איך הכל נראה אותו דבר , כאילו לא עבר הזמן , ואיך הכל נראה שונה, כאילו לא נפגשנו מעולם , ונראה כמו בפעם הראשונה , לאט לאט כמו שאמרת , ונראה כמו שהיה תמיד , כאילו לא הפסיק מעולם, אפילו לא ביקשת דקה להתרגל אליי שנית , ונתתי, דקה .
הרבה זמן עבר חלק ממני לא צריך אפילו דקה וחלק ממני צריך הרבה הרבה דקות. אולי תמיד ככה היה ואולי תמיד ככה יהיה לא רוצה לחשוב על הדברים. לא יכולה לחשוב על מה היה ולא רוצה לחשוב על מה יהיה. לוקחת את מה שטוב לי היום. ומחר? מי חכם וידע מה ילד יום? גם להגיד שנה טובה זה הישג גדול. נכון?
וכנראה הזמן את שלו עשה. החלומות שפעם נגעו בשמים היום קרובים יותר לאדמה. ידעתי פעם מה יכולתי לתת, לא יודעת היום. אילו הייתי אתה הייתי מעדיפה את מה שיכולתי ומה שרציתי פעם. אבל ככה אנחנו בני האדם כסילים, אווילים ולא מבינים עד שאין.
נכון שאתה זה אתה ואני זו אני ושנינו עדיין כאן היום ועדיין... לי בפנים כבר משהו אחר ומשהו מאני של פעם כבר חסר ואולי בעצם תמיד רצית את אני של היום ואני של פעם לא הבנתי. ורק שתדע שאני של פעם הרגישה ורצתה את הדבר האמיתי זה שבשמו הופכים עולמות. והיום? אתה של פעם ושל היום שהם אותו דבר ואני של פעם ושל היום שהן שונות הפסידו משהו מהותי בקשר הזה.
