מחשבות בעקבות ריבוי התאונות הקטלניות
שלום,
אני רוצה להביע השתתפותי בצערן של משפחות שני הרוכבים שנהרגו היום.
אני איני נסמך על נתונים ובדיקות, אבל להרגשתי יש לאחרונה החרפה ועלייה מצערת מאוד בתאונות בהן מעורבים רוכבי כביש. רציתי לשאול, מה לדעתכם צריך לעשות כדי להיאבק בכך ולהפחית באופן מידי את התאונות?
אני חושב שאיגוד האופניים חייב לעשות פעולה משמעותית ומידית. אמנם האיגוד אינו אחראי באופן ישיר לכל רוכב שיוצא לאימון, ולמעשה לא אחראי לאף רוכב שיוצא לאימון, והרב הגדול של הרוכבים כלל אינם חברים באיגוד. עם זאת, לדעתי לאיגוד יש אחריות, לשמש פה ובמה לכל רוכבי האופניים.
נוכח העובדה שתאונות כאלו במקרים רבים אינן תלויות כלל ברוכב ותמיד יימצא הנהג העבריין/ שיכור/ עייף/ לא זהיר, פעולה של חינוך הנהגים דוגמת "יש חיים בשוליים" לדעתי איננה יעילה.
לדעתי, האיגוד צריך לצאת בקמפיין ציבורי מאסיבי ולהיעזר בתאגיד השידור הציבורי, ולומר באופן פומבי את האמת הכואבת, שרכיבת כביש בישראל של היום היא ספורט מסוכן מאוד וקטלני. לכן, מומלץ להימנע ממנה, אלא אם מדובר ברכיבה קבוצתית או רכיבה באיזור יחסית סטרילי דוגמת איזורי תעשייה וכד', ומולץ לעבור לרכיבת שטח.
נכון, מדובר בעובדה ידועה, ובוודאי ידועה למי שהוא רוכב וכנראה מכיר רוכבים שנפצעו וחווה בעצמו כמה מקרים של כמעט תאונה. נכון גם שלהצהרה כנ"ל של האיגוד יש משמעות הצהרתית בלבד ואין לה כל כוח כופה ובוודאי לא יכולת אכיפה, ומרבית הרוכבים הם אנשים בוגרים וחכמים, מעורים ומודעים.
עם זאת, יש כאן תמרור אזהרה ברור ואולי הבהרה נוספת לאחריות שאדם לוקח על עצמו כשהוא יוצא לרכוב בכביש.
חשוב לי להבהיר, איני מאשים כלל וכלל את הרוכב או רוכבים אחרים שנפצעו, ואני מבין שהצהרה כפי שאני מציע מבטאת אולי כניעה או הסכמה עם טענותיהם של הנהגים הבריונים. אך, נשאלת השאלה: מה האלטרנטיבה? שבכל שבוע ייהרג רוכב? מציאות כזו אינה מתקבלת על הדעת ואסור להשלים איתה.
לדעתי, לצד הצהרה של האיגוד צריך לפעול ליצירת איזורים שיהיו סטריליים ולא תתאפשר בהם תנועה בין השעות 06:00 ל-09:00 בימי שבת, וככל שהדבר ניתן, בזמנים נוספים במהלך השבוע. איזור סטרילי לא חייב להיות סטרילי לגמרי, אלא נגיד שמעבר כלי רכב יתאפשר אחת לעשרים דקות בשיירה אשר בראשיתה ובסופה ניידות משטרה.
אשמח לשמוע את דעתכם על הצעה זו, וכן הצעות נוספות, ועל מה שניתן וצריך לעשות כדי לעבור מהצעות לאופרציה.
אני משתתף בצערן של משפחות הרוכבים שנהרגו היום, שלא תדעו עוד צער.
מתן נאמן
שלום,
אני רוצה להביע השתתפותי בצערן של משפחות שני הרוכבים שנהרגו היום.
אני איני נסמך על נתונים ובדיקות, אבל להרגשתי יש לאחרונה החרפה ועלייה מצערת מאוד בתאונות בהן מעורבים רוכבי כביש. רציתי לשאול, מה לדעתכם צריך לעשות כדי להיאבק בכך ולהפחית באופן מידי את התאונות?
אני חושב שאיגוד האופניים חייב לעשות פעולה משמעותית ומידית. אמנם האיגוד אינו אחראי באופן ישיר לכל רוכב שיוצא לאימון, ולמעשה לא אחראי לאף רוכב שיוצא לאימון, והרב הגדול של הרוכבים כלל אינם חברים באיגוד. עם זאת, לדעתי לאיגוד יש אחריות, לשמש פה ובמה לכל רוכבי האופניים.
נוכח העובדה שתאונות כאלו במקרים רבים אינן תלויות כלל ברוכב ותמיד יימצא הנהג העבריין/ שיכור/ עייף/ לא זהיר, פעולה של חינוך הנהגים דוגמת "יש חיים בשוליים" לדעתי איננה יעילה.
לדעתי, האיגוד צריך לצאת בקמפיין ציבורי מאסיבי ולהיעזר בתאגיד השידור הציבורי, ולומר באופן פומבי את האמת הכואבת, שרכיבת כביש בישראל של היום היא ספורט מסוכן מאוד וקטלני. לכן, מומלץ להימנע ממנה, אלא אם מדובר ברכיבה קבוצתית או רכיבה באיזור יחסית סטרילי דוגמת איזורי תעשייה וכד', ומולץ לעבור לרכיבת שטח.
נכון, מדובר בעובדה ידועה, ובוודאי ידועה למי שהוא רוכב וכנראה מכיר רוכבים שנפצעו וחווה בעצמו כמה מקרים של כמעט תאונה. נכון גם שלהצהרה כנ"ל של האיגוד יש משמעות הצהרתית בלבד ואין לה כל כוח כופה ובוודאי לא יכולת אכיפה, ומרבית הרוכבים הם אנשים בוגרים וחכמים, מעורים ומודעים.
עם זאת, יש כאן תמרור אזהרה ברור ואולי הבהרה נוספת לאחריות שאדם לוקח על עצמו כשהוא יוצא לרכוב בכביש.
חשוב לי להבהיר, איני מאשים כלל וכלל את הרוכב או רוכבים אחרים שנפצעו, ואני מבין שהצהרה כפי שאני מציע מבטאת אולי כניעה או הסכמה עם טענותיהם של הנהגים הבריונים. אך, נשאלת השאלה: מה האלטרנטיבה? שבכל שבוע ייהרג רוכב? מציאות כזו אינה מתקבלת על הדעת ואסור להשלים איתה.
לדעתי, לצד הצהרה של האיגוד צריך לפעול ליצירת איזורים שיהיו סטריליים ולא תתאפשר בהם תנועה בין השעות 06:00 ל-09:00 בימי שבת, וככל שהדבר ניתן, בזמנים נוספים במהלך השבוע. איזור סטרילי לא חייב להיות סטרילי לגמרי, אלא נגיד שמעבר כלי רכב יתאפשר אחת לעשרים דקות בשיירה אשר בראשיתה ובסופה ניידות משטרה.
אשמח לשמוע את דעתכם על הצעה זו, וכן הצעות נוספות, ועל מה שניתן וצריך לעשות כדי לעבור מהצעות לאופרציה.
אני משתתף בצערן של משפחות הרוכבים שנהרגו היום, שלא תדעו עוד צער.
מתן נאמן