משחקי שלישי

rapgamer4ever

New member
משחקי שלישי

וושינגטון- סאן אנטוניו: משחק חשוב לשתי הקבוצות במאבקי המיקום.

טורונטו- דנבר: משחק קריטי בעיקר לנאגטס שרודפת במרחק של משחק וחצי מהמקום השמיני. הבעיה שהיא חלשה בחוץ ובבק טו בק.

מיאמי- קליבלנד: לברון לא הבריק בעונות האחרונות נגד מיאמי. ניצחון כאן עשוי להיות חשוב אם הקאבס נחושים לסיים במקום השלישי.

יוסטון- שיקאגו: הארדן קאפלה ינוחו.

ניו אורלינס- פורטלנד: קרב בין שניים מהשחקנים החמים בליגה מאז האולסטאר, דיוויס ולילארד. לפליקנס זה משחק קריטי במיוחד במטרה שלא לסיים 7-8, פורטלנד פתחה פער מסוים במקום השלישי ומסוגלת לספוג כאן הפסד.

סקראמנטו- דאלאס.
גולדן- אינדיאנה: אינדיאנה זוכה בפיס ותפגוש את הרכב המילואים של הווריורס.

קליפרס- מילווקי: הסיפור היפה של הקליפרס קרוב לודאי יסתיים מחוץ לפלייאוף, אלא אם ינצחו שורה של משחקים לא פשוטים וזה אחד מהם.
 

Cade Foster

New member
לא ראיתי את המשחק, שעה קצת מאוחרת לי

נחכה לדיווח של אליקו, בטח עם כותרת בסגנון "דה ווריורס בלו א 15 פוינט ליד!"
 
גולדן סטייט - אינדיאנה: ווריורס בּלוּ אה 15 פוינט ליד!

שודר בערוץ ספורט 5 .

מפגש ראשון העונה בין הקבוצות. היה זה המועד המאוחר ביותר בהיסטוריה של הווריורס [משחק 74 של העונה], שפגשו קבוצה בפעם הראשונה. בעוד מס' ימים הגומלין באינדיאנה; גולדן סטייט ללא ה'ביג פור', וגם ללא עמרי כספי. אם עמרי היה משחק, הייתי מצוי בקונפליקט גדול - במי לתמוך, שכן מדובר במפגש בין שתי הקבוצות שאני אוהד. היעדרותו של עמרי במשחק הזה עזרה לי, ועשתה את זה קל עבורי - אינדיאנה היתה צריכה את הניצחון. מטעמי סולדיריות עם קבוצתי, גם ללא עמרי, שמרתי על נייטרליות במשחק; דומאס סאבוניס חזר מפציעה ושיחק;

ברבע הראשון, פתיחה לא טובה של אינדיאנה, גם התקפית עם 5 מ-18 מהשדה. השחקנים נראו כמעט "מפוחדים", כאילו הגיעו לבמה הגדולה ביותר בעולם והם לא שייכים. גולדן סטייט קיבלה תפוקה מכל המחליפים שבמשחקים האחרונים לא פגעו. נגד יוטה לא יכולתם לעשות את זה? ניק יאנג, קוּק, לוּני, ג'ורדן בל, שון ליווינגסטון - כולם פגעו. היתרון הגיע ל-13. כחצי דקה לסיום הרבע, טרבור בוקר נפצע ונשאר שוכב על הפרקט. זה היה נראה רע. אם שחקן קשוח כמוהו נאנק מכאבים ולא מסוגל לזוז, זו לא פציעה קלה. הספסל של אינדיאנה עשה עבודה טובה וקיזז קצת מההפרש, אבל הקבוצה שיחקה רע, וכל מה שהצליחה לעשות זה להישמר במשחק. 18-27 לגולדן סטייט. רבע שבו הווריורס ניצחו 0-8 בנק' מהזדמנויות שניות, וזה היה כל ההבדל. ניק יאנג הוביל עם 10 נק'. קווין קוק מסר 4 אס'.

ברבע השני, אינדיאנה הצליחה לעצור את המומנטום של גולדן סטייט, אבל רק זמנית. ההפרש הגיע ל-15 ונשאר על דו-ספרתי ברוב שלבי הרבע. גם לאחר חזרתו של אולדיפו, מהיחידים שייצרו נק' במחצית הראשונה דרך הפיק אנד רול, אינדיאנה התקשתה להניע כדור בהתקפה. קרדיט לווריורס - הגיעו מוכנים, שיחקו הגנה נהדרת כל המחצית, סגרו טוב את הגארדים והימרו נכון על הזורקים. ריצת מומנטום אחת אינדיאנה לא עשתה כל המחצית, ולא החזיקה בשום יתרון. 39-48 לגולדן סטייט. שתי הקבוצות ישבו על אחוזים נמוכים [מתחת ל-45%] ולא קלעו מבחוץ.

