וויסקי
ביום שני הייתי בערב טעימות של אולד פאלטני שגל עשה בביירן בתל אביב.
חוץ מכל הליין שיש כרגע בארץ (12, 17 ו21) היו 2 וויסקים מיוחדים, ה35 שנה, וגרסא מיוחדת משזוקק ב1989 והתישן בחביות שקודם החזיקו וויסקי מאוד מעושן.
לכולם היה את האופי המדהים של המזקקה, קליל ופרוטי עם קצת מלח, וה21 ו17 היו עשירים במיוחד. ה35 כמובן הוסיף לזה הרבה טעמים של עץ עשיר, וה1989 היה כבולי בצורה עדינה ושילוב מדהים של פירות ומצעים חדשים (fresh linen).
מהליין הרגיל אני הכי אוהב את ה17 שנה (לכן יש לי בקבוק בבית) אבל מכל הערב הכי אהבתי את ה1989, פצצה של דראם.
בהמשך השבוע שתתי קצת מהוויסקים הכבוליים שלי בבית כדי כי המזג אוויר התאים לזה, ובמוצ"ש פתחתי גודמית של גלנפארקלאס 17 שנה. זה לא בסטייל שאני אוהב, אבל ביקשתי דוגמית מחבר בהחלפה מרוב סקרנות. ממש גלנפארקלאבס, עלים רטובים, פרות, beeswax, קליפות הדרים, ועץ עדין.