אחת בפרספקטיבות המעניינות ביותר
הנסיון שלו, יכולתו לבטאו, מהמקום שמייסר כה רבים מאתנו, זה משהו שעדיין מאוד נדיר.
רמת הדיוק הרגשי, אינטלקטואלי וחוויית קיומו, כמי שהתרגל לאזור הנוחות האוטיסטי, שרובו הוא לא יותר מכניעה עייפה לאיך שנח לסביבה לעכל אותך, הפריצה, אולי גם כוזבת ומדומה במידת מה, והתכנסות חזרה למקום קצת אחר, זה הדבר הכי טוב שקראתי על אוטיזם, בגדול.
לדעתי צריך לחשוף את מה שהוא כותב לכל תכניות ההכשרה ולכל מי שחוקר ועובד עם אוטיסטים.
בטוח שעם הזמן ניחשף ליותר ויותר חומרים איכותיים מסוג זה