ברבע השלישי, אינדיאנה פתחה חזק. הגנתית התחילה לייצר עצירות. התקפית קיבלה את אולדיפו, שהחל להשתלט על העניינים אחרי מחצית ראשונה של 4 זריקות, וגם דרן קוליסון ותד יאנג. 3 דקות בתוך הרבע, חטיפה נהדרת תחת לחץ שהפעילה אינדיאנה על כל המגרש - אחד מהשינויים הבולטים שמקמילן עשה בפתיחת המחצית השניה, ואולדיפו סיים את זה בדאנק עוצמתי אשר כפה שיוויון בריצת 2-15 של אינדיאנה. הריצה המשיכה ל-6-20, נתנה יתרון 1 אחרי שלשה של בוגדנוביץ' מתוך הנעת כדור מצוינת בהתקפה. פשוט כדורסל נהדר וכיף לצפייה של אינדיאנה בדקות הפתיחה. עוד חטיפה של בוגדנוביץ', וסיים בצד שני - הריצה 6-22 . דאנק 360 של גלן רובינסון השלישי העלה ל-5 הפרש, ושוב כתוצאה מחטיפה בהגנה. סיום הרבע נגמר ביתרון של גולדן סטייט 68-70. בוגדנוביץ' עם 10 ואולדיפו עם 9, הובילו. אינדיאנה עשתה 9 נק' במתפרצות אחרי מחצית ראשונה עם 2 בלבד.

ברבע הרביעי, אינדיאנה פתחה עם 4 מ-5 מהשדה מול 0 מ-4 של גולדן סטייט, וההפרש חזר ל-5. אמצע הרבע, אחרי פוזישן הגנה פשוט פנטסטי של אינדיאנה עם חילופים על כל שחקן במשך כמעט 24 שניות של שעון, בצד השני תד יאנג דחק את ההוק שאט מעל דייויד ווסט, ליתרון הגדול ביותר של אינדיאנה במשחק - 7. התחושה היתה, למרות 6 דקות על השעון, שאינדיאנה בדרך הבטוחה לקחת את זה. הקהל נרדם [ברקע של התמונה ראיתי אוהדת מפהקת], המומנטום היה של הפייסרס, וגם אולדיפו בדיוק חזר ממנוחה ארוכה. 1:05 לסיום, אולדיפו לקח את כל ההגנה וסיים את זה בסל ועבירה - נתן יתרון 11 לאינדיאנה, היתרון הדו-ספרתי הראשון של הפייסרס במשחק. 81-92 לאינדיאנה בסיום. הפסד שני ברציפות לגולדן סטייט [רצף הפסדים בק-טו-בק תשיעי בלבד בארבע העונות של סטיב קר כמאמן הקבוצה]. ניצחון ראשון של אינדיאנה נגד גולדן סטייט בחוץ מאז ינואר 2014. סיפור המשחק: ההגנה של אינדיאנה בחצי השני. אינדיאנה פתחה קליניקה ברבע האחרון, מהתצוגות היותר מרשימות של הקבוצה. שמרה את גולדן סטייט על 23% מהשדה, רק 4 סלי שדה [11 נק'], ו-2 אס' מול 5 איבודים. אינדיאנה עשתה 16 מ-24 הנק' שלה ברבע האחרון בצבע עם פרונט קורט של תד יאנג וסאבוניס, שעבדו טוב מתחת לסל גם באקסטרה פס וגם בסלים, ניצלו חילופים על גארדים, וחפרו את דרכם לסל. במחצית השניה אינדיאנה גרמה לגולדן סטייט לאבד כדורים [11 מתוך ה-16], וכמו שעושה כל העונה, ניצלה את זה לנק' קלות בצד השני [פלוס 8 בנק' מאיבודי כדור במחצית השניה]. אינדיאנה קטלנית במעבר, וקבוצה כמו גולדן סטייט שכל העונה מפסידה משחקים על איבודי כדור, זה שבר אותם במשחק צמוד. ההבדלים בכישרון באו לידי ביטוי ברבע האחרון, כלומר יותר מדי דקות גולדן סטייט לא הצליחה לייצר התקפה ראויה, שלא לומר לאיים על הסל. זה נאמר בשידור, אני רק מחזק את זה. המאמן נייט מקמילן סיכם.

