משפחה מאשקלון עם 2 ילדים גורשה לאוקראינה
במשך 15 שנה מנסים בני זוג מאשקלון להסדיר את מעמדם כעולים במסגרת חוק השבות. לבני הזוג שני ילדים שמכירים רק את התרבות היהודית-ישראלית, והם טוענים כי אחת מהסבתות שלהם נספתה בשואה. משרד הפנים: "נמצא כי עליהם לעזוב את ישראל וכי אינם זכאים למעמד בארץ"
אם לא יקרה שינוי של הרגע האחרון ייאלצו בסוף החודש קטרינה וסרגיי פליקן־מזור לעזוב את הבית שהקימו באשקלון ולחזור לאוקראינה יחד עם שני ילדיהם, קיריל וקירה, שנולדו וגדלו בארץ. ב־15 השנה האחרונות מנסים בני הזוג לקבל מעמד של עולים במסגרת חוק השבות, אך נתקלים בסירוב של משרד הפנים. גם מספר עתירות שהגישו לבג"ץ נדחו, ובני הזוג התבקשו לעזוב את הארץ ולחזור לאוקראינה, בה מתנהלת כעת מלחמת אזרחים.
בני הזוג מבקשים להכיר בהם כבעלי זכאות להתגורר ולחיות בארץ על סמך יהדותו של סרגיי, אותה הם מנסים להוכיח. לטענת סרגיי, הוא נולד לאם יהודייה ואומץ באופן חוקי על ידי אביו החורג, שהיה יהודי גם כן. אם יוכר כיהודי יהיו זכאים גם קטרינה ושני ילדיו לחיות בארץ מתוקף חוק השבות. בני הזוג הגישו בשבוע שעבר, באמצעות עו"ד אראל גלבוע, בקשה מחודשת לדיון נוסף ומכריע.
הם הצליחו לאתר קשישה מאוקראינה המכירה את המשפחה של סרגיי, שיכולה לטענתם להעיד כי סבתו הייתה יהודייה שנרצחה על ידי הנאצים. "אנו פועלים בכל המאמצים ובזמן הדחוק שנותר לנו בכדי להביא את העדות החדשה", מסביר עו"ד גלבוע.
בשבועות האחרונים מסתובבים בני הזוג בקרב בני הקהילה האוקראינית ברחבי הארץ כאחוזי דיבוק, מנסים לאתר עדויות וראיות שיוכיחו את יהדותו של סרגיי. הם מסרבים להתחיל במלאכת האריזה ולא מראים כל סימן או כוונה לעזוב את הארץ. "כל החיים של הילדים עברו פה עם החברים ועם המשפחה", אומרים קטרינה וסרגיי, "ועכשיו אנחנו צריכים לעזוב את כל החיים שלנו ולחזור לאוקראינה, למקום שאנחנו בקושי זוכרים והילדים בכלל לא מכירים".
"אמרו לה שאנחנו גויים"
בסוף השבוע שעבר קיבלה קירה (11), תלמידת כיתה ה' בבית הספר כוכב הצפון, תעודה עם הצטיינות יתרה בתנ"ך ובמקצועות
נוספים הקשורים ליהדות. "היא ממש טובה בתנ"ך, מאוד אוהבת מורשת ויהדות", אמרה קטרינה. "היא אפילו הכניסה לנו כל מיני מנהגים שקשורים ביהדות. מה שהכי עצבן אותה היה שאמרו לה שאנחנו גויים. בחנוכה הדלקנו חנוכייה כל החג, בפורים היא התחפשה ובפסח חגגנו את הסדר. הילדים בלי מצב רוח מאז שהם שמעו על ההחלטה. הם מסתגרים בחדר מאוד עצובים ואני מבינה אותם, זה מאוד מאוד קשה להם. איך אפשר לזרוק אותנו בחזרה למקום מסוכן מבחינה ביטחונית? זו תהיה סכנת חיים עבורנו לזרוק אותנו ללב הקרבות".
סיפורם של השניים מתחיל לפני כ־15 שנה, כשחתמו על הסכם ידועים בציבור שקיבל תוקף של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. לבני הזוג נולדו שני ילדים, קירה וקיריל (7), שקיבלו מספרי תעודות זהות ישראליים.
