זה פתרון קבע, הסברתי עליו בעבר בפורום כמה פעמיםמה תפקיד המתקפים האלה ברכבת ישראל?
מי שרוצה להשתמש בערך צבור ברכבת ישראל לא יכול לתקף במתקפים הרגילים?
מישהו יכול להסביר מה הסיפור מאחורי זה?
זה פיתרון זמני?
תודה על ההסברזה פתרון קבע, הסברתי עליו בעבר בפורום כמה פעמים
כדי להשתמש בערך צבור ברכבת ישראל עליך לבצע "טרום תיקוף" במכשיר הזה, בקופות האוטומטיות, או בקופות המאויישות - ורק אחר כך לגשת לולידטור.
 
זה כדי לוודא מראש שיש לך את כמות הכסף המתאימה למכיר הכרטיס של הנסיעה שאתה רוצה לבצע.
 
במערכות עירוניות בעולם שנהוג בהם ערך צבור, לא צריך לבחור מראש כי יש תעריפי נסיעה יחסית אחידים (ובד"כ נמוכים יותר). בישראל מכיוון שמדובר במערכת ארצית יש נסיעות קצרות יותר ונסיעות ארוכות יותר וכל אחת עולה בהתאם. אם יש לי רק 20 ש"ח ברב קו ואני בפ"ת, זה יספיק לי לנסיעה לת"א, אבל לא לנסיעה לחיפה.
 
ר"י לא רוצים שיווצר מצב שהשער בכניסה ייפתח, תיסע רחוק, ואז תגלה שאתה לא יכול לצאת.
 
דרך אחרת שמשתמשים בה בעולם לפתרון הבעיה הזו היא אפשרות ל"מינוס" בכרטיס, שבד"כ הוא על חשבון פיקדון שאתה נותן כשאתה מנפיק את הכרטיס. אבל במחירי נסיעה כמו ברכבת ישראל (שהם מאוד זולים יחסית למערכות דומות בשאר העולם, אגב) היית צריך פיקדון של לפחות 70 ש"ח (מחיר כרטיס נהריה עד דימונה, הנסיעה הארוכה ביותר שניתן לעשות בר"י) אם לא יותר, ואף אחד לא ירצה לשלם כל כך הרבה כסף לפיקדון.
 
בלי פיקדון זה פשוט לא הגיוני תקציבית לאפשר מינוס בכרטיס, בעיקר כשאפשר בקלות להנפיק כרטיסים נוספים.
 
 
אם לא היה טרום תיקוף, ולא היה מינוס, והיו מאפשרים לך לעבור בולידטור בכל זאת, זה היה יוצר המון בעיות, כי אף אחד לא זוכר כמה כסף יש לו ברב קו.
 
למכשירים השחורים הקטנים האלו (מה שבתמונה) אף פעם אין תור, מה שאומר שהעיכוב שהצורך בטרום תיקוף יוצר הוא לא גדול במיוחד (פחות מלחכות בתור לאחת מהמכונות הגדולות).
בטרום תיקוף אתה בוחר את היעדתודה על ההסבר
אז איך ה"טרום-מתקף" יודע את היעד שלי? אני מזין אותו?
אם הוא לא יודע מה היעד - איך הוא יודע שיש לי מספיק ערך צבור?
עכשיו הבנתי. תודה!בטרום תיקוף אתה בוחר את היעד
זו כל הנקודה.
אני רק אומר דבר אחדזה פתרון קבע, הסברתי עליו בעבר בפורום כמה פעמים
כדי להשתמש בערך צבור ברכבת ישראל עליך לבצע "טרום תיקוף" במכשיר הזה, בקופות האוטומטיות, או בקופות המאויישות - ורק אחר כך לגשת לולידטור.
 
זה כדי לוודא מראש שיש לך את כמות הכסף המתאימה למכיר הכרטיס של הנסיעה שאתה רוצה לבצע.
 
במערכות עירוניות בעולם שנהוג בהם ערך צבור, לא צריך לבחור מראש כי יש תעריפי נסיעה יחסית אחידים (ובד"כ נמוכים יותר). בישראל מכיוון שמדובר במערכת ארצית יש נסיעות קצרות יותר ונסיעות ארוכות יותר וכל אחת עולה בהתאם. אם יש לי רק 20 ש"ח ברב קו ואני בפ"ת, זה יספיק לי לנסיעה לת"א, אבל לא לנסיעה לחיפה.
 
