מבנים חומריים (ערים גדולות, כלכלה),מול רעיונות. מה חזק יותר?

[Aderune]

אמן

והמורשת שלך תשרוד לדורות הבאים
אך זה מאוד מעציב אותי לשמוע שאישה שיכולה, בוחרת שלא להמשיך להתקיים ומוחקת את עצמה ממאגר הגנים האנושי לנצח נצחים

 

[פנתרית סגולה]

אין זה מעציב את האשה עצמה. אותי, למשל, לא ולא.

אני מברכת את עצמי ששום קרציות לא מצצו את האנרגיות שלי ואת משאביי הכספיים במשך חיי, ושכיום, בגילי, אני אמידה, עושה רק מה שברצוני, ונראית מצוין.

 

[Berethor]

את באמת חושבת שהרבה גברים רוצים ללדת ולגדל ילדים?

לידה היא לא דבר פשוט, וביולוגית לגבר אין מה שנקרא 'maternal instinct'(יש גם נשים שזה חסר אצלן), כך שגבר פחות מעוניין, לגבר יכולים להיות ילדים מבלי שהוא ישקיע הרבה מזמנו בהם, גבר הוא לא זה שיולד, וגבר הוא גם בדרך כלל לא זה שעוסק בגידול הילדים. אישה שלא רוצה/יכולה לממש את היכולות הנשיות שלה אז מה היכולות שלה שוות? אפילו אם היה לה כתר, אז היא איבדה אותו ברגע שהיא בחרה לוותר על האמהות/נשיות שלה.

[URL]https://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/BabiesEverAfter[/URL]

 

[פנתרית סגולה]

לא רק זאת. אני סבורה שכאשר הילד הזכר הקטן מגלה

שדמות ההזדהות שלו, הדמות אליה היה צמוד מלידתו, אין הוא ההמשך הטבעי שלה, שהוא ש ו נ ה, שהוא "המין האחר", הוא מקבל מכה. והמכה הזו קובעת את כל המנטליות שלו מאז והלאה. אני גם סבורה שהזכר היה רוצה, בלבו, לחוות את ההריון והלידה וההנקה (אף שהלידה מייסרת לעתים קרובות), את האמהות - את הקירבה המוחלטת הזו בין האם לתינוק - והוא מרגיש די עלוב, חיצוני, לא נחוץ, "מחוץ לעניינים", כשיש תינוק. הוא מגיב בצורות שונות: הכחשת הכמיהה הראשונית שבעמקי נפשו, הדגשת הקושי שבאמהות, זלזול בתינוק (הביטוי "יונק ועושה קקה "), התרכזות בענייני הגבר, הדגשת יתר של העניינים הגבריים והצגתם כחשובים מאד, נסיון להקטנת חשיבות האמהות. וודאי עוד תכסיסים.

 

[Berethor]

איך הטענה הזאת מסתדרת עם נשים שבחרו לא להביא ילדים לעולם?

גבר שאינו טרנסקסואל רוצה ללדת? ואישה לא רוצה ללדת למרות שזה מנוגד לטבע הנשי?

 

[פנתרית סגולה]

הבחירה החופשית אינה מנוגדת לטבע האדם.

וכפי שכתבתי, הרצון (הנואש, שאינו יכול מטבעו להתממש) של הגבר לחוות את האמהות הוא רצון שבעמקי נפשו. אלא שהחברה הזיכרית נוקטת בתכסיסים רבים ושונים כדי להכחיש את הכמיהה הזו, וכדי להקטין את הנשיות.

 

[Aderune]

בתור אבא

אני יכול להעיד שאת 100% טועה
והבת זוג שלי לנצח תהיה האישה הכי קדושה בשבילי
הלידה של הילד הבכור שלי הפכה אותי מילד לגבר
והלידה הקרבה של הנסיכה שלי הפכה אותי לאדם שיקריב את החיים שלו בשבילם

 

[פנתרית סגולה]

בדיוק. יש גברים, והם המאושרים, שהקשר עם האשה

ואח"כ לידת הילדים נותנים להם סיפוק ואושר שהם לא מנסים להכחישם.
לגבר אין ביציות (תא המין העיקרי, זה היוצר העיקרי של העובר), אין לו רחם, אין הוא מסוגל ליצור חיים בגופו. הילדים הנולדים קרובים לאם, והוא מחוץ לכל זאת. אבל הגבר הטוב מאושר באהבתו לאשה, ובעצם קיומם של ילדיו. וכמובן, הפמיניזם מעודד נמרצות את הגבר לקחת חלק שווה בטיפוח הילדים, מינקותם. כולל "הנקתם" מבקבוק, אם צריך, והאכלתם אח"כ. הדבר נותן לו קשר פיזי חם עם הילדים, את האפשרות להתענג על החזקת הגופיף הקטן הרך והמתוק. ואין ספק שיוצר בינו לבין הילדה או הילד קשר רגשי קרוב. זאת אחת הברכות של הפמיניזם.

