ליל הסדר בעוד מספר ימים.
התבקשנו בחוג לכתיבה לכתוב על זכרונות. בחרתי בזכרון על ליל הסדר, זכרון
מאד יקר לליבי.
בית קטן, לבן, רעפים אדומים. הבית עטוף בעצי פרי. חצר גדולה ובה לולים ומחסן גדול
עם כלי עבודה. בחצר שטח גדול ובו פרחי בר. אביב. הכל פורח בשלל צבעים. חופשת הפסח,
אני מבלה אצל דודתי ודודי. בעוד כמה ימים נחוג את ליל הפסח-גוךת הכותרת של החג. דודתי
ואני הולכות לצרכניה וסוחבות מצרכים רבים. אחרי הצהריים אני בולעת ספרי בלשים של בת דודתי
ובחוץ קוטפת שסק מהעצים. תענוג. מגיע היום הגדול. הורי ואחותי מגיעים בבוקר. במשך היום יגיע
גם הדוד מת''א עם משפחתו. דוד נוסף גר בסמוך. אמי מביאה איתה מתנות ועוגות. דודתי ואמי נכנסות
לקצב הבשולים. מהמטבח עולה ריח ניחוח של תבשילים שונים ומתפשט בכל הבית. אני עוזרת בקילוף
ירקות ובמילוי הקניידלאך המפורסמים. כל אחד דומה לפצצה קטנה אך טעימה. לפנות ערב בת דודתי
ואני קוטפות בחצר סייפנים לקשט את השולחן. ליל הסדר אהוב עלי. זהו הדבק של משפחת אמי. בבית
שני חדרים גדולים ודלת מפרידה ביניהם. אנחנו פותחים את הדלת ועורכים את השולחן הארוך. מגיע
הערב. הגברים הולכים לבית הכנסת. אני מחכה בקוצר רוח שכולם יחזרו ונסב לשולחן. סבי יושב בראשו, כולו קורן מנחת
ומסביבו ילדיו ונכדיו. את ההגדה אנו קוראים במלואה. לא מחסירים קטע. כל הערב, אנחנו הנכדים עוקבים
אחרי הסב לראות היכן יחביא את האפיקומן. מגיעה שעת הארוחה. כל הנשים ואנו הנכדות הולכות הלוך
ושוב מהמטבח לחדר ובידינו צלחות עמוסות בכל טוב. השעה כבר מאוחרת. כולנו(הנכדים) עטים על האפיקומן, אבל מתנות מחכות
לכל הנכדים.
לו יכולתי לחזור במנהרת הזמן, ולו לרגעים מספר, הייתי חוזרת לליל הסדר בבית דודתי.
ספורים אישיים וספורים ספרותיים על ליל הסדר.
התבקשנו בחוג לכתיבה לכתוב על זכרונות. בחרתי בזכרון על ליל הסדר, זכרון
מאד יקר לליבי.
בית קטן, לבן, רעפים אדומים. הבית עטוף בעצי פרי. חצר גדולה ובה לולים ומחסן גדול
עם כלי עבודה. בחצר שטח גדול ובו פרחי בר. אביב. הכל פורח בשלל צבעים. חופשת הפסח,
אני מבלה אצל דודתי ודודי. בעוד כמה ימים נחוג את ליל הפסח-גוךת הכותרת של החג. דודתי
ואני הולכות לצרכניה וסוחבות מצרכים רבים. אחרי הצהריים אני בולעת ספרי בלשים של בת דודתי
ובחוץ קוטפת שסק מהעצים. תענוג. מגיע היום הגדול. הורי ואחותי מגיעים בבוקר. במשך היום יגיע
גם הדוד מת''א עם משפחתו. דוד נוסף גר בסמוך. אמי מביאה איתה מתנות ועוגות. דודתי ואמי נכנסות
לקצב הבשולים. מהמטבח עולה ריח ניחוח של תבשילים שונים ומתפשט בכל הבית. אני עוזרת בקילוף
ירקות ובמילוי הקניידלאך המפורסמים. כל אחד דומה לפצצה קטנה אך טעימה. לפנות ערב בת דודתי
ואני קוטפות בחצר סייפנים לקשט את השולחן. ליל הסדר אהוב עלי. זהו הדבק של משפחת אמי. בבית
שני חדרים גדולים ודלת מפרידה ביניהם. אנחנו פותחים את הדלת ועורכים את השולחן הארוך. מגיע
הערב. הגברים הולכים לבית הכנסת. אני מחכה בקוצר רוח שכולם יחזרו ונסב לשולחן. סבי יושב בראשו, כולו קורן מנחת
ומסביבו ילדיו ונכדיו. את ההגדה אנו קוראים במלואה. לא מחסירים קטע. כל הערב, אנחנו הנכדים עוקבים
אחרי הסב לראות היכן יחביא את האפיקומן. מגיעה שעת הארוחה. כל הנשים ואנו הנכדות הולכות הלוך
ושוב מהמטבח לחדר ובידינו צלחות עמוסות בכל טוב. השעה כבר מאוחרת. כולנו(הנכדים) עטים על האפיקומן, אבל מתנות מחכות
לכל הנכדים.
לו יכולתי לחזור במנהרת הזמן, ולו לרגעים מספר, הייתי חוזרת לליל הסדר בבית דודתי.
ספורים אישיים וספורים ספרותיים על ליל הסדר.