מישהו מכיר את זה?
כשאני בסטייט אוף מיינד של נוכחות מתבוננת ודוממת ושקטה, נטולת מחשבות או עיסוק בהן, לרוב אני עדיין לא מזהה שזה האני האמיתי. כאילו המודעות עדיין בסטגנציה, לא בעירנות טוטאלית.
כנראה כי כאב מסויים בגוף דורש תשומת לב והתבוננות (מעבר לטיפול תרופתי או תזונתי), ורק אח"כ אנרגיית המודעות תוכל להתפנות ולחזור לעצמה.
מישהו כאן מכיר את זה אצלו, אולי לא מכאב אלא ממקום אחר?
תודה.
כשאני בסטייט אוף מיינד של נוכחות מתבוננת ודוממת ושקטה, נטולת מחשבות או עיסוק בהן, לרוב אני עדיין לא מזהה שזה האני האמיתי. כאילו המודעות עדיין בסטגנציה, לא בעירנות טוטאלית.
כנראה כי כאב מסויים בגוף דורש תשומת לב והתבוננות (מעבר לטיפול תרופתי או תזונתי), ורק אח"כ אנרגיית המודעות תוכל להתפנות ולחזור לעצמה.
מישהו כאן מכיר את זה אצלו, אולי לא מכאב אלא ממקום אחר?
תודה.