מתלבטים מאד - להמשיך או לעבור לתרומת ביצית?
אז אנחנו ממש בהתלבטויות האם לעבור מ-IVF לתרומת ביצית.
מצד אחד גיל 35 זה קצת צעיר ועל-פניו יש רזרבה טובה והכל תקין, אבל אנחנו "בלתי-מוסברים" הארד קור.
כביכול הכל הולך טוב בטיפולים, אבל התפתחות העוברים גרועה ביותר... וזה חוזר שוב ושוב ושוב
כך עברנו 7 סבבים, עם 90% הפריה כל סבב (9-12 ביציות מופרות בדרך-כלל), אבל אפילו הריון כימי לא היה ורק פעם אחת היה מוקפא יחיד.
עברנו כמה רופאים, חלקם מצויינים (וגם כמה יחידות ומעבדות). כל רופא שמקבל אותנו אופטימי מאד - הזרע מצויין, הרחם מצויין, יש רזרבה, יהיה הריון...
וכל אחד מהרופאים נותר פעור פה כשהוא מגלה שכל הטיפול המוצלח כביכול הניב בקושי עובר אחד נורמלי.
ניסינו ברטוב, ניסינו הנצה, פרוטוקול קצר/ארוך, הכל. השורה התחתונה היא תמיד אותה שורה.
תגובה שחלתית טובה: 10-14 ביציות.
אחוז הפריה מצויין: 90%-100% (בדרך-כלל בלי איקסי).
ואז...
התפתחות גרועה של עוברים... מחזירים אחד שהוא "בין בסדר לטוב" ועוד שניים שסיכוייהם נמוכים, "אבל אין מה לשמור אותם באינקובטור, עדיף שיהיו ברחם".
עכשיו אנחנו מתלבטים מאד האם לעבור לתרומת ביצית. הרופאים נועצים את הבעיה בביציות (הזרע נחשב כמצויין וברטוב לא השפיע במילימטר).
מצד אחד ברור שהחלום הוא ילד ביולוגי ואנחנו לא כל-כך מבוגרים, מצד שני ההרגשה היא שאנחנו דופקים את הראש בקיר בלי תוצאה.
על הדרך כבר שילבנו גם את כל התמיכות הנוספות: דיקור סיני, שיטת אביבה, דמיון מודרך וכו' וכו'...
מה הייתן עושות במקומנו, מבחינת החלטה אישית? אשמח לתגובות כנות
והאם למישהי יש עוד הצעה יצירתית מבחינת טיפולים?
אשמח מאד לתגובות...בשני הנושאים..
תודה!
אז אנחנו ממש בהתלבטויות האם לעבור מ-IVF לתרומת ביצית.
מצד אחד גיל 35 זה קצת צעיר ועל-פניו יש רזרבה טובה והכל תקין, אבל אנחנו "בלתי-מוסברים" הארד קור.
כביכול הכל הולך טוב בטיפולים, אבל התפתחות העוברים גרועה ביותר... וזה חוזר שוב ושוב ושוב
כך עברנו 7 סבבים, עם 90% הפריה כל סבב (9-12 ביציות מופרות בדרך-כלל), אבל אפילו הריון כימי לא היה ורק פעם אחת היה מוקפא יחיד.
עברנו כמה רופאים, חלקם מצויינים (וגם כמה יחידות ומעבדות). כל רופא שמקבל אותנו אופטימי מאד - הזרע מצויין, הרחם מצויין, יש רזרבה, יהיה הריון...
וכל אחד מהרופאים נותר פעור פה כשהוא מגלה שכל הטיפול המוצלח כביכול הניב בקושי עובר אחד נורמלי.
ניסינו ברטוב, ניסינו הנצה, פרוטוקול קצר/ארוך, הכל. השורה התחתונה היא תמיד אותה שורה.
תגובה שחלתית טובה: 10-14 ביציות.
אחוז הפריה מצויין: 90%-100% (בדרך-כלל בלי איקסי).
ואז...
התפתחות גרועה של עוברים... מחזירים אחד שהוא "בין בסדר לטוב" ועוד שניים שסיכוייהם נמוכים, "אבל אין מה לשמור אותם באינקובטור, עדיף שיהיו ברחם".
עכשיו אנחנו מתלבטים מאד האם לעבור לתרומת ביצית. הרופאים נועצים את הבעיה בביציות (הזרע נחשב כמצויין וברטוב לא השפיע במילימטר).
מצד אחד ברור שהחלום הוא ילד ביולוגי ואנחנו לא כל-כך מבוגרים, מצד שני ההרגשה היא שאנחנו דופקים את הראש בקיר בלי תוצאה.
על הדרך כבר שילבנו גם את כל התמיכות הנוספות: דיקור סיני, שיטת אביבה, דמיון מודרך וכו' וכו'...
מה הייתן עושות במקומנו, מבחינת החלטה אישית? אשמח לתגובות כנות
והאם למישהי יש עוד הצעה יצירתית מבחינת טיפולים?
אשמח מאד לתגובות...בשני הנושאים..
תודה!