מחקר חדש מגלה: אנשים על הספקטרום האוטיסטי חשים כאב בעוצמה גדולה יותר מאנשים אחרים

[ב ן ח ו ר י ן]

אוטיזם (תסמונת קנר) היא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית שמאופיינת בשלל תסמינים- למשל קושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, בעיה בתקשורת המילולית, תנועות גוף חוזרות, הפרעה בוויסות חושי ועוד. בין שאר המאפיינים, נוטים לייחס ללוקים בתסמונת אדישות לכאב. מחקר אחרון, בו השתתפו חוקרים ממספר אוניברסיטאות, שלל את ההנחה הזו ואף הוכיח את ההיפך.
המחקר, אשר הובל על ידי ארבע חוקרות- ד"ר תמי בר-שליטא מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב שיזמה את המחקר, ד"ר ילנה גרנובסקי מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' אירית וייסמן-פוגל ופרופ' עינת גל מאוניברסיטת חיפה, מצא כי אנשים עם אוטיזם חווים כאב בעוצמה גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה, ומסתגלים פחות לתחושת הכאב וזאת כנראה בשל הפרעת ויסות חושי...לחצו להמשך קריאה

 

[יוביוב הירוק]

תהיה - לפי הידיעה המחקר לא באמת בדק את רמת הכאב, אלא את הדיווח על הכאב. כיצד ניתן לדעת אם הדיווח אכן משקף רמת כאב גבוהה יותר?
אם נסתכל בעיניים ביקורתיות: דיווח כולל גם מרכיב של תיקשורת. וידוע שאוטיזם משנה את התפקוד התקשורתי (ולא רק). אם כך, כיצד ניתן להניח שההבדל בדיווח אינו נובע מההשפעות שאינן קשורות לכאב עצמו?
למשל - יתכן שאוטיסטים נוטים להקצין הערכות בכלל או הערכות מספריות. יתכן שאוטיסטים בתפקוד גבוה לומדים להגזים בתיקשור חוויות, כדי לפצות על מגבלות בהבעת רגשות. וכו' וכו'.
האם ידוע לך אם המחקר ניסה להתמודד/לנטרל את הארטיפקט הזה?

 

[ב ן ח ו ר י ן]

תהיה - לפי הידיעה המחקר לא באמת בדק את רמת הכאב, אלא את הדיווח על הכאב. כיצד ניתן לדעת אם הדיווח אכן משקף רמת כאב גבוהה יותר?
אם נסתכל בעיניים ביקורתיות: דיווח כולל גם מרכיב של תיקשורת. וידוע שאוטיזם משנה את התפקוד התקשורתי (ולא רק). אם כך, כיצד ניתן להניח שההבדל בדיווח אינו נובע מההשפעות שאינן קשורות לכאב עצמו?
למשל - יתכן שאוטיסטים נוטים להקצין הערכות בכלל או הערכות מספריות. יתכן שאוטיסטים בתפקוד גבוה לומדים להגזים בתיקשור חוויות, כדי לפצות על מגבלות בהבעת רגשות. וכו' וכו'.
האם ידוע לך אם המחקר ניסה להתמודד/לנטרל את הארטיפקט הזה?

שאלה יפה מאוד, השאלה איך בכלל מנטרלים כזה דבר? אין לך דרך לדעת על כאב אלא דרך דיווח כי כאב הוא סובייקטיבי...

 

[יוביוב הירוק]

שאלה יפה מאוד, השאלה איך בכלל מנטרלים כזה דבר? אין לך דרך לדעת על כאב אלא דרך דיווח כי כאב הוא סובייקטיבי...

קודם כל, נמנעים מלהסתמך על דיווח כאינדיקציה אוביקטיבית, בלי לתקף אותו.
דבר שני, אפשר לבדוק. סתם מהשרוול:
1. השוואת שימוש בכלי דירוג ביחס למאפיינים אחרים. כגון: מידת עייפות אחרי פעילות/חוסר שינה.
2. בדיקת לינאריות הדירוג - למשל הערכת כמויות או גדלים בסקאלה 0-100. כגון - "עד כמה האיש הזה גבוה?"
3. בדיקת מידת החומרה בה משתמשים כדי לתאר אירועים חיצוניים להם (מחלה, תאונה, מלחמה וכד').
כמובן שהכוונה לבדיקות השוואתיות בין אוכלוסיית אוטיסטים לאוכלוסיה "רגילה".