ר"י לא רוצים שיווצר מצב שהשער בכניסה ייפתח, תיסע רחוק, ואז תגלה שאתה לא יכול לצאת.
 
דרך אחרת שמשתמשים בה בעולם לפתרון הבעיה הזו היא אפשרות ל"מינוס" בכרטיס, שבד"כ הוא על חשבון פיקדון שאתה נותן כשאתה מנפיק את הכרטיס. אבל במחירי נסיעה כמו ברכבת ישראל (שהם מאוד זולים יחסית למערכות דומות בשאר העולם, אגב) היית צריך פיקדון של לפחות 70 ש"ח (מחיר כרטיס נהריה עד דימונה, הנסיעה הארוכה ביותר שניתן לעשות בר"י) אם לא יותר, ואף אחד לא ירצה לשלם כל כך הרבה כסף לפיקדון.
 
בלי פיקדון זה פשוט לא הגיוני תקציבית לאפשר מינוס בכרטיס, בעיקר כשאפשר בקלות להנפיק כרטיסים נוספים.
 
 
אם לא היה טרום תיקוף, ולא היה מינוס, והיו מאפשרים לך לעבור בולידטור בכל זאת, זה היה יוצר המון בעיות, כי אף אחד לא זוכר כמה כסף יש לו ברב קו.
 
למכשירים השחורים הקטנים האלו (מה שבתמונה) אף פעם אין תור, מה שאומר שהעיכוב שהצורך בטרום תיקוף יוצר הוא לא גדול במיוחד (פחות מלחכות בתור לאחת מהמכונות הגדולות).
אז תציע פתרון יותר טוב שלא עולה מילארדים. אני מחכה.אני רק אומר דבר אחד
עצם זה שאתה צריך להסביר על זה כמה פעמים מראה רק כמה הפתרון הזה לא טוב.
 
 
לקשר את הרב קו לכרטיס אשראי ושזה יוריד אוטומטית את ההפרש.אז תציע פתרון יותר טוב שלא עולה מילארדים. אני מחכה.
לקשר את הרב קו לכרטיס אשראי ושזה יוריד אוטומטית את ההפרש.
כלומר אם בתחנת היציאה מתגלה שהסכום שהיה לך לא מספיק אז שזה אוטומטית "יירכוש" סכום נוסף לניצול של ערך צבור לפי מה שהוגדר ויוריד מזה את החלק היחסי להשלמת הנסיעה.
לכל הפחות, להציע אופציה כזאת למי שמעוניין בה.
זאת אומרת שאתה צריך שיהיו לך לפחות 80 ש"ח ברב קוואפשר גם בלי כרטיס אשראי
כלומר מי שיש לו מספיק כסף ברב קו עבור התחנה המרוחקת ביותר יוכל לעבור בשער תחנת המוצא ללא טרום תיקוף.
 
ואני בכלל בעד להחיל את השיטה גם בקווי האוטובוסים, רק שכאן כן מדובר בהשקעה כספית עבור התקנת מתקף יעודי לסיום נסיעה בכל אוטובוס, אבל זה משתלם ועובד בהצלחה בעולם (או לפחות בדנמרק).
צודק! אבל זכרו שבחו"ל אין ולידיאטורים ברכבות הבינעירוניותזאת אומרת שאתה צריך שיהיו לך לפחות 80 ש"ח ברב קו
כל פעם שאתה מגיע לתחנה. אתה לא תזכור אם יש או אין לך 80 ש"ח ברב קו, תנסה לעבור במחסום, הוא לא ייפתח, ותצטרך לחזור אחורה לעשות טרום תיקוף.
 
זה גם מעכב אותך יותר, וגם נוסעים אחרים כי אתה חוסם ולידטור.
זה עדיין ייצור את אותה בעיה.צודק! אבל זכרו שבחו"ל אין ולידיאטורים ברכבות הבינעירוניות
והבקרה בהם מתבצעת אך ורק ע"י הכרטיסנים.
אז למה שלא ליישם זאת חלקית בארץ? כמו לאפשר מעבר בולידיאטורים גם למי שאין לו הסדר "טעינה אוטומטית בהוראת קבע" אך הערך הצבור מספיק לנסיעות פרבריות (נניח 20 ש"ח), והפקחים בנסיעות הארוכות יבדקו את כרטיסי הרב-קו ויגבו תשלום לפי הצורך (אם או בלי קנס/תוספת).
יש פתרון נוסף, לדעתי עדיף, והוא נהוג ב-BART בסן פרנסיסקו:זה פתרון קבע, הסברתי עליו בעבר בפורום כמה פעמים
כדי להשתמש בערך צבור ברכבת ישראל עליך לבצע "טרום תיקוף" במכשיר הזה, בקופות האוטומטיות, או בקופות המאויישות - ורק אחר כך לגשת לולידטור.
 
