מה ההליך היום לגבי גריטה?

צריך פיקוח מחשב... האגזוז יכיל הרבה חישנים


זה יהיה מן הסתם אגזוז יקר

החלק הקל לביצוע הוא להרכיב מיכל אוריאה ממנו יוצא צינור ומזרק של אוריאה שמחובר לתוך האגזוז.
&nbsp
כמובן יש להחליף האגזוז שיהיה עם ממיר קטליטי. הממיר הקטליטי צריך לפגוש בגזי האגזוז לאחר שהתערבבו עם האוריאה שהופכת לגז מהחום. צריך חיישן של אוריאה אחרי הממיר הקליטי. אם יש אוריאה אז יזריק פחות. אם אין יזריק קצת. המטרה שלאחר הממיר הקטליטי יהיה אוריאה בכמות הגדולה מ0 בטיפ טיפה.
או, אופציה אחרת: הניטור לא יהיה לפי כמות/ריכוז האוריאה אלא הניטור יהיה לפי תחמוצות החנקן. אם יש אז צריך להוסיף יותר אוריאה, אבל בתוצרי השריפה של המנוע דיזל יש יותר מתחמוצת חנקן אפשרית אחת וצריך אולי יותר מחיישן אחד

&nbsp
ועתה הגענו למסנן החלקיקים
. לדעתי עדיף להתקינו אולי דווקא בהתחלה דהיינו מייד עם היציאה מהמנוע, ב"תחילת האגזוז". כי, אם יהיה קרוב יותר למנוע, אז יהיה לחום המנוע קל יותר להגיע אל המסנן ולשרוף החלקיקי פיח שבו... כאן צריך שוב חיישנים, הפעם שימדדו את מהירות הזרימה של הגז באגזוז לפני ואחרי המסנן חלקיקים. אם הפער בין לפני לאחרי המסנן גדול מדי משמע המסנן סתום חלקית ואז צריך מערכת שתעביר בעודף את חום המנוע אל המסנן על מנת שהחום יישרוף בהדרגה את החלקיקים.
&nbsp
מהנדס אני לא. אבל סתם זרקתי מהשרוול איך זה צריך לעבוד על פי דמיוני הפורה. מעניין איך עובדת מערכת כזאת "על באמת". אני מנחש שלך יש איזה מושג אמיתי בעיייסק.
 

חן 1111

Active member
לא נראה לי שתהיה מערכת אוריאה. רק מסנן חלקיקים

מערכת אוריאה מיועדת לנטרל את תחמוצות החנקן. מסנן חלקיקים מונע פליטת חלקיקי פיח, שזו הבעיה הרצינית בדיזלים.
החיישנים שצריך הם חיישני טמפרטורה ולחץ. לפי הלחץ יודעים באיזו מידה המסנן סתום בפיח.
כדי לשרוף את הפיח יש צורך בחום ובחמצן. יש מערכות שבהן השריפה מבוססת על אוויר, ויש כאלו שמשתמשות בחמצן מתוך תחמוצות החנקן.
זה במערכות לא מקוריות. במערכות מקוריות של מנועים מודרניים יש למחשב תוכנית לשריפת הפיח על ידי הפעלת המנוע כך שייצור את התנאים הדרושים.
לגבי המחיר, זה באמת יקר, אבל כל הרעיון הוא שהמדינה תממן את זה.
 
למעלה