בשמחה
אז נתחיל במה שנכון במיתוס- אכן לקטניות יש הרכב חומצות אמינו לא מושלם. יש להן את כל החומצות אבל לא כולן בריכוזים אופטימליים מבחינת היכולת שלנו לנצל אותן לבניית חלבון ברקמות (ובעיקר בשרירים). למשל, מתיונין וציסטאין נמצאות באופן יחסי בריכוז נמוך
הדבר נכון גם לדגנים, אלא ששם יש באופן יחסי יותר מתיונין וציסטאין אבל ליזין (שקטניות עשירות בו) נמצא בריכוזים נמוכים.
אז נשמע הכי טוב לשלב בין השניים לקבלת פרופיל חלבון מצויין, לא?
אז זהו, שיש פה משהו מטעה.
מה שכתבתי לגבי חומצות אמינו הוא נכון ביחס לגרם חלבון. בדגנים יש יותר מתיונין מאשר בקטניות בגרם אחד של חלבון. הבעייה היא שבדגנים יש גם הרבה פחות (בערך חצי) חלבון מאשר בקטניות.
כלומר, אם אנחנו אוכלים 100 גרם עדשים יש לנו פי 2 חלבון מ- 100 גרם אורז. וכך, ב- 100 גרם עדשים יש אפילו יותר מתיונין מאשר ב- 100 גרם אורז.
אז אפשר לשלב יפה 2 מנות אורז על כל מנת עדשים במקום מנת אורז על מנת עדשים, אבל פה נכנס העניין הקלורי. בשביל אותו חלבון קיבלנו כפול קלוריות וגם יותר פחמימות.
למעשה, ב- 2 מנות עדשים יהיו יותר מכל חומצה אמינית מאשר במנה של עדשים עם מנה של אורז.
זה לא אומר שלא טוב לגוון. בהחלט חשוב וטוב, אבל המרדף אחרי שילוב של קטנית עם דגן הוא מרדף מיותר, לא כל שכן כשמתאמצים לשלב אותם באותה ארוחה.
ועוד טיפ לסיום, ביחס לקטניות אחרות, בשעועית שחורה יש יחסית לא מעט מתיונין. שווה להכניס אותה חזק לתזונה