למיטב זכרוני, הפיתות של השריף היו מומלצות מאד בזמנו.
המדובר בבצק שמרים ללא לישה בשתי דקות עבודה, שאפשר לייצר ממנו אינסוף מאפים.
"פיתות" (במרכאות, כי לא נוצר כיס) בלי כלום או ממולאות או עם טופינגס, פוקאצ'ות, פיצות, לחמעג'ון, מה שתרצי.
מתכון בסיסי לכמות של כ 25-30 "פיתות" בלי כלום, או כ 20 ממולאות:
1 ק"ג קמח(אפשר מעורב)
2 כפות שמרים יבשים
2 כפיות סוכר (אפשר סוכר חום)
41/2 כוסות מים פושרים
1/2 כוס שמן (אני שמה פחות, נניח ארבע כפות)
כף מלח
בקערה גדולה מערבבים קמח סוכר ושמרים.
מוסיפים את המלח לאחר הערבוב.
עושים בור, שופכים פנימה את השמן ואת המים (אני מחממת במיקרו לדרגת פושר-טיפה חמים), ומערבבים בכף בלבד (אין סיכוי ללוש את זה, זה מאד נוזלי ודביק), עד שנהיה אחיד.
מכסים ומניחים לתפיחה במקום חמים, למשך כחצי שעה. בגלל כמות הנוזלים הגדולה, התפיחה פראית במיוחד.
מערבבים שוב עם כף, ומתפיחים שוב כחצי שעה נוספת. (טיפ: אם זמנך קצר, אפשר לקצר את זמני ההתפחה ולא קורה כלום, מניסיון).
עכשיו הגיע הזמן לאפות.
מחממים תנור לחום מקסימלי (250 מעלות. אם יש אבן שמוט, מה טוב).
מרפדים תבנית בנייר אפיה. אין צורך לשמן.
מכינים קערת מים ומצקת.
טובלים את המצקת במים כדי למנוע הדבקה, ובעזרתה מוציאים "חתיכות" (שליכטות תהיה מילה מדויקת יותר ) מהבצק, ומעבירים לתבנית. בין חתיכה לחתיכה - טבילה של המצקת במים. כל זה כי שוב, אין סיכוי לגעת בבצק בידיים ואין שום דרך לעצב אותו.
על חתיכות הבצק בתבנית מניחים מה שבא.
אפשר בכיוון של גבינות מגוררות, זיתים, תירס, רוטב פיצה, טונה
אפשר בכיוון של בשר טחון מטוגן עם בשר (לחמעג'ון)
אפשר בלי כלום
אפשר רק זעתר ושומשום עם כמה טיפות שמ"ז
אפשר כמו פוקאצ'ות - עם אנטיפסטי למעלה
אפשר בכיוון מתוק של שוקולד, חלבה וכאלה
אני אוהבת להכין אותן "ממולאות", דהיינו מניחה חתיכת בצק על התבנית, מפזרת את המילוי הרצוי, ומעליו מוסיפה חתיכת בצק נוספת. יוצא טעים יותר לדעתי.
הגודל האופטימלי הוא של מצקת אחת בערך.
אופים בין 10 דקות לרבע שעה, תלוי בתנור, בחום מקסימלי כאמור.
עוברות הקפאה מעולה.