיע רגע זה הרגע בו צריך לחשוב
לפרוס כנף לומר שלום לקום ולעזוב
אל מקום שבו אני אוכל להיות עצמי
אחרי אלפיים שנות גלות רוצה להיות חופשי
מעבר אל האופק שם שרות הציפורים
לשם אני אגיע ועד אז אשיר שירים.

כמה שהדרך ארוכה ומפותלת
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות
אני האש שלא תוכל לכבות
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות.

הדרך ארוכה ומפותלת...

כל סוף הוא התחלה חדשה
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה
אני לא במרוץ ולא במלחמה
הראש בעננים רגליים על האדמה.

הדרך ארוכה ומפותלת...
נופל וקם
 

ronia18

New member
השיר מאוד מיוחד

המעניין במיוחד בשיר זו הגישה
המחבר נתקל בדרך ארוכה
אחר כך בגשר - אולי מסמל חוסר ודאות, סכנה, פחדים
אחר כך באנשים ש"אומרים" כל מיני עתידות שליליות
מנבאים לו שישאר לבדו, שיפול, שיברח (שיתייאש - אולי כי הם התייאשו?)
ולמרות שהוא שומע אותם הוא אומר
בני אדם אני קיים
בעיניכם אולי אין לי ערך


הוא גם שר - לא רק לא שותק, ומפריד את הערך שלו מהמחשבה של אחרים כלפיו. (כשאומר "אולי" - יכול להיות שאפילו לא טורח לברר אותה, היא חסרת משמעות)
הוא נותן לעצמו משמעות ולחיים שלו גם בלי השגת הערכתם של הסביבה גם אם זה אולי אומר שהוא "בודד"
משאיר את הפחדים ואת הצער - זו בחירה מודעת ואמיצה. הוא לא עיוור לחששות אלא פועל למרות שהוא מכיר בהם.. צער הוא בחירה מודעת להתרפקות על הנוסטלגיה שבעבר, שנגמר או על חרטות והוא מסתכל קדימה לעבר העתיד
אני לא במרוץ ולא במלחמה
אני רואה במשפט הזה סיכום של הויתור שלו על הניסיון למצוא חן בעיני אותם הסביבה ששופטת אותו, ויתור שהוא שלם איתו.
הוא מכיר בעובדה שהחברה ביקורתית ואולי לא יכולה להתמודד עם אנשים כמוהו. הוא מסתגל והחברה לעומתו היא זו שעדיין לא מותאמת לשונה, אולי זו החברה שקורסת

אבל הוא אינו "מחזיר" את התובנות שלו לחברה בכוח (במידה מסוימת הוא כן - דרך השיר), הוא לא מנסה לשנות אותם או לקבל מהם התנצלות, לא נראה שהוא צריך שהם ישתנו כדי להרגיש טוב עם עצמו

בלי הכרזות וכעובדה - בוחר את הדרך שנראית לו בלי מלחמה ובלי כעס
מקבל את מה שעובר עליו בלי לתייג אותו כטוב או שלא
מתעסק בעניינים שלו בלי לחנך ובלי להרגיש אשם
חופש כזה הוא חופש מאישורם של אחרים
אדם זה ששמח ללא תנאי הסביבה - מאושר.

התקווה היא לא בעצם זה שהוא קם
אלא בעוצמה של הרצון שלו להמשיך למרות הנפילה העתידית הצפויה
אולי החיבור הטבעי של הנפילה עם הקימה בעיניו.
ההבנה שאי אפשר להצליח מבלי להיכשל...
או ההבנה שלסביבה תמיד יהיה משהו להעיר,
אף פעם לא אפסיק ללכת
כמובן שיום אחד כולנו כנראה נפסיק ללכת
אבל הוא מתכוון לדעתי שכל עוד הוא יוכל
הוא ימשיך לנסות
וזו התקווה בשיר - כשמנסים קבוע, מדי פעם מצליחים
כשבוחרים להמשיך לנסות - יש סיכוי ויש תקווה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
את מיוחדת


רוניה, אילו פירושים נהדרים!
האם את עובדת או לומדת בתחום? ספרות, שירה?
מאוד נהניתי לקרוא את המחשבות שלך על השיר, יש לך דעות מדויקות ונקיות..
אך האם זהו רק פירוש אינטלקטואלי, או שגם את מרגישה כמו מוקי, שאת נותנת לעצמך משמעות לחיים בלי קשר למה שהחברה חושבת?.. שאת בוחרת לא להיות מותאמת לבנאליות, לנורמה, אלא בוחרת את הדרך שלך בעצמך..
נראה שסך הכל, נעים לך לראות את המחשבות שלך מבוטאות דרך השיר, לזהות עוד מישהו שחושב כמוך, ולהרגיש כמו חלק ממארג אנושי.. הרגשה מנחמת ומעודדת
 
למעלה