שני ספרים של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ: "חוכמת גיל המעבר", שאני
קוראת באנגלית מזה חודשים מדי פעם, השבוע תפסתי את מאה וחמישים העמודים האחרונים וקראתי ברצף. לא היתה לי בעיה למשוך את זה במשך חודשים כי זה ממילא ספר אינפורמטיבי שאת עשויה לשוב אליו במשך הזמן, כשעולה הצורך. ממילא המידע הרפואי הוא מורכב ואי אפשר לתפוס אותו בקריאה ראשונה או לזכור אותו. וגם אין צורך.
הספר תורגם לעברית אבל אני קוראת את הגרסה באנגלית מ-2012 ואני משערת שהגרסה העברית היא של אחת המהדורות המוקדמות. לא מן הנמנע שבקרוב תצא מהדורה חדשה באנגלית, ואני ממליצה על הספר.
הגישה היא של רפואה הוליסטית, אינטגרטיבית, ששואבת גם מפרקטיקות חוץ-מערביות. יש כאן יציאה נגד פרקטיקות מסוימות של הממסד הרפואי ונגד העקרונות העומדים בבסיסו, כלומר בדיקות ומעקב כדי לגלות מחלות. כאן הגישה היא מה שד"ר נורת'רופ קוראת לה "מעלה הזרם", הגופני והנפשי כיחידה אחת, ובריאותם ושלומם, כתנאי לבריאות טובה. עוד לפני שבאות מחלות, אם באות.
אחרי הספר הזה התחלתי את הספר שלה Goddesses Never Age, במסגרת מסעי האישי להולדת האלה שלעולם לא תזדקן. סתם סתם, בצחוק. אבל גם כאן, הקשר גוף-נפש, עד כמה משחקות המחשבות ותפיסות העולם בבריאות שלנו, ההכנסה של העונג היומיומי אל חיינו. ואחר כך היא גם מגיעה קצת לדבר על תכלס רפואה, אבל פחות מאשר בספר הקודם, שהוא ארוך יותר ומקיף יותר ורפואי יותר. הנוכחי הוא יותר גוף-נפש. אני מאוד מאוד נהנית. חלק מהקריאה היא אפירמציה לגבי דברים שאני כבר עושה ביומיום, חלק הרשאה לשינוי שאני מרגישה שצריך להיות בהתנהלות היומיומית שלי.
שמתי בצד כרגע את "פסגות, יומן עזיבה" של יונתן ברג, פשוט כי לא היה זמן לקרוא השבוע וכשהיה, העדפתי לקרוא את ספריה של ד"ר נורת'רופ. אבל זו הפסקה זמנית.
אני ממליצה מאוד ללכת לראות את הסרט "דיבוקים" של רם לוי. או לתפוס אותו בהקרנה טלוויזיונית, אם יוקרן.