1. מה שצורם לי הוא הגייה לא נכונה של המילה 'ראשה', כפי שהיא
נשמעת בפי חלק מן השדרים - רAשה (רAשת עיר, רAשת מועצה ועוד).
2. הסבר נרחב לשימוש במילה ראשה (רOשה) נמצא
באתר האקדמיה (כפי שציינה טריליאן). הנה מובאה משם:
...............................
(ב) ראש: מספרים שכשנבחרה גולדה מאיר לראש ממשלת ישראל פנו
אל האקדמיה בשאלה אם התואר 'ראש ממשלה' יפה גם לאישה. לא ידוע
לנו על תיעוד של פנייה זו, ומכל מקום גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה
ולא רֹאשת ממשלה. סביר שהצורה 'ראש' לנקבה לא צרמה במיוחד שהרי
המילה 'ראש' משמשת בצירוף זה שימוש מושאל הלקוח מאיברי הגוף.
נוסף על כך, ראש ממשלה בזמן נתון יש רק אחד או אחת. ואולם לא כך
הוא בתפקידים אחרים: ראשי ערים, ראשי ארגונים וכדומה יכולים להיות
כמה, ולעתים נחוצה הבחנה בין נשים לגברים הממלאים תפקידים אלו.
ואכן כך מצאנו במרשתת: "בכל מדינת ישראל יש רק שתי ראשות ערים".
אילו רצו לומר זאת ללא שימוש בצורת הנקבה היה הניסוח מסורבל למדיי,
כגון 'בכל מדינת ישראל יש רק שתי נשים בתפקיד ראש עיר'. נעיר כי
במקרא המילה 'ראש' כשהיא לעצמה מציינת תפקיד: "ויִּקְ רָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשׂרָאֵל לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁ יו וּלְשֹׁפְ טָיו וּלְשֹׁטְרָיו" (יהושע כג, ב);
"וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין" (שופטים יא, י).
אין זה מן הנמנע שאילו היה מדובר באישה היה כתוב "וישימו העם אותה עליהם לראשה ולקצינה".
ואין הדברים דורשים כוח המצאה מיוחד, שהרי יש במקרא 'ראשה' כשם
תואר: "האבן הראשה" (זכריה ד, ז). אבן עזרא, בתחילת ספרו "שפה
ברורה", דן בשאלה אם יש לשון שהיא טבעית לאדם, והוא כותב: "והנה
אברר תחלה איזו הלשון ראשה לכל הלשונות". רבים מסתייגים מ'ראשה'
בנימוק שמדובר בשימוש מושאל, ואולם במקרה אחר של שאילה לא נמנענו מיצירת צורת נקבה: כוכב קולנוע (תרגום בבואה ל־ star) ובנקבה:
כוכבת קולנוע. איש אינו כופה על הדוברים לומר 'ראשת העיר', 'ראשת
המכון' וכדומה, אך מי שנוקט לשון זו הולך בדרכה של העברית.