 

[דיברגנט חדש]

קודם כל, נמנעים מלהסתמך על דיווח כאינדיקציה אוביקטיבית, בלי לתקף אותו.
דבר שני, אפשר לבדוק. סתם מהשרוול:
1. השוואת שימוש בכלי דירוג ביחס למאפיינים אחרים. כגון: מידת עייפות אחרי פעילות/חוסר שינה.
2. בדיקת לינאריות הדירוג - למשל הערכת כמויות או גדלים בסקאלה 0-100. כגון - "עד כמה האיש הזה גבוה?"
3. בדיקת מידת החומרה בה משתמשים כדי לתאר אירועים חיצוניים להם (מחלה, תאונה, מלחמה וכד').
כמובן שהכוונה לבדיקות השוואתיות בין אוכלוסיית אוטיסטים לאוכלוסיה "רגילה".

אפשר לסכם במילה אחת את תגובתך והיא נירמול

 

[uzi2]

קודם כל, נמנעים מלהסתמך על דיווח כאינדיקציה אוביקטיבית, בלי לתקף אותו.
דבר שני, אפשר לבדוק. סתם מהשרוול:
1. השוואת שימוש בכלי דירוג ביחס למאפיינים אחרים. כגון: מידת עייפות אחרי פעילות/חוסר שינה.
2. בדיקת לינאריות הדירוג - למשל הערכת כמויות או גדלים בסקאלה 0-100. כגון - "עד כמה האיש הזה גבוה?"
3. בדיקת מידת החומרה בה משתמשים כדי לתאר אירועים חיצוניים להם (מחלה, תאונה, מלחמה וכד').
כמובן שהכוונה לבדיקות השוואתיות בין אוכלוסיית אוטיסטים לאוכלוסיה "רגילה".

א. תחושת כאב, קשורה לפרספציה אישית. אנשים שאני מכיר, שלוקחים גראס לשיכוך כאבים סיפרו לי שהם עדיין מרגישים את הכאבים בצורה ברורה, רק פחות כתחושה שלילית שלוקחת את תשומת הלב.
ב. עדיין יש מקום לשאול על אינדיקציות אובייקטיביות לתחושות שהן סובייקטיביות, אבל זה יותר קשה כיוון שבכל זאת צריך להסתמך על הדיווח, כי אין כלי אמין יותר.
ג. אני מסכים איתך שצריך לדעת להבדיל בין שימוש שונה במילים (למשל עניין הכיול כפי שניסח את זה יפה דיברגנט חדש), ובין תחושה פנימית, וחלק מההצעות ששלפת בהחלט טובות לעניין.
ד. מדד אחר, עשוי להיות היכולת להסיח את הדעת מהכאב ולהתרכז במשהו אחר. הוא עקיף אך הוא בהחלט מדד רלוונטי.
ה. נעשתה כמות עצומה של מחקר על אנשים בספקטרום האוטיסטי, ובהחלט גם בתחום של ויסות תחושתי, וגם בתחום של סקלות אובייקטיביות/כנות, כך שהמידע על ההבדלים בממוצעים בין האוכלוסיות השונות על הספקטרום ובין כאלו שאינם מוגדרים כאוטיסטים אמורים להיות ידועים. למעשה למדתי את הנושא לפני כמה שנים, אבל לא זוכר בדיוק את הפרטים.
ו. כרגיל, המציאות מורכבת - גם האופן שבו אנו מתבטאים כלפי בעיה משפיע על התחושה שלנו לגביה. כלומר, זה דו כיווני.