השחקן המצטיין: תד יאנג. אני חייב ללכת איתו. 17 נק' [17-8 מהשדה, 2-0 משלוש, 2-1 מהקו] ו-10 ריב' [5 בהתקפה] ב-34 דקות משחק. עבד טוב כל המשחק, שמר אותנו בחד-ספרתי בדקות הקשות של החצי הראשון. גם היה זה שעשה את ההבדל בדקות האחרונות. דיבר בסיום המשחק;

ויקטור אולדיפו עם 24 נק' [12-9 מהשדה, 3-2 משלוש, 5-4 מהקו], 6 ריב' [1 בהתקפה] ו-6 אס' [1 איבוד כדור] ב-33 דקות. מחצית ראשונה שקטה, למרות שקלע את הזריקות שלו וסיים אותה ב-100% מהשדה. היית מצפה שיעלה למחצית השניה ויכפה זריקות כמו כל סופרסטאר שדואג למספרים שלו, אבל זה לא קרה. במקום זה, בחר זריקות, לא כפה, שמר על אחוז גבוה וניצח לנו את המשחק עם הנוכחות שלו בשני צדי מגרש. היה בולט כמה הכישרון והאתלטיות שלו עדיפים על כל שחקן שקיבל עליו; בויאן בוגדנוביץ' סיים עם 17 נק' [3 שלשות]. קלע זריקות מומנטום ברבע השלישי. 15 מ-17 הנק' שלו הגיעו במחצית השניה; כל עשרת שחקני אינדיאנה ששותפו, קלעו;

בגולדן סטייט, רק שלושה שחקנים סיימו בדאבל פיגרס. ניק יאנג סיים כקלע המוביל עם 12 נק' [2 שלשות], אבל קלע רק 2 נק' אחרי הרבע הראשון, והלך 1 מ-5 מהשדה במחצית השניה. פשוט נעלם. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיעלם במשחק כזה שהוא כינור ראשון; קווין קוק איכזב, וזה טוב לנו כאוהדי כספי, אם כי אני לא חושב שמשחק פחות טוב ישנה את העובדה שהקבוצה צריכה אותו בפלייאוף. 11 נק', באחוזים נוראיים [17-5 מהשדה, 6-1 משלוש] ו-7 אס' [3 איבודי כדור] ב-36 דקות. שיחק הכי הרבה דקות מבין שחקני שתי הקבוצות. הלך רק 2 מ-9 מהשדה בחצי השני, כמו כל חבריו לא הגיע למחצית השניה; אנדרה איגודאלה קלע 11; קוואן לוני תרם 8 נק' ושיא קריירה של 11 ריב' [3 בהתקפה] ב-28 דקות מהספסל;

ליין ליף: טי ג'יי התלבש, אבל לא שיחק משחק חמישי ברציפות [ושמיני בתשעת המשחקים האחרונים]. למעשה, לא רשם מספר דו-ספרתי של דקות מאז ה-29 בינואר! מאחר שזו מהדורה מיוחדת בהשתתפות גולדן סטייט, רצוי לדבר גם על מעמדו של עמרי כספי. עמרי רשם דו-ספרתי בדקות רק 3 פעמים מאז ה-12 בפברואר [ו-5 פעמים מאז סוף ינואר!], ולא שיחק את חמשת המשחקים האחרונים בשל פציעה. ביש מזל, אבל באמת ביש, מפני שעמרי יכל לסיים כל אחד מהמשחקים האחרונים עם מספרים יפים, כלומר ההזדמנות היתה שם לקבל כדורים ולייצר נק' - הוא אופציה התקפית יותר טובה מרוב שחקני הספסל. מהסיבה הזו אגיד, אני מלווה את עמרי כל הקריירה ולא זכורה לי תקופה כמו זו של השבועיים האחרונים שהיתה כה מתסכלת, אפילו לא בעונה שעברה.

** Chris Smoove מתקצר.

המשחק הבא -- ממשיכים את המסע בחוף המערבי עם מפגש מול סקרמנטו [ה']. #באנקר ? בכלל לא בטוח. בכל אופן, אם יש משחק שמגיע לי לקבל, שהשחקנים צריכים להקדיש לי, זה נגד סקרמנטו. זה אישי, נגד קבוצתי לשעבר אשר זרקתני מכל המדרגות. כשאישה עושה לך את זה, אתה חי עם זה בשלום, כי hoes ain't loyal והיום אפשר לקנות כלה באינטרנט. אבל כשקבוצת
 
- המשך -

אבל כשקבוצת כדורסל עושה לך את זה, אתה בוכה ומאיים להתאבד, כי זה פוגע עמוק בתוך הלבב.
 
למעלה