קודם כל, בוודאי שאפשר
הבהרנו לו, בהחלט יכול להיות שהייתי נחרצת וזו היתה הסיבה לפיצוץ.
אבל השיחה הזו התנהלה על פני יומיים, ביום הראשון זה נגמר לא כל כך "חינוכי". הבהרנו לו שאנחנו מעניקים לו את שרביט העצמאות ללא תנאי - וגם הסברנו מה העצמאות הזו כוללת ועצמאות בעיקר מכילה אחריות (כמו שסיפרתי מקודם). הוא בכלל לא חשב בכיוון הזה.
היה לו לילה לישון על זה, וגם לנו.
ביום השני, כולנו היינו ממוקדים יותר (אני כבר כתבתי כאן והיתה לי הזדמנות בעזרתכם לחשוב שוב ושוב בדיוק למה לא מסיבה כזו),
אמרנו לו שלא נטיל סנקציות אם הוא יבחר במסיבה למרות שדעתנו ידועה לו, ואני הוספתי שלו אחותו היתה מוזמנת למסיבה כזו, לא הייתי מרשה לה ללכת והראתי לו את הקישורים לסיפור האונס בוילה באזור ירושליים בקיץ.
נתנו לו אפשרויות נוספות (טיול ג'יפים, סנפלינג וכל מה שפרטתי מקודם) ואמרנו שאנחנו מכבדים את הבגרות שלו ונותנים לו את העצמאות לגמרי וללא תנאי.
הוא אפילו לא התווכח. לא מחה כלל. ועל פניו נראה שהוקל לו...
בנתיים הוא עוד חושב מה הוא רוצה. הוא עוד לא החליט איך לחגוג - אבל לפחות מהצרה הזו בוילה במושב שכוח אל טובעים בים של אלכוהול נפטרנו.