אין חדרים פנויים. הילד חוזר הביתה כל שבוע
ומתכוון להשאר עד גיל 30. הגדולה ובכן החדר,שלה יהיה כמו המחסן שלה לפי כמות הדברים שיש לה (אומנות) האם היא תצליח להכנס לישון זה יהיה טוב ומכל מקום בעלי ישב,שם והקטנה בבית. הרעיון להפוך את מרפסת השירןת לחדר עבודה או זולה או כל דבר אחר זה רק בגלל שרואים את החלק הזה מהמטבח ואין לי שום רצון להרגיש שאני חיה במרפסת שירות.
כסף? זה לא זול אבל אם תחלקי את זה למספר השנים שנחיה בדירה הזאת זה שווה. המזגנים נקנו כאלה כי הם עוברים אחרת.שנת השכירות הזאת היתה סיוט מבחינת המזגן.
דופק קור ומפסיק שוב ושוב. גם ככה אני סובלת מכאבים והדפיקות האלה הרגו אותי. ואולי הגעתי לשלב,בחיים שבו אני יכולה אכשהו לדחוס מזגן במחיר יקר אבל לא להחליף מיטה בת 28 שנה וכו.
אני שונאת להוציא כסף אבל לפעמים צריך. חיים רק פעם אחת. לא חושבת שעפנו על עצמינו לא לקחנו מעצבת פנים אפילו. רק זה מקזז את ההפרש במזגנים.