מספר דיווחים מטיול ראשון בפריז
- פותח הנושא Soak
- פורסם בתאריך
L'Atelier de Joël Robuchon Etoile - רובע 8
המסעדה אולי ה"רצינית" היחידה שהיינו בה בטיול. מטעמי זמן ותקציב לא רצינו להזמין מקומות ולהגביל את עצמנו, אבל כן רצינו חוויה אחת כמו שצריך במסעדה ממושלנת. כשעברתי על תמונות כרטיסי הביקור שצירף אריה שגיא בפורום כתגובה להודעה שלי, מיד קפץ לי לעין השם Joël Robuchon ואמרתי לעצמי שאם יש לי אפשרות לטעום את הפירה המפורסם בעולם - זו המסעדה שאני רוצה ללכת אליה.
לרובושון שתי מסעדות בשם L'Atelier בפריז. Saint-Germain היוקרתית יותר נמצאת ברובע 7 ולה שני כוכבי מישלן. קראנו בביקורות על ארוחות ערב ב-200€ לאדם והחלטנו שזה יותר מדי עבורנו. השניה, Etoile, נמצאת ברובע 8 מאוד סמוך לשער הניצחון. היא פשוטה יותר, יש לה כוכב מישלן אחד וארוחות הצהריים בה מתחילות ב-44€ לאדם לארוחה, שזה בהחלט סביר ומתקבל על הדעת.
הזמנתי שם מקום שבועיים מראש, ותוך כמה דקות אישרו לי את ההזמנה במייל חוזר. סרביס הצהריים מוגש בשעות 12:30 עד 15:30 והזמנו מקום לשעה המאוחרת ביותר האפשרית - 15:00. הגענו בדיוק בזמן והובלנו כלאחר כבוד למרתף בו שוכנת המסעדה.
עיצוב המקום יוקרתי ואפלולי. המטבח הפתוח נמצא במרכזו של בר רחב, הישיבה היא רק מסביב לבר וצופים בהכנת המנות - חוויה אמיתית. הרגשנו קצת נבוכים להגיע עם סוודר הקסטרו שלנו בעוד כולם היו שם מעונבים בחליפות, אבל ניסינו להתגבר על המבוכה.
בתמונה - חלל המסעדה
המסעדה אולי ה"רצינית" היחידה שהיינו בה בטיול. מטעמי זמן ותקציב לא רצינו להזמין מקומות ולהגביל את עצמנו, אבל כן רצינו חוויה אחת כמו שצריך במסעדה ממושלנת. כשעברתי על תמונות כרטיסי הביקור שצירף אריה שגיא בפורום כתגובה להודעה שלי, מיד קפץ לי לעין השם Joël Robuchon ואמרתי לעצמי שאם יש לי אפשרות לטעום את הפירה המפורסם בעולם - זו המסעדה שאני רוצה ללכת אליה.
לרובושון שתי מסעדות בשם L'Atelier בפריז. Saint-Germain היוקרתית יותר נמצאת ברובע 7 ולה שני כוכבי מישלן. קראנו בביקורות על ארוחות ערב ב-200€ לאדם והחלטנו שזה יותר מדי עבורנו. השניה, Etoile, נמצאת ברובע 8 מאוד סמוך לשער הניצחון. היא פשוטה יותר, יש לה כוכב מישלן אחד וארוחות הצהריים בה מתחילות ב-44€ לאדם לארוחה, שזה בהחלט סביר ומתקבל על הדעת.
הזמנתי שם מקום שבועיים מראש, ותוך כמה דקות אישרו לי את ההזמנה במייל חוזר. סרביס הצהריים מוגש בשעות 12:30 עד 15:30 והזמנו מקום לשעה המאוחרת ביותר האפשרית - 15:00. הגענו בדיוק בזמן והובלנו כלאחר כבוד למרתף בו שוכנת המסעדה.
עיצוב המקום יוקרתי ואפלולי. המטבח הפתוח נמצא במרכזו של בר רחב, הישיבה היא רק מסביב לבר וצופים בהכנת המנות - חוויה אמיתית. הרגשנו קצת נבוכים להגיע עם סוודר הקסטרו שלנו בעוד כולם היו שם מעונבים בחליפות, אבל ניסינו להתגבר על המבוכה.
בתמונה - חלל המסעדה
תפריט ומנות
אם לא היה די בבגדים, דבר נוסף שגרם לנו להרגיש לא שייכים למקום - התפריט היה בצרפתית בלבד. נכון שזה "לפי כללי הספר" של הפלצנות בפריז אבל מדובר באחד השפים המפורסמים בעולם ואני מניח שמגיעים לשם לא מעט תיירים. כואב לכם לתרגם את התפריט גם לאנגלית? הרגשתי חסר אונים כמו דונה וברנדה מבברלי שאכלו מוח בלי לדעת מה הן אוכלות...