 

[Aderune]

מה?

איך אני מחוץ לכל זאת? הם הילדים שלי, בכל אחד מהם יש אותי ואת האמא בצורה שווה
הבת זוג שלי אפילו תמיד בוכה לי שהילד דומה לי יותר מידי...
והפמיזים לא צריך לעודד אותי שום דבר, אני עושה את זה כי ככה אני רוצה
&nbsp
ואגב 2 הערות קטנות ממני אישית:
1. הוכח כבר לפני הרבה מאוד שנים שבזמן לידה של הבת זוג, מוחו של הגבר מפריש הורומנים חזקים מאוד שמשפיעים על מבנה המוח, המוח בתורו מיד לאחר הלידה יוצר קשר מיוחד עם הריח של התינוק והמראה שלו, ככה שהאבא יכול כמאת תמיד לזהות את התינוק שלו אפילו אם האמא לא בסביבה
2. תנועת הפמיניזם על סף הכחדה, אפילו נשים עצמן כבר קמו נגד התנועה הזאת

 

[פנתרית סגולה]

לא רק שתנועת הפמיניזם לא על סף הכחדה, היא תלך ותתחזק יותר

ויותר עם חלוף הזמן, והישגיה יהיו רבים וניכרים יותר ויותר במציאות. ובמשפט אחד: הפמיניזם הולך ומוגשם.
הילדים, עפ"י הטבע, הם יותר של האם משלך. היא נתנה יותר מבחינת התורשה (בביצית שלה יש לא רק חצי הגרעין נושא ה ד.נ.א. אלא גם ד.נ.א. מהמיטוכונדריות. אלה מועברים לצאצאים. הביצית היא תא מין אמיתי. הזרעון אינו אלא חצי גרעין עם זנבנב). משום מה, הרבה ילדים דומים בתחילת חייהם יותר לאב, אך ככל שמתבגרים, נעשים דומים יותר לאם.
&nbsp
לא שמעתי מעודי שהגבר יוצר קשר עם מראהו וריחו של התינוק. וודאי לא שמעתי כלל שהלידה גורמת למוח הגבר להפריש הורמונים.... וודאי לא ידוע לי שהגבר יודע לזהות את התינוק שילדה בת זוגו.....
מבחינת הטבע, אם הזכר ימות לאחר ההזדווגות, לא תהיה בכך שום מניעה להמשך ההריון, ולא ללידה ולגידול הצאצאים. כמובן, רוב הנשים מעדיפות שבן הזוג יישאר לידן: אם הוא תומך. נפשית, פיזית, וכמובן כלכלית.
אצל היונקים בטבע, בהבדל מהצפורים , אין לזכר תפקיד בגידול הצאצאים. אין זוגיות מטפחת (אולי אצל הזאבים. אבל אצל הללו יש "זוג אלפא", שרק הוא מתרבה, וכל הלהקה עוזרת בגידול הצאצאים). הזוגיות ה"יונקית" היא המצאה אנושית. אני משערת שזה היה אינטרס נשי, מתחילתו. בהמשך הדברים, זכרים אלימים הפכו את הנישואין למצב גרוע לאשה. הזכר השתלט על הזוגיות. וסקס מאניאקים שברו את הזוגיות, ויצרו להם מה שהם כינו "הרמון". שזה מצב בלתי אפשרי עבור אשה. כיום, הפמיניזם הביא לשיוויון. והוא טיפח נשים המחנכות את בניהן להיות "הגבר החדש": זה הנוטל חלק שווה באחזקת הבית, ובגידול הילדים. הפמיניזם יצר אצל נשים רבות את הציפיה הזו מבן זוגן. ואכן, יש ויש גברים שכך חונכו, ושעומדים בציפיית בנות הזוג. זו אחת הברכות של הפמיניזם. אף שגברים רבים, ולרוב הצער גם נשים רבות, אינן יודעות ואינם יודעים כי זהו מעשה ידיו של הפמיניזם.