זה כדי לוודא מראש שיש לך את כמות הכסף המתאימה למכיר הכרטיס של הנסיעה שאתה רוצה לבצע.
 
במערכות עירוניות בעולם שנהוג בהם ערך צבור, לא צריך לבחור מראש כי יש תעריפי נסיעה יחסית אחידים (ובד"כ נמוכים יותר). בישראל מכיוון שמדובר במערכת ארצית יש נסיעות קצרות יותר ונסיעות ארוכות יותר וכל אחת עולה בהתאם. אם יש לי רק 20 ש"ח ברב קו ואני בפ"ת, זה יספיק לי לנסיעה לת"א, אבל לא לנסיעה לחיפה.
 
ר"י לא רוצים שיווצר מצב שהשער בכניסה ייפתח, תיסע רחוק, ואז תגלה שאתה לא יכול לצאת.
 
דרך אחרת שמשתמשים בה בעולם לפתרון הבעיה הזו היא אפשרות ל"מינוס" בכרטיס, שבד"כ הוא על חשבון פיקדון שאתה נותן כשאתה מנפיק את הכרטיס. אבל במחירי נסיעה כמו ברכבת ישראל (שהם מאוד זולים יחסית למערכות דומות בשאר העולם, אגב) היית צריך פיקדון של לפחות 70 ש"ח (מחיר כרטיס נהריה עד דימונה, הנסיעה הארוכה ביותר שניתן לעשות בר"י) אם לא יותר, ואף אחד לא ירצה לשלם כל כך הרבה כסף לפיקדון.
 
בלי פיקדון זה פשוט לא הגיוני תקציבית לאפשר מינוס בכרטיס, בעיקר כשאפשר בקלות להנפיק כרטיסים נוספים.
 
 
אם לא היה טרום תיקוף, ולא היה מינוס, והיו מאפשרים לך לעבור בולידטור בכל זאת, זה היה יוצר המון בעיות, כי אף אחד לא זוכר כמה כסף יש לו ברב קו.
 
למכשירים השחורים הקטנים האלו (מה שבתמונה) אף פעם אין תור, מה שאומר שהעיכוב שהצורך בטרום תיקוף יוצר הוא לא גדול במיוחד (פחות מלחכות בתור לאחת מהמכונות הגדולות).
בישראל זה לא יילךיש פתרון נוסף, לדעתי עדיף, והוא נהוג ב-BART בסן פרנסיסקו:
אם אתה מנסה לעבור בשער היציאה ואין לך מספיק כסף בכרטיס, אתה יכול להשלים את הסכום באמצעות מכונות בצד הפנימי של התחנה.
אפשר לבצע פתרון אחר:בישראל זה לא יילך
בגלל המנטליות של הנוסעים. הם לא ישלמו אלא ימצאו דרך לצאת בלי לשלם, ישקרו ששכחו את הארנק בבית או משהו. בחו"ל האכיפה נגד מי שמתחמק מתשלום הרבה יותר מחמירה מבישראל.
יש לזכור גם שבהרבה תחנות פשוט אין מקום להציב מכונות השלמת-תשלום כאלו בתור האיזור המבוקר, ושכאן מדובר במרחקי נסיעה הרבה יותר גדולים מבBART.
לא חושב שזה יעבודאפשר לבצע פתרון אחר:
כפי שבחניונים רבים התשלום מתבצע בתום השירות, אפשר פשוט לעבור ברכבת לשיטה גורפת שבה התשלום לא מתבצע לפני הכניסה בולידטור תחנת המוצא, אלא לפני היציאה בולידטור תחנת היעד. פשוט לא לאפשר יציאה של אף אחד ללא תשלום.
מי שלא משלם מעוכב עד להגעת המשטרה.
שיטה של גם וגם לא תעבוד, בין השאר, כי הרכבת לא תקצה במקרה הזה את המשאבים הדרושים לאכיפת תשלום ביציאה, אבל בשינוי שיטה גורף שבמסגרתו ברור שלפני היציאה מתחנת היעד משלמים, אנשים לא "ישכחו את הארנק בבית", כפי שהם לא שוכחים אותו בשיטה הקיימת כשהתשלום בתחנת המוצא.
אמנם שיטה כזו תבטל את האפשרות לבצע ביקורת כרטיסים ברכבת עצמה, אבל אף אחד לא ירצה למצוא עצמו מעוכב בתחנת רכבת.
די כבר עם הסיסמא הזאת שישראלים יגנבו אם תתן להם את האופציה.בישראל זה לא יילך
בגלל המנטליות של הנוסעים. הם לא ישלמו אלא ימצאו דרך לצאת בלי לשלם, ישקרו ששכחו את הארנק בבית או משהו. בחו"ל האכיפה נגד מי שמתחמק מתשלום הרבה יותר מחמירה מבישראל.
יש לזכור גם שבהרבה תחנות פשוט אין מקום להציב מכונות השלמת-תשלום כאלו בתור האיזור המבוקר, ושכאן מדובר במרחקי נסיעה הרבה יותר גדולים מבBART.
אין לגיטימציה ציבורית נרחבת לגניבה מחנויותדי כבר עם הסיסמא הזאת שישראלים יגנבו אם תתן להם את האופציה.
אולי אם יתייחסו לאנשים כמו בני אדם אז היחס יהיה בחזרה.
 
