מרגישה כעוסה
יש לי מישהי בעבודה בת 33 שמתחנת ביום שני הקרוב.
הכרתי אותה לפני כשנה שנשלחתי במסגרת העבודה לעזור לה במחלקה מדי פעם..
אחרי כמה חודשים הפסיקו לשלוח עובדים למחלקה שלה.
היחסים ביננו היו נחמדים באותה התקופה, אבל מעולם לא החשבתי אותה כחברה..
גם בחודשים אחרונים החלפנו כמה מילים ולא מעבר.
היה ידוע לי שהיא מתחנת השנה, אבל לא בניתי על זה שתזמין אותי.
הבנתי שהיא חילקה הזמנות לחצי מהעובדים.
בי היא נתקלה בשירותים בדיוק ביום שקיבלתי את המשכורת.
שאלה בהתלהבות אם אני מגיעה לחתונה שלה, והרגשתי ממש לא נעים ממנה..עוד לפני זה לפני שהיא פנתה אלי והיא חילקה הזמנות ידעתי שאני לא מעוניינת להגיע..
מחוסר נעימות ששאלה אם אני מתכוונת להגיע כי צריך לאגן שולחן עניתי שכן ומבפנים הרגשתי נוראא ביותר של איך אני יוצאת מהמצב הזה.., היא אמרה לי שתשאיר הזמנה במחלקה שלה שאני יבוא לקחת. מה שלא עשיתי עד עכשיו..
ככל שהימים עברו פנתה אלי מישהי שאלה אם אני מגיעה .
עניתה לה שאין לי כסף שאני במינוס (זה היה נכון וידוע לכמה אנשים בעבודה שאני במינוס כי הלוותי מחברה שלי כסף כמה פעמים כדי לנסוע ביחד לאילת וטבריה.)
יש ליהאמת איזה 500 שח בחשבון שאני רוצה לחסוך למשהו ולא בא לי לבזבז על חתונה של מישהי שהיא לא חברה קרובה שלי , ולא היה ביננו יותר מדי דיבורים.
אותה העובדת שדווקה איתה אני כן מיודדת אמרה לי לבקש כסף מאמא שלי . אמרתי לה שאני חייבת לה כסף (ואני יתחיל להחזיר בתשלומים החל מחודש הבא).
עוד מישהי שאני הייתי מיודדת איתה ותעזוב את העבודה בסוף החודש שאלה אם הייתי רוצה שהיא תלווה לי כסף ואני יחזיר לה במשכורת..אמרתי שלא צריך.. נראה לי היא יותר רצתה לבדוק אם אני משקרת לה או לא..
והכי מעצבןן
היום מישהו ממחלקה שלה אמר לי שהיא מוסרת לי שההזמנה שלי במגירה של מחלקה שלהם ושאני יבוא לקחת. שאל אם אני באה לחתונה עניתי שאין לי כסף..
הוא התחיל להתעצבן ממש . אמר שאני מתנהגת ממש לא יפה!!
ושאני לא מכבדת אותה , ושכסף זה לא הכל בחיים.
שאני יכולה לבוא בלי לתת לה כסף.
אמרתי לו ובלב הרגשתי שלא מתאים לי (גם בלי קשר לכסף ) שאני לא מסוגל לבוא לחתונה בידיים ריקות.
הוא אמר נכון את צודקת אז תביאי לה מתנה ב10 לחודש שתיכנס לך המשכורת..ואז ממש כעסתייי
כאילו הוא מנסה לכפות עליי ללכת לחתונה שלא ממש בראש שלי
נכון, אני לא ישקר חלק מעניין הזה הוא הקמצנות שלי לשים עליה 300 שח כמו שעשיתי פעם אחרונה על מישהי שהגעתי לחתונה אחרי שלא עבדנו כבר ושלא החשיבה אותי כחברה ובסוף אף ביטלה חברות בפייסבוק.
אני לא רואה בה חברה.
ללכת לחתונה צריך שמלה, צריך להתגנדר ומה לעשות שאני לא סובלת איך שאני נראית והדבר האחרון שבא לי זה לשים שמלה. ולשים גינס וגופייה שאני נוהגת לשים יום יום די מבאס..
גם אין לי כח להתאפר להתייפיף.
אין לי כח ללכת לחמם כיסא (אני לא מאלה שרוקדים), להרגיש בודדה שם . לשבת בשקט . הכלה לא תשים עליי , תהייה שקועה באירוע המרגש , שבשבילי זה נטל..
בגלל שאני רציתי להיות נחמדה המצאתי את התיערוץ שאין לי כסף כדי שלא יחקרו אותי ושזה יבלום אותם. אבל הם ממש נכנסו לי לווריד..
התשובה שבאמת רציתי לתת לו באותו הרגע ששאל אם אני מגיעה שלא יתערב לי!!! ושהיא לא חברה שלי שאני יגיע..אבל ניסיתי להיות עדינה כי הכל יגיע אליה.
הוא ממש נסחף לדעתיי שהוא ממש עוד בא ומצפה ממני שאני יביא לה מתנה במשכורת ממש לא. אני מנסה להימנע מלשים כסף..
יש לציין שאם זאת הייתה חברה קרובה , או מישהי שהיו לי יחסים נחמדים ממש לפני החתונה כן הייתי מגיעה!
שהחתונה תיגמר ואני יראה אותה , אני יצטרך להתמודד עם המציאות..הרי לה שיקרתי. לה אמרתי כן מחוסר נעימות..כי לא היה לי נעים לשקר לה בפנים
וגם אם זה נכון גם אז לא נעים לפתוח את הנושא.
