הרמב"ם אומנם טען כי היה נושא כיליו של בר כוכבא אבל מדובר רק מטפורית שכן היה כבר מאוד מבוגר בזמן המרד ולא לוחם בפועל. רובה של ההנהגה התנאית התנגדה למרד ולאיש בין היתר בגלל שמנהגיו היו "חילוניים מדי לטעמם" אי אפשר לבלבל גם אותך עם עובדות .
הוא לא היה טיפש ולא אידיוט, הוא הבין שחיסול דת ישראל כמו שתכננו הרומאים זה חיסול עם ישראל.
יהדות זה מקרה יחודי של דת ועם שזה מגדיר את זה.
המרד היה למעשה מלחמה על הצלת המשך הקיום של העם היהודי, למרות שצבאית הוא נכשל, בפועל הוא הצליח ועם ישראל חי וקיים עד היום.
שמאלני מסוגך לא מסוגל להבין שהיהדות זה מקרה יחודי של דת ועם
שיחד מגדירים זה את זה.
אין שום משמעות לאנשים מהעם היהודי בלי המגדיר הדתי ואין שום משמעות לדת בלי האנשים השומרים עליה.
נניח שגזירות הדרינוס היו עוברות בלי מרד, המשמעות היא שהדת היהודית הייתה נכחדת והעם היהודי היה למעשה מתבולל ונכחד.
המרד, למרות התוצאה הטרגית הציל את הקיום היהודי.
לשואה לעומת זאת לא הייתה משמעות מבחינת המשך הקיום היהודי, מספיק שהייתה נשארת משפחה יהודית אחת בעולם ששומרת על הדת היהודית כדי שהקיום היהודי ימשיך
היש בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב־עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?
המרד נכשל אבל עדיין נותרו יהודים רבים בארץ.
הם לא קלט ולא עזבו, הם נשארו ובזכות המרד זכו לשקט שאיפשר לישוב היהודי לפרוח בארץ והחלה תקופת הזהב הנקראת תקופת המשנה עד לרבי יהודה הנשיא ואחר כך תקופת התלמוד הירושלמי.
הישוב היהודי המשיך להתקיים עד למאה השמינית לספירה.