מבויית מודה ומציגה את התוצאות...

[קנגה רו]

מבויית מודה ומציגה את התוצאות...

אז ככה, קודם כל רוצה להציג כאן עוגה שנעשתה במעט זמן מעט כישרון והמון אהבה. וכל כולה לחברה יקרה שאוטוטו הופכת לאמא-לה-שניים... (וכמו שאומרים אצלינו בוורשה - טפו טפו טפו)

 

[קנגה רו]

ועכשיו פרוייקט היומהולדת הגדול

כמובן שכשניגשתי למלכאת האפיה של העוגה עצמה, התנור שלי שבק חיים!!! האמת, ניחא אם באמת היה מתפגר, אבל הוא החליט לעבוד ברוטציה - רק סליל אחד. מה זה אומר? נורא פשוט, עוגה אחת לא נאפתה ופשוט גלשה וגלשה וגלשה... עוגה שניה - חציה נשרף וחציה נשאר נוזלי (איזון? הלא זה צתמיד טוב בחיים). עוגה שלישית ורביעית, נאפו בעזרתי האדביה. כלומר לקחתי על עצמי את תפקיד "נערת התנור ופשוט סובבתי כל 10 דקות את התבנית בכמה מעלות. וזה לכשעצמו דבילי, אבל כזה קורה בשתיים לפנות בוקר זה דבילי פי כמה. ומאותו הרגע הכל התחיל להתחרבש. כמובן שהעוגה נדבקה קצת, התעוותה קצת ולא הצלחתי למצוא את המערוך השווה (רבק מה יש לי עם מערוכים?) גם הציפוי התפקשש אבל - כלץ השמחה, החברים שלה ואבאשלה התלהבו.

 

[קנגה רו]

עוד זווית ועוד פדיחה

כמובן שלמדתי מהחזרה הגנרלית והכנתי משטח מראש. רק מה הסתבר לי בדיעבד (כשהעוגה כבר היתה מצופה ומזומנה, שהמשטח המיועד הוא משענת קנה רצוץ. וככה שוב חיטטתי את רגלי לשידה, פרקתי עוד מדף, ציפיתי אותו בטפט לבן ולצערי לא היה מנוס מלעגן אותו בעזרת חבישה חובבנית של מסקינט טייפ...

 

[קנגה רו]

והסוכריות? יצאו סבבה

 

[קנגה רו]

וזו ההשראה לסוכריות - "מוצץ התמיד"

המוצץ הזה הפך לסימן ההכיר של הבת שלי ברחבי העיר. היא תמיד מסתובבת עם ארסנל של שלושה לפחות. אחד הוקרב על מזבח המתיקות, קוצצתי אותו קצת, הכנתי ממנו תבנית - ובא לציונה גואל.

 

[גברת אישה]

הסוכריות יצאו לך פשוט מהמם!!!

איך עשית אם אפשר לשאול?

 

[קנגה רו]

הסוכריות -

את החותחן לסוכריה עשיתי לבד. קניתי חותכנים פושטים וזולים וגדולים ברשת ששת (שישיה חותכנים ב 5 ש"ח) חירבתי לבת שלי מוצץ אחד, כלומר פירקתי אותו - וממנו יצרתי תבנית מדיקט - כלומר ניסרתי חתיכת דיקט לא עבה בצורה רצויה. פירקתי חותכן אחד, יישרתי את המתחכת והתחלתי לבנות אותו סביב הדיקט - כלומר קצת עזרה עם פטיש קטן - וואלה. יש חותכן. ומשם חזרתי להוראות המצויינות שיש כאן. בצק סוכר נצבע בצבע חום, הוספתי לו קצת אבקת CMC (חצי כפית וחצי קג'), שיפדתי את הסוכריות על מקל, הוספתי קצת "קישוטים" וליתר בטחון קיבעתי את החלקים האדומים ברוייאל אייסינג. ויאלה לייבוש.

 

[שיליבילי]

וואי את מגניבה! איזה יצירתית!

 

[קנגה רו]

ושוב תודה

תודה על העזרה, התשובות הטיפים והסבלנות. בלי הפורום הזה? כנראה שבאמת היה יוצא עשן מהבית ולאו דווקא לבן... תודה תודה תודה רבה!

 

[קנגה רו]

מבויית= מבויישת

 

[net the jet]

יצא לך נפלא- הכל !! ה"צעקה" נהדרת, הילדה

עם הקוקיות מקסימה והעוגיות סוף הדרך. כל הכבוד. ותאמיני לי שלא ניכר כל התלאות שעברת. ואם לעודד- זה קורה לכולנו ויותר פעמים משאת אולי חושבת...... אבל- מסדתרים. כל הכבוד

 

[א וֹ ד ל י ה]

וואו, עוגות נ-פ-ל-א-ו-ת!

"מעט כשרון"???? דוקא יש ויש! כל הכבוד.... אהבתי את ציור הפנים בעוגת הילדה!

 

[קנגה רו]

חייבת לספר כאן סיפור ומושר השכל

לפני כך וכך חודשים פגשתי ביומהולדת של ילד חביב אמא. חברה של חברה. היא פקחה עיין צרה עד מאוד כשהגיעה העוגה ואמרה "נו באמת. בשביל שיצפו עוגה קנויה במרגרינה עם צבע מאכל ויתקעו עליה בובה של דוב (פו) וחתולה (טיגר) היא שילמה 300 ש"ח..." לא אמרתי מילה. האמת? העוגה היתה עוגת שוקולד פשוטה וטובה. גם על העוגה עצמה היה לה מה להגיד "נו באמת? שלי יוצאת יותר טעימה ויותר גבוהה". יכול להיות אמרתי לעצמי. ואז קרו שני דברים. א. יצא לי לראות את ה"פריסבי" שהיא עשתה. אשכרה פריסבי. נמוך מוצק וקשה. חוץ מלשחק איתו מסירות אף אחד לא יכל היה אפילו להעלות על הדעת לטעום את זה, לא עזרו תחנוניה. ב. הכנתי עוגה מצופה... מה אני אגיד לכן? 300 ש"ח? זה מחיר ריצפה בהשוואה להקעה ולסבלנות. וזה בלי הדב והחתולה...

 

[net the jet]

תשמעי... תמיד שואלים אותי על טיב העוגה שמתחת

לציפוי. אני אישית מאד מקפידה- גם בחומרים משובחים ( קקאו\שוקולד בלגי בעל אחוזים גבוהים) חמאה וכ"ו.... גם מקפידה להכין עוגות שאני מוודאה שהן טובות, לא דחוסות, יבשות, אלא טעימות, רכות ורטובות.... אבל, לא כל אחת כך.. זה גם ענין של טעם. אגב.. כשאני נותנת מתכון של העוגה שבפנים הרבה פעמים אני שומעת " לא יצא לי כמו שלך..) נו בטח.... אני שמה שוקולד של פרויבל או קליבו, קקאו הולנדי משובח ולא מהסופרמרקט..... הדברים האילו בהחלט עושים את ההבדל.

 

[שיליבילי]

יצא מהמם! יש כבוד! חח