לא אמרתי שהמשקל הוא גורל, אכזרי או לא. בטח לא בהכללה.
אמרתי שבמקרים מסוימים (שלא בהכרח קשורים למצבה של פותחת השרשור, שאינה טוענת שניסתה לרזות ולא הצליחה, אלא שהיא במשקל תקין ולא מוכנה לחזור למצב של תת משקל), גם מאמצים גדולים לרדת במשקל אינם עולים יפה בשל בעיות גופניות או נפשיות (פעוילות הורמונלית לא תקינה בגוף, סטרס ו/או חוסר שינה, שידועים כגורמים המשבשים את הפעילות ההורמונלית וגורמים להשמנה, מחלות שונות, שינויים ושיבושים בחילוף החומרים עם הגיל, נטייה גנטית וכד').
שוב, זה לא מצבם של רוב האנשים, אלא של מיעוט כזה או אחר, ואצל נשים זה קורה יחסית יותר כי לכל לידה יש פוטנציאל לשבש את המאזן ההורמונלי בגוף האישה ולהשפיע על מצבה הנפשי והפיזי, במיוחד אם גם גנטית יש נטייה להשמנה. לאישה באופן טבעי יש מאגרי שומן גדולים יותר ומסת שריר קטנה יותר מאשר לגבר כדי שתהיה מותאמת להריון, לידה והנקה, ולכן מלכתחילה ירידה במשקל אצל רוב הנשים היא יותר איטית וקשה מאשר אצל רוב הגברים, והקצב שלה מואט עוד יותר עם הגיל. עדיין, מרבית הנשים מסוגלות לרדת במשקל, גם אם דרוש לכך יותר זמן ומאמץ מאשר בצעירותן או בהשוואה לגבר ממוצע. זה לא אומר שבגיל 50 הן ישקלו כמו בגיל 18, למעט מקרים יחסית נדירים, אבל הן בהחלט יכולות להגיע ו/או לשמור על משקל שהוא בגדר התקין.
אך יש מיעוט מקרים שבהם יש שילוב של בעיות בריאותיות ו/או נפשיות שהופך את הירידה במשקל לקשה ביותר ומאמצים כבירים עלולים להניב מעט מאוד תוצאות, אם בכלל. מצב כזה לרוב לא יקרה לאישה צעירה שלא חוותה כמה הריונות (למעט מצבים חריגים של מחלה מטבולית או הורמונלית ממש קשה), אך לאישה יותר מבוגרת ואחרי כמה לידות זה בהחלט עלול לקרות.
אגב, גם באותה משפחה הגנים כידוע אינם משתלבים ופועלים באותה צורה אצל כולם. ייתכן שלחלק מהנשים באותה משפחה כן תהיה נטייה להשמנה מהסוג הזה כשלאחרות לא, בדיוק כמו שייתכן צבע עיניים ושיער שונה אצל שני אחים או שאח אחד יחלה במחלה שעוברת במשפחה ואח אחר לא.
אנדוקרינולוגיה היא תחום רפואי שעדיין חסר בו הרבה ידע ואת רוב המחלות הקשורות אליו (כמו סוכרת, בלוטת התריס וכד') אפילו לא יודעים עדיין לרפא, אלא במקרה הטוב רק לנהל באמצעות תרופות במידה כזו או אחרת של הצלחה (התלויה, בין היתר, בחומרת המחלה ובאופן שבו היא באה לידי ביטוי בתוך אורגניזם אינדיבידואלי). גם איך בדיוק פועלים הורמונים בתוך גוף אינדיבידואלי ואם ואיך ניתן להשפיע על פעולתם עדיין לא מספיק ידוע. לכן עדיין מאוד קשה לסייע לאנשים שבאמת מתקשים לרדת במשקל. ראשית, לעיתים קשה מאוד לאבחן את שילוב הגורמים המדויק שגורם לבעיה, ושנית, עדיין לא ממש יודעים איך לטפל. קיימות, למשל, תרופות, שיכולות להמריץ את קצב חילוף החומרים או לסייע נגד תנגודלת אינסולין, תת פעילות של בלוטת התריס וכד', אך אלה אינן תרופות פלא והן עוזרות לעיתים בצורה זמנית ומוגבלת. למשל, התרופה שמשפיעה על חילוף החומרים פועלת לכמה חודשים בלבד (וגם זה משתנה בין אדם לאדם, ויש אנשים שהיא לא עוזרת להם כמעט או כלל). גם התרופות נגד סוכרת, כולל הזרקת אינסולין, לא תמיד מביאות לאיזון, וכד' (לצערי, אימי חולת סוכרת ולמרות הקפדה ממש פנאטית על תרופות ועל אורח חיים בריא, עדיין הסוכר קופץ כל הזמן כמו מטורף וזה רק מחמיר עם הגיל). ועל ריפוי של המחלות האלה, כאמור, אין מה לדבר בינתיים. אם יש בעיה מבודדת כזו או אחרת ברמת חומרה שהיא לא נוראית ואין נטייה טבעית להשמנה, בהחלט ניתן להתמודד עם המצב במידה רבה של הצלחה. אך אם יש שילוב של כמה גורמים שונים, כולל גנטיקה, זה כבר עלול להיות הרבה הרבה יותר קשה. בדיוק כמו שיש מחלות או לקויות אחרות שלא משנה כמה נלחמים נגדן, עדיין לא מצליחים לרפא אותן, כך זה עלול לקרות במקרים מסוימים גם עם השמנה, שהיא לפעמים גם תסמין של מחלה או של שילוב של כמה מחלות ושיבושים בפעולת הגוף.