עוד לפני כן הייתה קטרינה נשואה ליהודי ועלתה ארצה בעקבותיו. לאחר כשנה וחצי השניים התגרשו ותהליכי התאזרחותה במסגרת נישואיה ליהודי הופסקו. סרגיי הגיע ארצה כתייר לאחר שסיים שירות חובה בצבא האדום ובצבא אוקראינה. הוא הצטרף לאמו לידיה, לאביו המאמץ בוריס ולשני ילדיהם הביולוגים, שהתגוררו בארץ והוכרו כעולים במסגרת חוק השבות.
מאז שנישאו מתנהלים בני הזוג מול משרד הפנים באשקלון בניסיון להכיר בהם כעולים בעלי זכויות, אבל ללא הצלחה. במהלך השנים האלה הקימו סרגיי וקטרינה בית באשקלון, מצאו פרנסה קבועה והביאו לעולם שני ילדים שחיים את התרבות הישראלית ואת המורשת היהודית. בשבע השנים האחרונות הגישו בני הזוג מספר עתירות לבג"ץ שנדחו, לטענת עו"ד גלבוע, בשל עניינים פרוצדורליים.
תיק הראיות הושמד
בבקשות ובעתירות מבקש סרגיי להכיר בזכויותיו בשני אופנים: יהדותו של אביו המאמץ, שגידל וחינך אותו לאחר שאביו הביולוגי נפטר כשהיה בן שנה; ויהדותה של אמו לידיה, שלגביה נטען כי סבתה הייתה יהודייה שנרצחה על ידי הנאצים. לדברי עו"ד גלבוע, אמה של לידיה לא נרשמה כיהודייה במרשם התושבים הסובייטי כי פחדה מהאנטישמיות שרווחה בברית המועצות.
"עניין יהדותה וסופה המר והאכזרי של סבתה של לידיה בשל היותה יהודייה אומת בפסק דין אוקראיני, שהוגש לשר הפנים", טוען עו"ד גלבוע. "לידיה עשתה מאמצים עליונים לקבל את מלוא התיק מבית המשפט באוקראינה, אולם התיק הושמד בגלל התיישנות. מסיבה זו נמנע מלידיה להציג את מלוא הראיות שעל פיהן נפסק כי סבתה של לידיה יהודייה, ולכן גם אמה וגם היא יהודיות".
בעתירה נטען כי בשנת 1994 הוכרה לידיה כיהודייה על ידי בית המשפט בסלאבינורסרבסק שבאוקראינה. בפסק הדין צוין כי לידיה, בעלה בוריס ושלושת ילדיהם יהודים. לידיה ובוריס עלו לישראל עם שניים מילדיהם ב־1995. בנם הבכור, סרגיי, לא יכול היה לעלות ארצה איתם מאחר ששירת שירות חובה בצבא האדום. לאחר שסיים את שירותו הגיע סרגיי ארצה כתייר וניסה לקבל מעמד של עולה כיהודי או כבנו של יהודי, אולם סירבו לכל בקשותיו. בני הזוג ניסו בכל דרך אפשרית לקבל מעמד של עולים חדשים או לחילופין תושבים קבועים בישראל, אולם כל מאמציהם עלו בתוהו.
"עניינם מעולם לא נבדק לעומק פרט לתשובה בלתי מנומקת של משרד הפנים, שסירב לקבל את פסק הדין האוקראיני בלא הנמקה של סירובו", טוען עו"ד גלבוע. בני הזוג פנו גם לשר הפנים בערר על הסירוב שקיבלו ממשרד הפנים באשקלון, אולם לדבריהם גם ערר זה לא נידון כלל.
עוד עלה מהעתירה כי לשני הילדים ניתנה תעודת זהות ישראלית, אך בוטלה תעודתו של קיריל. הסיבה: קירה נולדה לפני שנשללה תעודת הזהות של קטרינה, שהייתה נשואה כאמור ליהודי. קיריל נולד לאחר שהתהליכים בעניינה נעצרו, ולכן אינו זכאי מבחינת המדינה לתעודת זהות.
למרות זאת הצליחו ההורים לרשום גם אותו למערכת החינוך באשקלון, וכיום לומדים שני האחים בבית הספר כוכב הצפון. "שני הילדים לומדים במערכת החינוך הישראלית, כל תרבותם ישראלית ואינם מכירים כל ארץ אחרת", טען עו"ד גלבוע, שפנה בבקשת סיוע מהעמותה לזכויות המשפחות המעורבות ולעמותת רופאים לזכויות אדם.