גם בחנות אנשים יכולים לגנוב. אני לא רואה שמעמידים שם סורגים ובודקים כל תיק של מי שיוצא.
אני לא מסכים עם זה.אין לגיטימציה ציבורית נרחבת לגניבה מחנויות
בעוד שכן יש טיפה יותר לגיטימציה להתפלחות לדבר שלא עולה כסף אם תנצל
אותו כי ממילא הוא ישנו.
הכוונה לסרט קולנוע. אם יש מקום ישיבה שלא מכרו לו כרטיס ממילא הסרט יוקרן.
אותו דבר אוטובוס ורכבת. ממילא הם ימשיכו בנסיעתם ולכן דה פקטו ההתפלחות
לשם של אדם ספציפי בפעם ספציפית לא גורמת נזק כספי כהוא זה בכלל ולחלוטי חלוטין.
לפני שתגידו לי אם כולם יעשו אז אגיד לכם שנכון אם כולם או אפילו הרבה יעשו זאת
זה אכן כן יצור נזק כספי ואפילו משמעותי.
אבל התפלחות אחת בפני עצמה לא גורמת לשום נזק לגמרי ולחלוטין לא.
לכן היא נתפסת קצת פחות בלתי לגיטימית לעומת גניבה מחנות שגורמת במיידי
לנזק כספי לבעל החנות.
עוד נקודה, התפלחות לתח"ץ נתפסת כסוג של שובבות ואנטי ממסדיות.
מעין "לדפוק" את השיטה.
לגנוב בחנות כלשהי, אפילו כלבו או סופרמרקט ששייך לרשת גדולה זה פחות
נתפס כשובבות ויותר כגניבה של ממש.
אם כי יש טיפה פחות חוסר לגיטימציה (כלומר טיפה יותר כן קצת לגיטימציה) לגנוב
מסופר משהו קטן לעומת גניבה מחנות שאיננה רשת אלא חנות פרטית.
חבל על ההתממותאני לא מסכים עם זה.
אתה לא תשמע מישהו שאומר לפקח שזה לא בסדר שהוא כותב דו"ח למישהו שהתפלח.
אתה כן תשמע הרבה ביקורת כלפי פקחים שנוהגים בחוסר אנושיות והופכים את המתפלח למינמום רוצח.
ויש עוד יותר ביקורת כלפי פקחים שמתנהגים בחוסר היגיון על אף שאלה הכללים. למשל לתת דו"ח למישהו במטרונית שיש לו חופשי חודשי. בסדר הוא לא תיקף אבל הוא לא באמת גנב משהו הרי הוא שילם. הוא סתם עשה טעות.
 
קח אותו הצידה דבר איתו בשקט ובדיסקרטיות, עצם התפיסה הוא עונש לא קטן בפני עצמו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.