 

[Aderune]

פנתרית צר לי לומר

אבל ממה שאת רושמת אני מגיעה למסקנה מאוד ברורה...
את החלטת להכחיד את עצמך בגלל שסירבת להתקרב לגברים על בסיס ידע שגוי ביסודו...
בנוסף את רושמת בגאווה על כך שאין לך צורך בילדים כי המורשת שלך זה ספר וכל מיני דברים, הפרדוקס הוא שאם ההורים שלך היו חושבים כמוך, אז היום לא הייתה לנו פנתרית עם מורשת ספרותית
&nbsp
בכל אופן, רק אוסיף ואומר שטוב שאת מחוברת לבורא עולם, וכי יכול להיות שהדרך שבחרת לעצמך היא לפי מה שהבורא עולם תכנן עבורך, וכי לא לנו לשפוט, בסופו של יום העיקר שטוב לך

 

[פנתרית סגולה]

נכון שרצונם של הוריי להביא בת לעולם הוא האחראי להולדתי.

ונפליג ונאמר שרצונם של כל הזוגות שקדמו במשפחת אמי ובמשפחת אבי להביא ילדים - הביאו לבסוף להולדתי.
אבל אני רואה עצמי כהתגשמות רצונה של השלשלת הזו, כשיא שלה. אין צורך שאני אהיה בורג בשלשלת, ואביא בעצמי צאצאים. אינני בורג: אני השיא.
וכשרונותיי הם מתת.
&nbsp
אתה מדבר על "בורא עולם". אני יודעת היטב שהמדע מטיל ספק גדול בקיומה של ישות כזאת, ולמעשה כל חקירת המדע, שהביאה כבר פרי הילולים, ותוסיף ותביא, אינה נסמכת על מושג זה ואינה נזקקת לו. למעשה, המדעיות מוכיחה שישות כזו אינה קיימת.
אבל אם כבר להחזיק במיתוס, אני מעדיפה לדבר על "בוראת העולם והחיים". העקרון הניקבי הנצחי, שברא את החיים, ואת העולם. הלא הזכר אינו מסוגל אפילו להיות היוצר העיקרי של החיים.... אין הוא אלא הפרטנר המשני. ולא רק זאת: בבע"ח רבים, אין הזכרים קיימים כלל ועיקר. או שאם קיימים, הנקבות מסוגלות גם לרביית בתולין, ומגשימות אותה, עפ"י מצב הסביבה. ויש בע"ח בהם אין הזכר אלא שק אשכים הצמוד לגוף הנקבה. ויש בעל חיים בו הזכר כלל אינו נולד.... הוא מעביר לאחיותיו זרע בתוך גוף האם, ומת בתוך גופה... אחיותיו בוקעות מגוף האם, וממשיכות את חייהן.
ובמין האנושי, מדענים (זכרים דווקא) גילו שבעובר, הנקבה היא ברירת המחדל של הטבע. אם אין התערבות של הורמונים מסוימים זיכריים בשבוע מסוים של ההריון, העובר ימשיך באופן חלק ויתפתח לנקבה. ז"א, הזכר הוא "המחשבה השניה של הטבע".....
לכן, מוטב שגבר יידע את מקומו. ויפה שאתה אוהב את האשה הנשואה לך אהבת נפש, כי זה המצב הנכון, וזה אושרו של הגבר!! וטוב שהיא רוצה ומאפשרת לך קשר קרוב עם הילדים. גם זה המצב הנכון, הרצוי.
אשר למראיהם של הילדים, היא יכולה להתנחם: ככל שיתבגרו, יידמו לה יותר ויותר.
&nbsp

 

[Pussy Galore]

מדע אינו יכול להפריך קיום אל, פשוט מפני שאף טענה בנוגע לאֵל

אינה בת-בחינה או בעלת כשר חיזוי. לטענת המאמינים, האל אימטריאלי לחלוטין ואילו מדע חוקר תופעות שתוצאתן רשמים פיסיים הניתנים לגלוי ומדידה.
מדע יכול להראות כי תהליכים הם טבעיים, ספונטאניים, או מאולצים וההסבר להתרחשותם (התיאוריה) בר-בחינה ובעל כשר חזוי ולהציע כי האל קים אך בין אזני המאמינים בקיומו.

נקבה אינה "ברירת-מחדל" של הטבע.
לפחות אצל אדם, וסביר כי גם אצל כל היונקים, אין בטוי למין העובר לפני היום ה-32. רק לאחר היום ה- 32 בא לידי בטוי כרומוסום Y ככל שהוא קיים ומתחילה דיפרנציאציה בהתפתחות העובר. לפני היום ה- 32. מי שתהיה נקבה זהה לחלוטין למי שיהיה זכר, מבחינת הרקמות ומכל בחינה מורפולוגית.

אגב, מיהו "בעל חיים בו הזכר כלל אינו נולד" ש"מעביר לאחיותיו זרע בתוך גוף האם, ומת בתוך גופה"?