עוד נטען בעתירה כי "גם שפת אמם עברית והם צברים לכל דבר ועניין. הם אינם מכירים כל תרבות אחרת, אלא את התרבות הישראלית-יהודית בלבד. למעלה מ־15 שנה מתנהלים הליכים של העותרים מול משרד הפנים. למעלה משבע שנים מתנהלים הליכים של העותרים בערכאות שונות. לאורך כל אותן שנים בנו העותרים חיים בארץ, והם נותרו תלויים בין שמים וארץ".
נרדפים פעמיים בגלל יהדותם
קטרינה וסרגיי חוששים מהרגע שבו יישלחו לאוקראינה, בגלל מלחמת האזרחים המתנהלת שם. "השבת העותרים למלחמת האזרחים באוקראינה מסכנת את חייהם", טוען עו"ד גלבוע. "לוהנסק, עיר מגוריו של סרגיי טרם עלייתו ארצה, הייתה לאזור קרבות במלחמת אזרחים עקובה מדם. עיר זו מצויה במוקד הקרבות באוקראינה ורבים מהתושבים נמלטו. נציבות הפליטים של האו"ם מדווחת על זרם של פליטים הנמלט מאוקראינה. גירוש העותרים מישראל לשם עלול לעלות להם בחייהם, בייחוד לאור נסיבות חייו הייחודיות של סרגיי, ששירת הן בצבא הרוסי והן בצבא אוקראינה. מאז ראשית המשבר ההומניטרי באוקראינה רבו מעשי האנטישמיות והוונדליזם כלפי בתי כנסת, בתי קברות יהודיים ואתרים להנצחת השואה ומתקפות אלימות כנגד היהודים עצמם".
עו"ד גלבוע מצביע על מצב אבסורדי שעלול להיווצר במידה ובני הזוג יגורשו: "יהודים שגורשו מישראל משום שישראל סירבה להכיר ביהדותם, ימצאו עצמם נרדפים ובסכנת חיים באוקראינה בשל יהדותם".
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825375,00.html
במשך 15 שנה מנסים בני זוג מאשקלון להסדיר את מעמדם כעולים במסגרת חוק השבות. לבני הזוג שני ילדים שמכירים רק את התרבות היהודית-ישראלית, והם טוענים כי אחת מהסבתות שלהם נספתה בשואה. משרד הפנים: "נמצא כי עליהם לעזוב את ישראל וכי אינם זכאים למעמד בארץ"
אם לא יקרה שינוי של הרגע האחרון ייאלצו בסוף החודש קטרינה וסרגיי פליקן־מזור לעזוב את הבית שהקימו באשקלון ולחזור לאוקראינה יחד עם שני ילדיהם, קיריל וקירה, שנולדו וגדלו בארץ. ב־15 השנה האחרונות מנסים בני הזוג לקבל מעמד של עולים במסגרת חוק השבות, אך נתקלים בסירוב של משרד הפנים. גם מספר עתירות שהגישו לבג"ץ נדחו, ובני הזוג התבקשו לעזוב את הארץ ולחזור לאוקראינה, בה מתנהלת כעת מלחמת אזרחים.
בני הזוג מבקשים להכיר בהם כבעלי זכאות להתגורר ולחיות בארץ על סמך יהדותו של סרגיי, אותה הם מנסים להוכיח. לטענת סרגיי, הוא נולד לאם יהודייה ואומץ באופן חוקי על ידי אביו החורג, שהיה יהודי גם כן. אם יוכר כיהודי יהיו זכאים גם קטרינה ושני ילדיו לחיות בארץ מתוקף חוק השבות. בני הזוג הגישו בשבוע שעבר, באמצעות עו"ד אראל גלבוע, בקשה מחודשת לדיון נוסף ומכריע.
הם הצליחו לאתר קשישה מאוקראינה המכירה את המשפחה של סרגיי, שיכולה לטענתם להעיד כי סבתו הייתה יהודייה שנרצחה על ידי הנאצים. "אנו פועלים בכל המאמצים ובזמן הדחוק שנותר לנו בכדי להביא את העדות החדשה", מסביר עו"ד גלבוע.
