מיואשת ובדילמות
קצת רקע:
ילד ראשון, הפלה שבוע 7, ילד שני, הפסקה של 5 שנים בכוונה ואז רצון לחזור לשוק. רק שרצונות לחוד ומציאות לחוד.
3 הפלות רצופות כולן בשבוע 7, הכל נפל טבעי. לקח לי זמן לקבל את הבדיקות הרצויות, ולאחר מכן תור להמטולוג. בנתיים המתנתי. לשלושה ההריונות האחרונים נקלטתי מהר ולא רציתי להיקלט ולהפיל שוב עד שאין תשובות ואולי פתרונות.
הבדיקות בישרו קרישיות יתר- תסמונת אפלה. קיבלתי הוראה שהחל מהביוץ להזריק, והחל מבטא חיובית להוסיף גם אספירין. שמחה ומאושרת שיש פתרון חזרנו לנסות. אבל פתאום אני לא מצליחה להקלט. עוד חודש ועוד חודש ולא מצליחה. וכל פעם להזריק סתם מהכביכול ביוץ וכעבור שבועיים לגלות את הווסת ולהפסיק זריקות ולהמתין.
שונאת להזריק, אבל אין ברירה כל חודש בתקווה שהפעם לא הזרקתי סתם.
אחרי כמה חודשים כאלה החלטתי לשחרר. הדכאון שעד שסוף סןף מצאו פתרון להפלות אך פתאום צצה בעיה חדשה גמרה עלי. אז בחודש שלאחר מכן שחררתי גם את הזריקות. אבל צחוק הגורל, באותו חודש המחזור לא הגיע, בדיקה ביתית גילתה 2 פסים. כמובן שהזרקתי עוד באותו יום ולקחתי אספירין. אחרי3 ימים גם זה נפל. למה?? למה דוקא בחודש שלא הזרקתי נקלטתי?
ושוב פעם מזריקה סתם ושוב פעם לא נקלטת. והנה אני מגיעה שוב לנקודת ייאוש. חייבת לשחרר אבל לא יודעת מה לעשות? להפסיק להזריק?
הבעיה עם ההזרקות האלה שבמשך השבועיים של האי וודאות, כל יום כשאני מזריקה, זה נותן לי תקווה. אני לא יכולה לא לחשוב על נסיון להריון ומצד שני להזריק. ההזרקה מכניסה אותי למחשבות של הנסיון. ועזבו את זה שאני גם ממש סובלת פיזית מהזריקות (ובסוף לגלות שזה היה לשווא), וגם בואו נהיה כנים, זה סתם כסף שנזרק לפח. אולי בזבזתי עד עכשיו איזה 700 ש"ח על הזריקות האלה.
לא יודעת מה לעשות.
אז הנה עכשיו אני מתחילה סבב חדש. ואני תוהה- להזריק או לא?
פשוט ייאוש. איך פתאום יש לי בעיה להכנס להריון?? דוקא שמצאו פתרון להפלות? לפני זה נכנסתי להריון על הנסיון הראשון, מקסימום השני. והפלתי אותם. למה עכשיו כשיש פתרון בא קושי נוסף? מרגישה כאילו אלוהים משחק בי.
קצת רקע:
ילד ראשון, הפלה שבוע 7, ילד שני, הפסקה של 5 שנים בכוונה ואז רצון לחזור לשוק. רק שרצונות לחוד ומציאות לחוד.
3 הפלות רצופות כולן בשבוע 7, הכל נפל טבעי. לקח לי זמן לקבל את הבדיקות הרצויות, ולאחר מכן תור להמטולוג. בנתיים המתנתי. לשלושה ההריונות האחרונים נקלטתי מהר ולא רציתי להיקלט ולהפיל שוב עד שאין תשובות ואולי פתרונות.
הבדיקות בישרו קרישיות יתר- תסמונת אפלה. קיבלתי הוראה שהחל מהביוץ להזריק, והחל מבטא חיובית להוסיף גם אספירין. שמחה ומאושרת שיש פתרון חזרנו לנסות. אבל פתאום אני לא מצליחה להקלט. עוד חודש ועוד חודש ולא מצליחה. וכל פעם להזריק סתם מהכביכול ביוץ וכעבור שבועיים לגלות את הווסת ולהפסיק זריקות ולהמתין.
שונאת להזריק, אבל אין ברירה כל חודש בתקווה שהפעם לא הזרקתי סתם.
אחרי כמה חודשים כאלה החלטתי לשחרר. הדכאון שעד שסוף סןף מצאו פתרון להפלות אך פתאום צצה בעיה חדשה גמרה עלי. אז בחודש שלאחר מכן שחררתי גם את הזריקות. אבל צחוק הגורל, באותו חודש המחזור לא הגיע, בדיקה ביתית גילתה 2 פסים. כמובן שהזרקתי עוד באותו יום ולקחתי אספירין. אחרי3 ימים גם זה נפל. למה?? למה דוקא בחודש שלא הזרקתי נקלטתי?
ושוב פעם מזריקה סתם ושוב פעם לא נקלטת. והנה אני מגיעה שוב לנקודת ייאוש. חייבת לשחרר אבל לא יודעת מה לעשות? להפסיק להזריק?
הבעיה עם ההזרקות האלה שבמשך השבועיים של האי וודאות, כל יום כשאני מזריקה, זה נותן לי תקווה. אני לא יכולה לא לחשוב על נסיון להריון ומצד שני להזריק. ההזרקה מכניסה אותי למחשבות של הנסיון. ועזבו את זה שאני גם ממש סובלת פיזית מהזריקות (ובסוף לגלות שזה היה לשווא), וגם בואו נהיה כנים, זה סתם כסף שנזרק לפח. אולי בזבזתי עד עכשיו איזה 700 ש"ח על הזריקות האלה.
לא יודעת מה לעשות.
אז הנה עכשיו אני מתחילה סבב חדש. ואני תוהה- להזריק או לא?
פשוט ייאוש. איך פתאום יש לי בעיה להכנס להריון?? דוקא שמצאו פתרון להפלות? לפני זה נכנסתי להריון על הנסיון הראשון, מקסימום השני. והפלתי אותם. למה עכשיו כשיש פתרון בא קושי נוסף? מרגישה כאילו אלוהים משחק בי.