קראתי את
שם טוב, מאת חואן גבריאל ואסקס. ספר טוב מאוד הסוף שלו ממש איכזב אותי.
 
קראתי את זיעה, מאת ז'ורז' אמאדו, תיאור אוטנטי ומלא חיים של שיכון בבהייה בברזיל. משום מה הוצאת רימונים החליטו לתרגם את השם שלו לז'ורז'י, מהלל תמוהה שמזכיר לי את הבחירה של הוצאת הספריה החדשה לתרגם את "על עכברים ואנשים", מאת סטיינבק כ " של עכברים ואנשים". תרגום שאולי דיקדוקית נכון יותר אבל מילולית לא עכיל לחלוטין.