קראתי השבוע
את The Law of Moses מאת איימי הרמון. ספר הזוי. חשבתי שאני קוראת רומאן רומנטי וקיבלתי ספר על רוחות.
 
קראתי גם את "בזעיר אנפין" מאת ירמי פינקוס בקריאה חוזרת. הוא מהנה אבל לא ברמה של הקברט, הספר הראשון שלו.
 
קראתי גם את "דייגו היקר" מאת אלנה פונטוייבסקי שמביא התכתבות חד צדדית דימיונית מאישתו הראשונה של הצייר דייגו ריברה, אנגלינה בלוף ובחלק השני שלו מעין דיוקן של פרידה קאלו, אישתו השניה. החלק הראשון חזק כתיבה מצויינת משרטט דיוקן של אישה מאוהבת נואשות בבעל נוטש ומתעלם. החלק השני פחות טוב לדעתי.
 
עכשיו אני עם "אכולות" סיפור משפחה דיספונקציונלית שבה שתי בנות סובלות מהפרעת אכילה חמורה, האחת אנורקטית השניה בולימית ומערכת היחסים בין האם והבנות ובין שתי הבנות. ספר קשה.