לבן זוגי הצמחוני היה קל - היה שם תפריט צמחוני והוא פשוט לקח אותו, בלי לדעת מה בעצם הוא לוקח. אני הייתי זקוק לעזרה בתרגום מהברמן.
הארוחה הבסיסית שם מורכבת ממשעשע חך לפתיחה, מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה וקינוח. לאחר מספר הסברים באנגלית עילגת בחרתי ב"פאטה עוף" למנה ראשונה, וברווז צלוי לעיקרית (שביקשתי שיגיע עם הפירה המפורסם).
אני חייב לציין וסליחה על העממיות, שכולם שם כל כך מרובי חשיבות עצמית וכללי הטקס, עם המפיות על הברכיים, כוסות היין וריבוי הסכו"מים שהיה לי מוזר לראות אותם בסופו של דבר... אוכלים. בדיוק כמו שכולם אוכלים. חותכים חתיכה ומכניסים לפה. האווירה שם נמצאת כל כך גבוה בשמים שתהיתי ביני ובין עצמי אם מסעדה שגורמת לי להרגיש כה חריג ולא שייך נותנת בסופו של דבר חוויה חיובית יותר או שלילית יותר. טרם הגעתי למסקנה בנושא.
בתמונה - משעשע חך ראשון, בהעדר תפריט גם ברשת אני יכול רק לבאר לפי מה שטעמתי, הקצף למעלה היה של פטריות פורצ'יני ולמטה קרם עשיר של כבד אווז / פואה גרא
אם לא היה די בבגדים, דבר נוסף שגרם לנו להרגיש לא שייכים למקום - התפריט היה בצרפתית בלבד. נכון שזה "לפי כללי הספר" של הפלצנות בפריז אבל מדובר באחד השפים המפורסמים בעולם ואני מניח שמגיעים לשם לא מעט תיירים. כואב לכם לתרגם את התפריט גם לאנגלית? הרגשתי חסר אונים כמו דונה וברנדה מבברלי שאכלו מוח בלי לדעת מה הן אוכלות...
לבן זוגי הצמחוני היה קל - היה שם תפריט צמחוני והוא פשוט לקח אותו, בלי לדעת מה בעצם הוא לוקח. אני הייתי זקוק לעזרה בתרגום מהברמן.
הארוחה הבסיסית שם מורכבת ממשעשע חך לפתיחה, מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה וקינוח. לאחר מספר הסברים באנגלית עילגת בחרתי ב"פאטה עוף" למנה ראשונה, וברווז צלוי לעיקרית (שביקשתי שיגיע עם הפירה המפורסם).
אני חייב לציין וסליחה על העממיות, שכולם שם כל כך מרובי חשיבות עצמית וכללי הטקס, עם המפיות על הברכיים, כוסות היין וריבוי הסכו"מים שהיה לי מוזר לראות אותם בסופו של דבר... אוכלים. בדיוק כמו שכולם אוכלים. חותכים חתיכה ומכניסים לפה. האווירה שם נמצאת כל כך גבוה בשמים שתהיתי ביני ובין עצמי אם מסעדה שגורמת לי להרגיש כה חריג ולא שייך נותנת בסופו של דבר חוויה חיובית יותר או שלילית יותר. טרם הגעתי למסקנה בנושא.
בתמונה - משעשע חך ראשון, בהעדר תפריט גם ברשת אני יכול רק לבאר לפי מה שטעמתי, הקצף למעלה היה של פטריות פורצ'יני ולמטה קרם עשיר של כבד אווז / פואה גרא
פאטה עוף
בדיעבד זו המנה שהכי פחות התרשמתי ממנה בארוחה, הזכיר לי קצת קלופס של אמא בצורה שלה והטעם היה מעט אנמי. היו שם קוביות עוף מחלקים שונים (אני מניח) וקוביות של ארטישוק משובצות בתוכו, הכל ארוז במבנה יפהפה מוקף אבקה ירוקה (כלשהי) ובצד סלט עלים זעיר ושני טוסטונים.
מנה קרה, וכאמור לא מלהיבה - מלבד המראה שלה.
בדיעבד זו המנה שהכי פחות התרשמתי ממנה בארוחה, הזכיר לי קצת קלופס של אמא בצורה שלה והטעם היה מעט אנמי. היו שם קוביות עוף מחלקים שונים (אני מניח) וקוביות של ארטישוק משובצות בתוכו, הכל ארוז במבנה יפהפה מוקף אבקה ירוקה (כלשהי) ובצד סלט עלים זעיר ושני טוסטונים.