יש לי מישהי בעבודה בת 33 שמתחנת ביום שני הקרוב.
הכרתי אותה לפני כשנה שנשלחתי במסגרת העבודה לעזור לה במחלקה מדי פעם..
אחרי כמה חודשים הפסיקו לשלוח עובדים למחלקה שלה.
היחסים ביננו היו נחמדים באותה התקופה, אבל מעולם לא החשבתי אותה כחברה..
גם בחודשים אחרונים החלפנו כמה מילים ולא מעבר.
היה ידוע לי שהיא מתחנת השנה, אבל לא בניתי על זה שתזמין אותי.
הבנתי שהיא חילקה הזמנות לחצי מהעובדים.
בי היא נתקלה בשירותים בדיוק ביום שקיבלתי את המשכורת.
שאלה בהתלהבות אם אני מגיעה לחתונה שלה, והרגשתי ממש לא נעים ממנה..עוד לפני זה לפני שהיא פנתה אלי והיא חילקה הזמנות ידעתי שאני לא מעוניינת להגיע..
מחוסר נעימות ששאלה אם אני מתכוונת להגיע כי צריך לאגן שולחן עניתי שכן ומבפנים הרגשתי נוראא ביותר של איך אני יוצאת מהמצב הזה.., היא אמרה לי שתשאיר הזמנה במחלקה שלה שאני יבוא לקחת. מה שלא עשיתי עד עכשיו..
ככל שהימים עברו פנתה אלי מישהי שאלה אם אני מגיעה .
עניתה לה שאין לי כסף שאני במינוס (זה היה נכון וידוע לכמה אנשים בעבודה שאני במינוס כי הלוותי מחברה שלי כסף כמה פעמים כדי לנסוע ביחד לאילת וטבריה.)
יש ליהאמת איזה 500 שח בחשבון שאני רוצה לחסוך למשהו ולא בא לי לבזבז על חתונה של מישהי שהיא לא חברה קרובה שלי , ולא היה ביננו יותר מדי דיבורים.
אותה העובדת שדווקה איתה אני כן מיודדת אמרה לי לבקש כסף מאמא שלי . אמרתי לה שאני חייבת לה כסף (ואני יתחיל להחזיר בתשלומים החל מחודש הבא).
עוד מישהי שאני הייתי מיודדת איתה ותעזוב את העבודה בסוף החודש שאלה אם הייתי רוצה שהיא תלווה לי כסף ואני יחזיר לה במשכורת..אמרתי שלא צריך.. נראה לי היא יותר רצתה לבדוק אם אני משקרת לה או לא..
והכי מעצבןן
היום מישהו ממחלקה שלה אמר לי שהיא מוסרת לי שההזמנה שלי במגירה של מחלקה שלהם ושאני יבוא לקחת. שאל אם אני באה לחתונה עניתי שאין לי כסף..
הוא התחיל להתעצבן ממש . אמר שאני מתנהגת ממש לא יפה!!
ושאני לא מכבדת אותה , ושכסף זה לא הכל בחיים.
שאני יכולה לבוא בלי לתת לה כסף.
אמרתי לו ובלב הרגשתי שלא מתאים לי (גם בלי קשר לכסף ) שאני לא מסוגל לבוא לחתונה בידיים ריקות.
הוא אמר נכון את צודקת אז תביאי לה מתנה ב10 לחודש שתיכנס לך המשכורת..ואז ממש כעסתייי
כאילו הוא מנסה לכפות עליי ללכת לחתונה שלא ממש בראש שלי
נכון, אני לא ישקר חלק מעניין הזה הוא הקמצנות שלי לשים עליה 300 שח כמו שעשיתי פעם אחרונה על מישהי שהגעתי לחתונה אחרי שלא עבדנו כבר ושלא החשיבה אותי כחברה ובסוף אף ביטלה חברות בפייסבוק.
אני לא רואה בה חברה.
ללכת לחתונה צריך שמלה, צריך להתגנדר ומה לעשות שאני לא סובלת איך שאני נראית והדבר האחרון שבא לי זה לשים שמלה. ולשים גינס וגופייה שאני נוהגת לשים יום יום די מבאס..
גם אין לי כח להתאפר להתייפיף.
אין לי כח ללכת לחמם כיסא (אני לא מאלה שרוקדים), להרגיש בודדה שם . לשבת בשקט . הכלה לא תשים עליי , תהייה שקועה באירוע המרגש , שבשבילי זה נטל..
בגלל שאני רציתי להיות נחמדה המצאתי את התיערוץ שאין לי כסף כדי שלא יחקרו אותי ושזה יבלום אותם. אבל הם ממש נכנסו לי לווריד..
התשובה שבאמת רציתי לתת לו באותו הרגע ששאל אם אני מגיעה שלא יתערב לי!!! ושהיא לא חברה שלי שאני יגיע..אבל ניסיתי להיות עדינה כי הכל יגיע אליה.
הוא ממש נסחף לדעתיי שהוא ממש עוד בא ומצפה ממני שאני יביא לה מתנה במשכורת ממש לא. אני מנסה להימנע מלשים כסף..
יש לציין שאם זאת הייתה חברה קרובה , או מישהי שהיו לי יחסים נחמדים ממש לפני החתונה כן הייתי מגיעה!
שהחתונה תיגמר ואני יראה אותה , אני יצטרך להתמודד עם המציאות..הרי לה שיקרתי. לה אמרתי כן מחוסר נעימות..כי לא היה לי נעים לשקר לה בפנים
וגם אם זה נכון גם אז לא נעים לפתוח את הנושא.