 

[יוביוב הירוק]

א. תחושת כאב, קשורה לפרספציה אישית. אנשים שאני מכיר, שלוקחים גראס לשיכוך כאבים סיפרו לי שהם עדיין מרגישים את הכאבים בצורה ברורה, רק פחות כתחושה שלילית שלוקחת את תשומת הלב.
ב. עדיין יש מקום לשאול על אינדיקציות אובייקטיביות לתחושות שהן סובייקטיביות, אבל זה יותר קשה כיוון שבכל זאת צריך להסתמך על הדיווח, כי אין כלי אמין יותר.
ג. אני מסכים איתך שצריך לדעת להבדיל בין שימוש שונה במילים (למשל עניין הכיול כפי שניסח את זה יפה דיברגנט חדש), ובין תחושה פנימית, וחלק מההצעות ששלפת בהחלט טובות לעניין.
ד. מדד אחר, עשוי להיות היכולת להסיח את הדעת מהכאב ולהתרכז במשהו אחר. הוא עקיף אך הוא בהחלט מדד רלוונטי.
ה. נעשתה כמות עצומה של מחקר על אנשים בספקטרום האוטיסטי, ובהחלט גם בתחום של ויסות תחושתי, וגם בתחום של סקלות אובייקטיביות/כנות, כך שהמידע על ההבדלים בממוצעים בין האוכלוסיות השונות על הספקטרום ובין כאלו שאינם מוגדרים כאוטיסטים אמורים להיות ידועים. למעשה למדתי את הנושא לפני כמה שנים, אבל לא זוכר בדיוק את הפרטים.
ו. כרגיל, המציאות מורכבת - גם האופן שבו אנו מתבטאים כלפי בעיה משפיע על התחושה שלנו לגביה. כלומר, זה דו כיווני.

סתם כקוריוז חצי קשור - קראתי פעם ספר מדע בדיוני, שבין היתר, הזכיר טיפול בכאב באמצעות השראת "סניליות" זמנית.
הרעיון הוא שחלק מרכזי בסבל הנובע מכאב בא מהתמשכות הכאב. קל (יחסית) לשאת כאב לזמן קצר, אבל כשהוא מתמשך, הוא מתיש ומביא לעיקר הסבל.
כך שאם חוסמים את האפשרות ליצירת זיכרון לטווח ארוך, אמנם יש חוסר נוחות אבל אין סבל.
המטופל נשאר כך (סנילי) למשך זמן מוגבל, עד שמצבו משתפר.

הרעיון מאוד מצא חן בעיני. אני יודע מנסיון שיש בו הרבה אמת (בעניין ההתמשכות). וגם אם לא "כל האמת", הוא עוזר לשים לב להבדל שבין כאב לסבל.

 

[uzi2]

מצד אחד, אין דרך לבדוק תחושת כאב סובייקטיבית שלא על פי דיווח. אזורים שקשורים לכאב, לפעמים (למשל בטיפול תרופתי מסוים) עשויים שלא לגרום לתחושת כאב, ולפיכך כרגע אין כלי ממש אמין, והדיווח נשאר הכלי המועדף.
מצד שני, ממה שידוע לי - הנטייה (הממוצעת) אצל אוטיסטים, היא לכנות גבוהה יותר, יחסית לאנשים רגילים.
מצד שלישי, אנחנו יודעים שאצל אוטיסטים רבים, יש רגישות תחושתית גבוהה יותר בהרבה תחומים (מגע, צבעים, וכדומה) במובן שדברים שעבור אחרים הם לא משמעותיים, יכולים לחרפן אותם. שוב, גם כאן מסתמכים על התגובה ההתנהגותית שלהם.

צריך להבהיר. אפילו לא בטוח שמה שאני מגדיר כתחושה של כאב, זהה למה שאתה תגדיר תחושה של כאב. אנחנו מניחים שאנחנו דומים, אבל באמת אין מושג האם אנחנו חווים את החוויה באופן זהה, כמו גם האם ברמה החווייתית, הצבע שאני חווה דומה לזה שאתה חווה.

 

[ב ן ח ו ר י ן]

נכון, אין באמת דרך למדוד כאב, כמו כל דבר תחושתי או נפשי. יכולות להיות המון הטיות. הדרך הנכונה במקרה כזה היא פשוט לעשות הרבה מחקרים, כל פעם להוריד משתנה, לבדוק סוגים שונים של אוטיסטים, בכל מיני שיטות ומערכי מחקר אחרים. זה בנוסף למה שכתב יוביוב הירוק- גם אז המסקנות של מחקרים כאלו, בשטחים האלו (מדעי החברה) יכולות להיות די מוטלות בספק.