עוד כמה:
"הארי הביט בדמויות המוצללות החוצות את המדשאה, ותהה...
תפנו מבט, הוא מצא את עצמו חושב בזמן שהביט בהם.
קדימה... תפנו מבט... אני יושב פה לגמרי לבד... קדימה, נסו אותי... הארי פוטר ומסדר עוף החול, עמ' 19.
""
דאדלי!" שאג הדוד ורנון. "אני רוצה לדעת בדיוק מה קרה לבן שלי!" "
בסדר!" צעק הארי, ומרוב כעס נורו מקצה השרביט שלו ניצוצות אדומים וזהובים. שלושת הדרסלים נרתעו בבהלה. דאדלי ואני היינו בסמטה בין שדרות מגנוליה לדרך וויסטריה," אמר הארי במהירות ותוך מאמץ לשלוט בעצביו. "דאדלי חשב להתחכם איתי, ושלפתי את השרביט שלי אבל לא השתמשתי בו." הארי פוטר ומסדר עוף החול, עמ' 42-43.
"ואם יש להם הזדמנות, הם מנשקים אותך-" "מנשקים אותך?" אמר הדוד ורנון ועיניו התלבטו מעט. "
מנשקים אותך?" "ככה קוראים לזה שהם מוצצים..." הארי פוטר ומסדר עוף החול, עמ' 43.