מבין אותך - יש לי תשובה שאולי תעזור לך (קצת ארוך אבל ממולץ)
האמת היא שמנסיוני הבנתי שהציבור הדתי לאומי (אותו אני די מעריך) סגור בתוך עצמו. למעשה מדובר בסקטור שמורכב מאנשים בעלי מכנה חברתי משותף. הם גדלו יחד, למדו יחד, היו באותו תנועות נוער, וחלקם אף שרתו באותן מסגרות צבאיות. הם מדברים באותה שפה ,ולרוב גם מתחברים אחד עם השני ופחות עם אנשים מבחוץ. בנוסף לכך, מדוב רבציבור קטן יחסית (לציבור הלא דתי) ולכן יוצא שכמעט בכל מקום אנשים ממשם פוגשים אנשים שהם מכירים. לכן, גם אדם שחוזר בתשובה (ורמתו הדתית זהה לרמה של דת"ל מצוי) יתקשה להשתלב בתוך הציבור הזה מפני שיחסרו לו אותם הדברים שציינתי קודם שיוצרים את המכנה המשותף.
לכן בתוך הציבור הדתי, לדתלש יהיה הרבה יותר אשראי חברתי מחוזר בתשובה.
וזה מתחבר לעוד משהו, למעשה כל ההגדרות "דתיים", "חרדים", חילונים""ומסורתיים" הן פקציות ובשום פנים ואופן לא מבטאות דבר רוחני. כל ציבור הוא למ
שה חלה, ואין זה משנה מה היא כמות המצוות שבפעל כל אדם ואדם מקיים כדי לשייך אותו לחברה שלו.
הגעתי למסקנה הזאת בתוקפה האחרונה לאחר התחלתי לחיות ממש מקרוב את העלום של הדת.
זו לדעתי הסיבה מדוע אנחנו רואים פחות אנשים שחוזרים בתשובה ומשתייכים לציבור הדתי לאומי. יחד עם זאת, אני מאמין שקיימים אלפי, ועשרות אלפי אנשים שחזרו בתשובה שנמצאים אדיאולוגית קרוב מאוד לדתיות הלאומית, אך לא מגדירים את עצמם כך. .
אז מדוע בכל זאת אצל החרדים אנחנו רואים יותר מסגרות של חוזרים בתשובה?
לדעתי זה מפני שאחת המטרות שחלק מהחרדים הציבו לעצמם הוא "להחזיר בתשובה" כמה שיותר חילונים ולהפוך אותם לחרדים (מבחינה סוציולוגית). מה גם, שהגישה החרדים היא יותר (אולי רק) דתית מאשר לאומית.
יש לציין שבמשך כמה עשורים הגישה הזו נחלה הצלחה לא קטנה, ואכן המון משפחות חילוניות "חזרו בתשובה" והפכו לחרדיות. אבל כיום הדבר הזה מתנפץ. ראשית, מהילדים של אותן משפחות חוזרות בתשובה, המון יצאו מהעולם החרדי ואף מעבר לכך. שנית, כיום החזרה בתשובה הפכה להיות הרבה פחות מוגדרת מבחינה ממסדית. הרבה אנשים (בינהם לא מעט אמנים) לא מגדירים את עצמם כ''דתיים" או "חרדים", וזאת למרות שהם שומרי מצוות. למעשה ההגדרה "חזרה בתשובה" התחילה סוף סוף לבטא את המשמעות המקורית שלה, היינו תהליך פנימי שאדם עובר עם עצמו מול בורא עולם, ולא חברתי שבו הוא עובר מקבוצה חברתית אחת לשניה. .
אני אישית סבור שאין כל משמעות למושגים "חילונים" ,"מסורתיים" ,"דתיים" "חרדים". הם עיוות שאמצנו מהעלום הנוצרי האירופאי, ואינם באים לידי ביטוי כלל ביהדות.
אני אישית סבור שיש רצף שנע בין כלום מצוות למקסימום מצוות. וכל אחד נמצא במקום שלו על הרצף. הדבר הזה דינאמי ולכן כל אחד יכול להגדיל את כמות לעלות את כמות המצוות שהוא מקיים וגם את רמתו הרוחנית, וגם ההיפך. צריך לזכור שכולנו יהודים, וזה המכנה המשותף הכי חזר שקיים בין כולנו.
לצערי הרב הרבה אנשים לא מבינים זאת וחושבים רק בססמאות. אבל כנראה שרק אנשים מהסוג שלנו, שחיים את קו התפר שבין שני העולמות (שהם אחד למעשה) יכולים להבין את זה.
ברגע שהחלטת לחזור בתשובה ולהתחיל לשמוך מצוות, עלייך לקבל את העובדה שתאלצי לשלם על כך גם מחיר חברתי.
שבת שלום