מנה קרה, וכאמור לא מלהיבה - מלבד המראה שלה.
ארטישוק צלוי על קרם ארטישוק, "כורכום חומוס" וקפוצ'ינו אפונה
ראשונה צמחונית נוספת, ומזל שיש תיאור שלה באתר כי אני הייתי מכנה אותה פשוט - ארטישוק. ארבע חתיכות של ארטישוק צלוי מונח על קרם ארטישוק עשיר וקציפה של... ובכן, ארטישוק (אבל מסתבר שזה בעצם "קפוצ'ינו אפונה מעוננת"). בין לבין היו נקודות קטנות של חומוס.
מנה מעולה לאוהבי ארטישוק על מגוון טעמיו, שמוצו כאן בכל דרך אפשרית.
ראשונה צמחונית נוספת, ומזל שיש תיאור שלה באתר כי אני הייתי מכנה אותה פשוט - ארטישוק. ארבע חתיכות של ארטישוק צלוי מונח על קרם ארטישוק עשיר וקציפה של... ובכן, ארטישוק (אבל מסתבר שזה בעצם "קפוצ'ינו אפונה מעוננת"). בין לבין היו נקודות קטנות של חומוס.
מנה מעולה לאוהבי ארטישוק על מגוון טעמיו, שמוצו כאן בכל דרך אפשרית.
ברווז צלוי
אני לא אוכל לעמוד על מרכיבי המנה - כי הם לא מופיעים בתפריט שבאתר וגם לא נאמרו לי. הגיעו 3 נתחים לא גדולים של ברווז, עם צימוקים, שומר צלוי וריבה מתוקה כלשהי מתחת. כמות הבשר היתה מעטה (במיוחד בניגוד לסטייקים הענקיים שקיבלו החבר'ה שישבו לידנו), אבל זה התאים לי כי כבר הייתי חצי שבע. הבשר היה מענג ממש, במידת העשיה המושלמת וחף מטעמי הלוואי הלא טעימים שהיו כמעט לכל הברווזים שטעמתי במסעדות בארץ. הוא השתלב נפלא עם הצימוקים והריבה שמתחת.
אני לא אוכל לעמוד על מרכיבי המנה - כי הם לא מופיעים בתפריט שבאתר וגם לא נאמרו לי. הגיעו 3 נתחים לא גדולים של ברווז, עם צימוקים, שומר צלוי וריבה מתוקה כלשהי מתחת. כמות הבשר היתה מעטה (במיוחד בניגוד לסטייקים הענקיים שקיבלו החבר'ה שישבו לידנו), אבל זה התאים לי כי כבר הייתי חצי שבע. הבשר היה מענג ממש, במידת העשיה המושלמת וחף מטעמי הלוואי הלא טעימים שהיו כמעט לכל הברווזים שטעמתי במסעדות בארץ. הוא השתלב נפלא עם הצימוקים והריבה שמתחת.
ה-!!! פירה של רובושון !
ואז הוא הגיע.
בפנכה קטנה וצנועה, שליכטה של פירה פנטסטי. זה נכנס לפה והעיניים נעצמות מעצמן... מעודן ועשיר, ללא ספר הפירה הטוב ביותר שטעמתי בחיי. ראינו אותם גם מכינים אותו - עם מטרפה, חלב וחמאה. הוא היה כ"כ טוב ונגמר לנו כ"כ מהר, שביקשנו עוד מנה. אחרי כמה דקות חזר המלצר ואמר שנגמר. התאכזבנו. הייתי שמח אם במקום כל גינוני היוקרה והטקס - היו פשוט מביאים לנו עוד מנה. נגמר? אז תעשו עוד... זו מסעדת יוקרה ממושלנת, לא?
ואז הוא הגיע.
בפנכה קטנה וצנועה, שליכטה של פירה פנטסטי. זה נכנס לפה והעיניים נעצמות מעצמן... מעודן ועשיר, ללא ספר הפירה הטוב ביותר שטעמתי בחיי. ראינו אותם גם מכינים אותו - עם מטרפה, חלב וחמאה. הוא היה כ"כ טוב ונגמר לנו כ"כ מהר, שביקשנו עוד מנה. אחרי כמה דקות חזר המלצר ואמר שנגמר. התאכזבנו. הייתי שמח אם במקום כל גינוני היוקרה והטקס - היו פשוט מביאים לנו עוד מנה. נגמר? אז תעשו עוד... זו מסעדת יוקרה ממושלנת, לא?