בשבועות האחרונים מסתובבים בני הזוג בקרב בני הקהילה האוקראינית ברחבי הארץ כאחוזי דיבוק, מנסים לאתר עדויות וראיות שיוכיחו את יהדותו של סרגיי. הם מסרבים להתחיל במלאכת האריזה ולא מראים כל סימן או כוונה לעזוב את הארץ. "כל החיים של הילדים עברו פה עם החברים ועם המשפחה", אומרים קטרינה וסרגיי, "ועכשיו אנחנו צריכים לעזוב את כל החיים שלנו ולחזור לאוקראינה, למקום שאנחנו בקושי זוכרים והילדים בכלל לא מכירים".
"אמרו לה שאנחנו גויים"
בסוף השבוע שעבר קיבלה קירה (11), תלמידת כיתה ה' בבית הספר כוכב הצפון, תעודה עם הצטיינות יתרה בתנ"ך ובמקצועות
נוספים הקשורים ליהדות. "היא ממש טובה בתנ"ך, מאוד אוהבת מורשת ויהדות", אמרה קטרינה. "היא אפילו הכניסה לנו כל מיני מנהגים שקשורים ביהדות. מה שהכי עצבן אותה היה שאמרו לה שאנחנו גויים. בחנוכה הדלקנו חנוכייה כל החג, בפורים היא התחפשה ובפסח חגגנו את הסדר. הילדים בלי מצב רוח מאז שהם שמעו על ההחלטה. הם מסתגרים בחדר מאוד עצובים ואני מבינה אותם, זה מאוד מאוד קשה להם. איך אפשר לזרוק אותנו בחזרה למקום מסוכן מבחינה ביטחונית? זו תהיה סכנת חיים עבורנו לזרוק אותנו ללב הקרבות".
סיפורם של השניים מתחיל לפני כ־15 שנה, כשחתמו על הסכם ידועים בציבור שקיבל תוקף של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. לבני הזוג נולדו שני ילדים, קירה וקיריל (7), שקיבלו מספרי תעודות זהות ישראליים.
עוד לפני כן הייתה קטרינה נשואה ליהודי ועלתה ארצה בעקבותיו. לאחר כשנה וחצי השניים התגרשו ותהליכי התאזרחותה במסגרת נישואיה ליהודי הופסקו. סרגיי הגיע ארצה כתייר לאחר שסיים שירות חובה בצבא האדום ובצבא אוקראינה. הוא הצטרף לאמו לידיה, לאביו המאמץ בוריס ולשני ילדיהם הביולוגים, שהתגוררו בארץ והוכרו כעולים במסגרת חוק השבות.
מאז שנישאו מתנהלים בני הזוג מול משרד הפנים באשקלון בניסיון להכיר בהם כעולים בעלי זכויות, אבל ללא הצלחה. במהלך השנים האלה הקימו סרגיי וקטרינה בית באשקלון, מצאו פרנסה קבועה והביאו לעולם שני ילדים שחיים את התרבות הישראלית ואת המורשת היהודית. בשבע השנים האחרונות הגישו בני הזוג מספר עתירות לבג"ץ שנדחו, לטענת עו"ד גלבוע, בשל עניינים פרוצדורליים.
תיק הראיות הושמד
בבקשות ובעתירות מבקש סרגיי להכיר בזכויותיו בשני אופנים: יהדותו של אביו המאמץ, שגידל וחינך אותו לאחר שאביו הביולוגי נפטר כשהיה בן שנה; ויהדותה של אמו לידיה, שלגביה נטען כי סבתה הייתה יהודייה שנרצחה על ידי הנאצים. לדברי עו"ד גלבוע, אמה של לידיה לא נרשמה כיהודייה במרשם התושבים הסובייטי כי פחדה מהאנטישמיות שרווחה בברית המועצות.
"עניין יהדותה וסופה המר והאכזרי של סבתה של לידיה בשל היותה יהודייה אומת בפסק דין אוקראיני, שהוגש לשר הפנים", טוען עו"ד גלבוע. "לידיה עשתה מאמצים עליונים לקבל את מלוא התיק מבית המשפט באוקראינה, אולם התיק הושמד בגלל התיישנות. מסיבה זו נמנע מלידיה להציג את מלוא הראיות שעל פיהן נפסק כי סבתה של לידיה יהודייה, ולכן גם אמה וגם היא יהודיות".
