איןאריותכאלה
New member
מחר אמצע ההריון
יש לי אפליקציה שסופרת ימים והיא הודיעה לי חגיגית שמחר אמצע ההריון שלי. הפרצוף כי הייתי בטוחה שבשלב הזה (אם אגיע אליו) ההריון כבר יתנהל על מי מנוחות. אז זהו, שלא. נכון שאני בהמתנה לתוצאות מי השפיר, ולסקירה המאוחרת. אבל רבאק, אני מרגישה תנועות ברורות - כל יום - וזה לא עוזר. בכלל.
מה שכן - בגלל שההריון כביכול 'בסדר' החרדה מתפזרת לכל כיוון אפשרי אחר: סיוטים בלילות או סתם קושי לישון, דאגות כלכליות, ביקורת עצמית (נוקבת) על הזנחת הילדים הקיימים (אני מאבדת את הכוחות הרבה יותר מהר), על המחירים הזוגיים (כמעט חודשיים בהתחלה ישנו בחדרים נפרדים כי כל תנועה שלו העירה אותי וגם ככה השינה קלה יותר בגלל ההורמונים), על הזנחת העצמי (הדברים האלה שמחכים ליום של סוף הילודה ואני לא מצליחה לדחוף אותם באמצע),
ואפילו ----- אפילו ------ מחשבות על איך יכולתי לעשות כזה דבר למשפחה שלי - הלו?! מה זה?! שנתיים שנתיים חיכיתי להריון הזה, שנתיים רצופות של כמיהה בלתי פוסקת, בלתי מעורערת, יציבה כסלע - כבר לא מכירה את עצמי. לא יודעת מאיפה המחשבות האלה באות ומתי יעזבו אותי כבר.
יש לי אפליקציה שסופרת ימים והיא הודיעה לי חגיגית שמחר אמצע ההריון שלי. הפרצוף כי הייתי בטוחה שבשלב הזה (אם אגיע אליו) ההריון כבר יתנהל על מי מנוחות. אז זהו, שלא. נכון שאני בהמתנה לתוצאות מי השפיר, ולסקירה המאוחרת. אבל רבאק, אני מרגישה תנועות ברורות - כל יום - וזה לא עוזר. בכלל.
מה שכן - בגלל שההריון כביכול 'בסדר' החרדה מתפזרת לכל כיוון אפשרי אחר: סיוטים בלילות או סתם קושי לישון, דאגות כלכליות, ביקורת עצמית (נוקבת) על הזנחת הילדים הקיימים (אני מאבדת את הכוחות הרבה יותר מהר), על המחירים הזוגיים (כמעט חודשיים בהתחלה ישנו בחדרים נפרדים כי כל תנועה שלו העירה אותי וגם ככה השינה קלה יותר בגלל ההורמונים), על הזנחת העצמי (הדברים האלה שמחכים ליום של סוף הילודה ואני לא מצליחה לדחוף אותם באמצע),
ואפילו ----- אפילו ------ מחשבות על איך יכולתי לעשות כזה דבר למשפחה שלי - הלו?! מה זה?! שנתיים שנתיים חיכיתי להריון הזה, שנתיים רצופות של כמיהה בלתי פוסקת, בלתי מעורערת, יציבה כסלע - כבר לא מכירה את עצמי. לא יודעת מאיפה המחשבות האלה באות ומתי יעזבו אותי כבר.