כל הכבוד ! תודה רבה ! בזמנו כתבתי מחקר גדול על
מאחורי הקלעים של הכרמלית והחלפת הכבל - סקירה בתמונות
שלום לכולכם,
החלפת כבל הכרמלית היא הזדמנות מצוינת לתור את מאחורי הקלעים של הרכבל שלנו.
להלן סקירה עם תמונות:
http://guyshachar.com/content/heb/2015/carmelit-cable-replace-behind-scenes/
בתודה לאבישי וצוות הכרמלית.
אגב - מערכת הכרטוס החדשה כבר מוכנה, אבל משרד התחבורה מתעקש שלא לאפשר הכללת הנסיעה בכרמלית בהסדר המעבר החיפאי.
צרות אופקים שלא רואה את האינטרנס של הנוסעים החיפאים והפוטניאל לשפר את הנגישות בין הכרמל להדר, לעיר התחתית ולאמצעי תחבורה המשכיים.
כל הכבוד ! תודה רבה ! בזמנו כתבתי מחקר גדול על
תולדות הכרמלית מאז שהגו אותה ואם אינני טועה הוא אמור להימצא בארכיון הפורום. הנה על קצה המזלג קטע קטן על התקופה שתארת:
"...
בחודש פברואר 1986 פירסם המפקח על התעבורה אזהרה פומבית ובה נאמר כי סכנה נשקפת לכל מי שישתמש בכרמלית, בשל תנאי הבטיחות הלקויים שבהם היא הופעלה. ביום 07.03.1986 הושבתה הכרמלית לשבועיים עקב בעיות טכניות שונות ומאז ועד דצמבר 1986 כמעט ולא הופעלה אלא לנסיעות ריקות כדי למנוע את התנוונות המערכות. ביום שישי 19.12.1986, בסמוך לשעה 15:00 ולאחר 27 שנות הפעלה רצופות, הופסקה פעילותה של הכרמלית כתוצאה ישירה מהתיישנות המערכת: הן 6 קרונות הנוסעים והן מערכות התשתית ומבני 6 התחנות.
בחודש נובמבר 1986 הציעה החברה הממשלתית הספרדית לרכבות "אינרייל" לעיריית חיפה, שיפוץ כללי של הכרמלית, תוך הבטחת מימון ממשלתי ואפשרות ליטול על עצמה את הפעלתה. גם חברת "דיקהוף וייצמן" הגרמנית הציעה הצעה דומה[1] אך דבר לא יצא אל הפועל משתי הצעות אלה.
הוצא מכרז בינלאומי כללי תחת הכותרת "עבודות חידוש ושיקום הרכבת התחתית בחיפה, כולל מנהרה ותחנות". מפרוטוקול הישיבה של ועדת המכרזים מיום 22.01.1988 ניתן ללמוד כי 10 חברות פנו וביקשו חומר, אך רק 2 מהן ניגשו למכרז. חברת SAES מצרפת הגישה הצעה שעל-פיה תבצע את העבודה בתוך 26 חודשים, תמורת 29.2 מיליון שקל (על-פי ערכי המטבע בשנת 1988). חברת VON ROLL השוויצרית דיברה על ביצוע העבודות בתוך 16 חודשים, תמורת 23 מיליון שקל (בחברה זו חשבו שמדובר בכלל ב"פוניקולר" - רכבל המעלה אנשים בעמידה עם ציוד לסקי ולא ברכבת להסעה המונית ! אח"כ תוקנה הצעתם ל 23 מיליון דולר !). במקביל ל- 2 הצעות אלה, הגישה חברת הכרמלית (הישנה) הצעת שיפוץ ושידרוג במחיר משוער של 9 מיליון דולר במונחי שנת 1988. חוסר הבנה מקצועי בנושא הביא להחלטת העירייה לשכור את שירותיה של חברת יעוץ מיוחדת לרכבות תחתיות - חברת "טכניטאס" מצרפת, שתמורת 200 אלף פרנקים צרפתים היתה אמורה להכריע בין 2 המתמודדות העיקריות במכרז. אחרי כשנה של דיונים, התכתבויות וביקורים בפריז, המליצה החברה המייעצת על התקשרות עם החברה השוויצרית VON ROLL. בחודש דצמבר 1988 הודיעה עיריית חיפה לחברה אודות זכייתה.[2]
בין השנים 1986 ועד ל- 1990 המשיכו שישה מעובדי הכרמלית לתחזק את המערכת המחלידה: מתחת לפני האדמה, במנהרה הטחובה של הכרמלית המושבתת, הופעלו קרונות הכרמלית פעמיים ביום הלוך וחזור. כמו-כן, הופעלו המדרגות הנעות, החשמל הודלק והשירותים הושארו פתוחים לרשות הציבור ב- 2 תחנות: "גן האם", ו"הנביאים".[3]
במרוצת שנת 1989 פנה משרד התחבורה אל המכון הישראלי לתכנון ומחקר תחבורה והזמין מחקר מקיף אודות כדאיות שיקום הכרמלית. המסקנות הצביעו בבירור על כך שהכרמלית איננה יכולה להוות פתרון לעומס התנועה בצירים סתומים של תחבורה ציבורית.[4]
[1] בן-צבי ראובן, הצעות מספרד וגרמניה לשיפוץ ה'כרמלית', "מעריב", 27.11.1986.
[2] גורביץ לימור, רטנר דוד, עולה ויורדת, "כלבו" (חיפה), 07.05.1993, עמ' 41.
[3] ריין יעל, מה קורה בכרמלית, "קול חיפה", גיליון מס' 1089, 08.06.1989.
[4] גורביץ לימור, רטנר דוד, שם.