 

[פנתרית סגולה]

א. הביולוגיה המודרנית מפריכה כל טענה על "תכנון תבוני"

בבעלי החיים. הביולוגיה מראה שהתפתחות הגופים היא "טלאי על טלאי", אין פה אסטרטגיה של מתכנן. הדברים ניכרים גם באיברים מסוימים אצל האדם. (בין השאר - ב"כתם העיוור" שבעין שלנו.)
ב. הנקבה, קבע ביולוג בכיר, היא ברירת המחדל של הטבע. אני מצטטת אותו.
בשבוע מסוים של ההריון (אתה מזכיר לנו כי מדובר ביום ה32 ), יש התערבות של הורמונים זיכריים בהתפתחות העובר. אכן, הם נובעים מקיומו של כרומוזום y . אם אין התערבות של הורמונים אלה, העובר ימשיך בהתפתחות חלקה אל הניקביות. משמע, הזיכריות היא תוצאה של הפרעה , של התערבות, בעובר, והניקביות היא אכן ברירת המחדל של הטבע.

בעל החיים בו הזכר אינו נולד כלל, ומת בתוך גוף האם, הוא כנימה מסוימת.

אצל מין לטאות מסוים אין בכלל זכרים בנמצא. הנקבות "מעוררות" זו את זו, ומביאות לעולם את הדור החדש.

בבע"ח רבים, כולל כרישים (!!), יש רביית בתולין. הנקבות בוחרות בה, קרוב לודאי, לפי תנאי הסביבה.

אצל דג מסוים, החי במעמקי האוקיינוס (איני זוכרת איזה. אולי השקט), הזכר אינו אלא שק אשכים קטן הצמוד לגופה הגדול של הנקבה.

משמע - הזכר הוא "המחשבה השניה" של הטבע. למה התפתחו זכרים, זו שאלה שביולוגים שואלים את עצמם. ויש תשובות שונות. סביר שהגיוון הגנטי שהוא תוצאת המיניות הוא אחת הסיבות המרכזיות. גיוון גנטי נותן למין כולו שרידות גבוהה בתנאי סביבה משתנים. מאחר שלפעולותיה של האבולוציה יש תוצאות רבות ושונות, אחת מהתוצאות של "בריאת" הזכרים היא שלנקבות יש חופש לקבוע אם תהרינה אם לאו. בזמנים של עקה, הנקבות אינן הרות ואינן יולדות. בזמנים של שפע, להיפך.

 

[Pussy Galore]

דומני כי ההתבטאות של הביולוג הבכיר אינה אלא form of speech.

הרי עד היום ה- 32 אין בכלל precursor למין. אין gonadal tissue כלשהו/כלשהי.
להוציא נוכחות כרומוסום Y ב- DNA - העובר נטול מין מבחינה רקמתית.

אגב, מוכרת תופעת הפרעה בהתפתחות מינית, Gonadal Dysgenesis, בה העובר נותר "תקוע" בין שלבי התפתחות מינית, לאחר הדיפרנציאציה, בלא התקדמות, כאשר ד"כ חזותו החצונית בהתבגרו היא כשל נקבה אך נטול מערכת מין פנימית חד-משמעית באשר רקמות מסוימות השייכות למערכת המינית לא התעצבו ונותרו "סיביות" (fibrous)...

 

[פנתרית סגולה]

שכחתי לכתוב שההריון, הלידה, וההנקה, נותנים לאשה קשר עז

עם הילד. (הדבר נצפה גם בנקבות בטבע: כבשים גילו קשר עז לצאצא בגלל הלידה).
&nbsp
כל מה שכתבת על הגבר כביכול המפתח "קשר ביולוגי" עם הרך הנולד, אלה כנראה משאלות לבך -יכולות המאפיינות את האם, שאתה "משליך" על האב חחחח.

 

[Aderune]

הבנתי... טוב... זזתי לישון. לילה טוב

 

[פנתרית סגולה]

כבשים שחוו את כאבי הלידה, גילו קשר לצאצא.

כבשים שהחוקרים מנעו מהן לידה כואבת לא גילו קשר לצאצא.

 

[halban14]

יש המון דעות ומחקרים בנושא

אבל אף אחד מהם לא מתאים לגמרי למה שנכתב על ידי אפלטון.

 

[Aderune]

אין התאמה של 100%

תראה את הווידאו הוא מסביר את זה שם
הוא אמר שאין אפשרות לעשות התאמה מלאה כי היסטוריונים עתיקים שונים כתבו בצורה שונה, אפילו המפות של הקארטוגרפים שונים היו נראות שונה למרות שהן ייצגו אותו המקום