מעוניינת לשמוע דעתכם בסוגייה צליאקית

[נושיתי האחת]

../images/Emo6.gif תודה על שהתחלת לי את

בוקר השבת בצחוק.

 

[noosh 19]

בדיוק אתמול

הייתי עם בת דודה שלי, והיא אמרה לי משפט כזה. שממש לא עשה לי כלום "איזה נוראי זה לקבל צליאק ככה בחיים" זה פשוט נראה לי לא זוכרת מה היא אמרה אבל משהו שקשור , כאילו זהו נגמרו לי החיים." ואני כזה.. מה? ממש לא. היה שם איזה קטע של הגזמה מטורפת וזה בכל זאת רק צליאק, נכון גם לי מתחשק ארומה ככה לפעמים, אבל יש דברים יותר נוראיים מזה בחיים, כמו אח של בעלה של אחותי, הוא לא מרגיש טוב המון זמן. וגם הוא מאוד רזה.. עכשיו עושים לו בדיקת גסטרוסקופיה. והוא מתפלל שזה יהיה צליאק ולא איזה משהו נורא כמו לכו תדעו מה.. בכל מקרה. זהו

 

[מתי11]

רגע רגע,אין מסכנות ללא רחמים?

האם אפשר להגיד על משהו "איזה מסכן" ולרצות לעזור לו?ולא ממקום של רחמים? אני לא אומרת להיות מסכנים בכוונה,לא לשחק אותה מסכנים אבל לשבת בשקט ולהגיד "לא נורא,יש לי צליאק ויש לי מלא דברים לאכול וזה ממש לא בעיה" רק כדי שלא יחשבו אותי (מדבר בשמי למרות שבמקרה לא אני הצליאקית) מסכן נראה לי לא מועיל ולא נכון. כי זה נכון שיש תחליפים אך הם כל כך יקרים(חלקם) ואם המשפחה במצב כלכלי לא ורוד זה ממש מסכנות כי אי אפשר לאפשר פינוקים כמו פתי-בר ,באריזה של 100 גר' שעולה 22 ש"ח,משהו כמו 20 יח אפילו פחות. נכון זה לא הכרחי אבל כשהילדה רוצה ואין כספ לקנות לה זה מסכנות או לא? אני פשוט חושבת שאם יש מומנטום צריך לתפוס אותו ולנצל ,אפילו עם קצת הגזמה.צה לעשות ,בחברה שלנו שהכל כל כך דינאמי לא מספיק להגיד :כן,זה לא נורה אבל אנחנו מסתדרים רק אם אפשר תסבסדו בקשה את מחיר הלחם" אלא אולי(כמובן רק דעתי) אם נציג מקרים קשים יותר,כותרות כמו שאומרים זה יותר מושך תשומי ואולי יותר יעזור. האיש שמוכר ברכבת - אינני מאמינה כי לרוב כאלו אחרי שיורדים מהרכבת ממשיכים כאנשים רגילים לכל דבר.אנחנו בסך הכל עושים הכל בצורה מאורגנת. ניצולי השואה - קודם כל אני מתביישת שזו ההתייחסותאליהם אך עד שהם לא הרימו צעקה אף אחד לא ראה אותם. נכון שיש דברים הרבה יותר גרועים,ללא ספק אך מי אמר שלמסכנות יחידת מדידה אחת בלבד?מי אמר שיש לזה צבע אחד בלבד? אני מעידה על עצמי שאני האדם האחרון שיאפשר להתייחס אלי כמסכנה אך גם להסתתר כדי לא לגרום למשהו חו"ח לחשוב שאני מסכנה... הקו שמפריד בין התייחסות כלמסכנים לבין הרצון לעזור לאנשים שבמצוקה מאכפתיות הוא דק? סליחה אם פגעתי במשהו,לא היו כוונות כאלו. מתי

 

[מתי11]

רגע רגע,אין מסכנות ללא רחמים?

האם אפשר להגיד על משהו "איזה מסכן" ולרצות לעזור לו?ולא ממקום של רחמים? אני לא אומרת להיות מסכנים בכוונה,לא לשחק אותה מסכנים אבל לשבת בשקט ולהגיד "לא נורא,יש לי צליאק ויש לי מלא דברים לאכול וזה ממש לא בעיה" רק כדי שלא יחשבו אותי (מדבר בשמי למרות שבמקרה לא אני הצליאקית) מסכן נראה לי לא מועיל ולא נכון. כי זה נכון שיש תחליפים אך הם כל כך יקרים(חלקם) ואם המשפחה במצב כלכלי לא ורוד זה ממש מסכנות כי אי אפשר לאפשר פינוקים כמו פתי-בר ,באריזה של 100 גר' שעולה 22 ש"ח,משהו כמו 20 יח אפילו פחות. נכון זה לא הכרחי אבל כשהילדה רוצה ואין כספ לקנות לה זה מסכנות או לא? אני פשוט חושבת שאם יש מומנטום צריך לתפוס אותו ולנצל ,אפילו עם קצת הגזמה.צה לעשות ,בחברה שלנו שהכל כל כך דינאמי לא מספיק להגיד :כן,זה לא נורה אבל אנחנו מסתדרים רק אם אפשר תסבסדו בקשה את מחיר הלחם" אלא אולי(כמובן רק דעתי) אם נציג מקרים קשים יותר,כותרות כמו שאומרים זה יותר מושך תשומי ואולי יותר יעזור. האיש שמוכר ברכבת - אינני מאמינה כי לרוב כאלו אחרי שיורדים מהרכבת ממשיכים כאנשים רגילים לכל דבר.אנחנו בסך הכל עושים הכל בצורה מאורגנת. ניצולי השואה - קודם כל אני מתביישת שזו ההתייחסותאליהם אך עד שהם לא הרימו צעקה אף אחד לא ראה אותם. נכון שיש דברים הרבה יותר גרועים,ללא ספק אך מי אמר שלמסכנות יחידת מדידה אחת בלבד?מי אמר שיש לזה צבע אחד בלבד? אני מעידה על עצמי שאני האדם האחרון שיאפשר להתייחס אלי כמסכנה אך גם להסתתר כדי לא לגרום למשהו חו"ח לחשוב שאני מסכנה... הקו שמפריד בין התייחסות כלמסכנים לבין הרצון לעזור לאנשים שבמצוקה מאכפתיות הוא דק? סליחה אם פגעתי במשהו,לא היו כוונות כאלו. מתי