בעתירה נטען כי בשנת 1994 הוכרה לידיה כיהודייה על ידי בית המשפט בסלאבינורסרבסק שבאוקראינה. בפסק הדין צוין כי לידיה, בעלה בוריס ושלושת ילדיהם יהודים. לידיה ובוריס עלו לישראל עם שניים מילדיהם ב־1995. בנם הבכור, סרגיי, לא יכול היה לעלות ארצה איתם מאחר ששירת שירות חובה בצבא האדום. לאחר שסיים את שירותו הגיע סרגיי ארצה כתייר וניסה לקבל מעמד של עולה כיהודי או כבנו של יהודי, אולם סירבו לכל בקשותיו. בני הזוג ניסו בכל דרך אפשרית לקבל מעמד של עולים חדשים או לחילופין תושבים קבועים בישראל, אולם כל מאמציהם עלו בתוהו.
"עניינם מעולם לא נבדק לעומק פרט לתשובה בלתי מנומקת של משרד הפנים, שסירב לקבל את פסק הדין האוקראיני בלא הנמקה של סירובו", טוען עו"ד גלבוע. בני הזוג פנו גם לשר הפנים בערר על הסירוב שקיבלו ממשרד הפנים באשקלון, אולם לדבריהם גם ערר זה לא נידון כלל.
עוד עלה מהעתירה כי לשני הילדים ניתנה תעודת זהות ישראלית, אך בוטלה תעודתו של קיריל. הסיבה: קירה נולדה לפני שנשללה תעודת הזהות של קטרינה, שהייתה נשואה כאמור ליהודי. קיריל נולד לאחר שהתהליכים בעניינה נעצרו, ולכן אינו זכאי מבחינת המדינה לתעודת זהות.
למרות זאת הצליחו ההורים לרשום גם אותו למערכת החינוך באשקלון, וכיום לומדים שני האחים בבית הספר כוכב הצפון. "שני הילדים לומדים במערכת החינוך הישראלית, כל תרבותם ישראלית ואינם מכירים כל ארץ אחרת", טען עו"ד גלבוע, שפנה בבקשת סיוע מהעמותה לזכויות המשפחות המעורבות ולעמותת רופאים לזכויות אדם.
עוד נטען בעתירה כי "גם שפת אמם עברית והם צברים לכל דבר ועניין. הם אינם מכירים כל תרבות אחרת, אלא את התרבות הישראלית-יהודית בלבד. למעלה מ־15 שנה מתנהלים הליכים של העותרים מול משרד הפנים. למעלה משבע שנים מתנהלים הליכים של העותרים בערכאות שונות. לאורך כל אותן שנים בנו העותרים חיים בארץ, והם נותרו תלויים בין שמים וארץ".
נרדפים פעמיים בגלל יהדותם
קטרינה וסרגיי חוששים מהרגע שבו יישלחו לאוקראינה, בגלל מלחמת האזרחים המתנהלת שם. "השבת העותרים למלחמת האזרחים באוקראינה מסכנת את חייהם", טוען עו"ד גלבוע. "לוהנסק, עיר מגוריו של סרגיי טרם עלייתו ארצה, הייתה לאזור קרבות במלחמת אזרחים עקובה מדם. עיר זו מצויה במוקד הקרבות באוקראינה ורבים מהתושבים נמלטו. נציבות הפליטים של האו"ם מדווחת על זרם של פליטים הנמלט מאוקראינה. גירוש העותרים מישראל לשם עלול לעלות להם בחייהם, בייחוד לאור נסיבות חייו הייחודיות של סרגיי, ששירת הן בצבא הרוסי והן בצבא אוקראינה. מאז ראשית המשבר ההומניטרי באוקראינה רבו מעשי האנטישמיות והוונדליזם כלפי בתי כנסת, בתי קברות יהודיים ואתרים להנצחת השואה ומתקפות אלימות כנגד היהודים עצמם".
עו"ד גלבוע מצביע על מצב אבסורדי שעלול להיווצר במידה ובני הזוג יגורשו: "יהודים שגורשו מישראל משום שישראל סירבה להכיר ביהדותם, ימצאו עצמם נרדפים ובסכנת חיים באוקראינה בשל יהדותם".
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4825375,00.html