סופלה אבוקדו עם גלידת פיסטוק
דקות ארוכות ניסינו להבין מהברמן ממה עשוי הסופלה. הוא חזר ואמר שזה מ"צמח בשם Avoca". ושוב Avoca, Avoca... עד ששאלתי - אבוקדו? וכן, מסתבר שזה סופלה אבוקדו.
להגיד לכם שהיה לו טעם של אבוקדו? לא. אבל הוא היה ירוק והיה לו טעם טעים, וזה הספיק לנו. וזה גם היה סופלה אמיתי שצמח לגובה והיה אוורירי מאוד וכייפי.
דקות ארוכות ניסינו להבין מהברמן ממה עשוי הסופלה. הוא חזר ואמר שזה מ"צמח בשם Avoca". ושוב Avoca, Avoca... עד ששאלתי - אבוקדו? וכן, מסתבר שזה סופלה אבוקדו.
להגיד לכם שהיה לו טעם של אבוקדו? לא. אבל הוא היה ירוק והיה לו טעם טעים, וזה הספיק לנו. וזה גם היה סופלה אמיתי שצמח לגובה והיה אוורירי מאוד וכייפי.
סיכום וחשבון
הארוחה שלי עלתה 44€ ושל בן זוגי 64€ (בגלל שהכילה 2 מנות ראשונות).
על זה הוספנו עוד 14€ על בקבוק פאנה גדול, סה"כ 122€ לפני שירות - לא רע בכלל לאור החוויה הייחודית. עם החשבון הגיעו עוגיות מדלן ביתיות ופרלינים עבודת יד, והופתענו לראות שרוב הסועדים פשוט השאירו אותם על כנם... אבל אנחנו זללנו אותם עד תום.
 
שורה תחתונה, חוויה מומלצת מאוד, ולו רק בשביל הישיבה מול המטבח הפתוח והפירה של רובושון. רק עשו לעצמכם טובה, תזמינו מראש שתי מנות שלו.
הארוחה שלי עלתה 44€ ושל בן זוגי 64€ (בגלל שהכילה 2 מנות ראשונות).
על זה הוספנו עוד 14€ על בקבוק פאנה גדול, סה"כ 122€ לפני שירות - לא רע בכלל לאור החוויה הייחודית. עם החשבון הגיעו עוגיות מדלן ביתיות ופרלינים עבודת יד, והופתענו לראות שרוב הסועדים פשוט השאירו אותם על כנם... אבל אנחנו זללנו אותם עד תום.
 
שורה תחתונה, חוויה מומלצת מאוד, ולו רק בשביל הישיבה מול המטבח הפתוח והפירה של רובושון. רק עשו לעצמכם טובה, תזמינו מראש שתי מנות שלו.
חבל על הגישה המתנשאת שחוויתם
היינו ברובושון בלונדון באותה מסגרת ארוחה (צהריים עסקית) ולא היה שמץ מההתנשאות: לא בלבוש הסועדים האחרים (יש קצת חליפות אבל לא כחלק מקוד לבוש למסעדה - בכל זאת, יום חול בעסקית צהריים, אנשים לא יחליפו בגדים באמצע יום עבודה כדי להתלבש למסעדה) ולא בפומפוזיות סביב ההגשה.
מה שכן, בטריפאדוויזר יש הרבה טענות על השירות המתנשא בסניף הזה. זה גם מה שגרם לי לוותר על ביקור בסניף זה.
יש משהו קצת מצחיק בהקמת מסעדת בר מצד אחד, ושמירה על קוד שירות מסויים מאידך. כל הרעיון היה להשתחרר ממסעדות ההוט קוויזין של שנות השמונים והתשעים.
היינו ברובושון בלונדון באותה מסגרת ארוחה (צהריים עסקית) ולא היה שמץ מההתנשאות: לא בלבוש הסועדים האחרים (יש קצת חליפות אבל לא כחלק מקוד לבוש למסעדה - בכל זאת, יום חול בעסקית צהריים, אנשים לא יחליפו בגדים באמצע יום עבודה כדי להתלבש למסעדה) ולא בפומפוזיות סביב ההגשה.
מה שכן, בטריפאדוויזר יש הרבה טענות על השירות המתנשא בסניף הזה. זה גם מה שגרם לי לוותר על ביקור בסניף זה.
יש משהו קצת מצחיק בהקמת מסעדת בר מצד אחד, ושמירה על קוד שירות מסויים מאידך. כל הרעיון היה להשתחרר ממסעדות ההוט קוויזין של שנות השמונים והתשעים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.