גורל זה מה מעולמים נגזר מראש על כל דבר.
ו
ככל דבר אחר גם הגורל באלוהים ולא חלילה ההיפך.
השכפול המושלם
מאת: ל נ צ ח 13/05/04 09:25 (לכל המאמר הקצר יחסית והמדהים הזה, ללחוץ על הקישור המצורף )
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=69&MessageId=145863144
<< אברהם >> - מסמל את << הגורל הלא-עיוור באלוהים ! >>
<< יצחק >> - - מסמל את << החיים >>
<< יעקב >> - מסמל את << המחזוריות >>
*************************************************************************************
בעצמו האינסוף הוא האלוהים הוא המצב הטרנצנדנטי המצב שמֵעֵבֶר המצב-היחידי שחי-ברצף אינסופי, המצב הפרמננטי היחידי שלעולמים אינו מת. הוא המֵעֵבֶר לכולם החלקים המשתכפלים בו הוא המצב הטרנצנדנטי שלא התחלה ולא סוף לו, הוא אחד, הוא האלוהים.
כל "יש" זה משהו, כל "אין" זה משהו. כל משהו זה דבר.
כל דבר זה "יש" שבו האלוהים
האלוהים בעצמו הוא < היש >, הוא < הדבר >
- נברא חי בהווה, עבורו העבר זה משהו שהיה ובהווה שלו כבר "אין". גם כל מצב שיחווה לעתיד זה "אין" כל עוד לא יתגשם ויהיה להווה שלו רק אז ה "אין" שכזה, עבורו יהיה ל "יש".
דבר אין מחוץ האלוהים - כל "אין" כל "יש" בו. גם החוץ זה עוד דבר שבו האינסוף אחד האלוהים.
בעינינו הנבראים, העתיד עדיין לא קיים, העתיד זה פוטנציאל, מקסימום חיזיון עתידני מהעבר שכבר היה ולא מציאות כהווה שאותו כולם חווים באותו הרגע ממש בזמן שאנו חווים אותו (בשידור-חי).
לעומת ההווה עבורנו הנבראים העתיד הוא בגדר של "אין" וכך כל זמן שהוא עתיד עבור כולם ולא הווה.
מימדיו של האין הזה (שהוא בעצם היש הזה) אינסופיים כך שהבריאה יכולה להיות, להתקיים בהן מעגלי המחזוריויות שבאינסוף שלכל אחת מהן התחלה וגם סוף לה וחוזר חלילה... ז"א שבאינסוף כל מחזוריות משוכפלת כקודמתה כאשר את כולן שהיו, את זו שאנו בה, ואלה שיהיו, מראש תכנת אותן אלוהים כאשר לכל אחת ואחת מהן שם בראשית ואחרית ואת שביניהן (עולם כמנהגו) כאשר כולן ללא יוצא מהכלל כמונו האדם (החומר, הכלי המכיל את נשמתנו הנצחית), נבראות לחיים יש מאין שכאמור גם הוא עוד "יש" שבאלוהים.
אלוהים הוא הטוב המוחלט.
מאת: נ צ ח 20:25 04/11/08
כל מעשיו טובים הם. כי הם קודש למען קיומם והתקיימותם לעולמים של החיים לכולם (לנשמתם) הם מעשיו עבור שיחיו כולם במקום שחלילה לעולמים יאבדו כולם ביסורים אכזריים בלתי פוסקים במציאות האכזרית והנוראית מכולן, מציאות תופת האבדון הפרמננטי האיום והנורא ממנו אין אל מציל, שום גואל ומושיע.
* * *
שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת
וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בּאֵמצעוּת הַמָּשִיחַ.
הסיבה להתקיימותו של יום הדין הגדול והנורא
http://cafe.themarker.com/post/778047/
על מה אנו משלמים
http://cafe.themarker.com/post/837525/
עבור החיים למען כולם
http://cafe.themarker.com/post/795524/
רוח הדברים
http://cafe.themarker.com/post/1723843/
מעל כל החשיבה האנושית:
http://cafe.themarker.com/post/1213885/
הכל באחד האינסוף
http://cafe.themarker.com/post/1507168/
האמת על האלוהים
http://cafe.themarker.com/post/876550/
ל נ צ ח