שובו של גוי ואבוי
Well-known member
לוסי וצחי, תלמדו מהניסיון שלנו
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5370089,00.html
הם מאושרים מהנישואים של לוסי אהריש וצחי הלוי, אבל גם מכינים אותם לקשיים הגדולים שבדרך. ראיינו בני זוג מעורבים, יהודים וערבים, על החיים שלהם בישראל 2018. איך מתמודדים עם המשפחה הקרובה שמתנכרת? איך מחנכים את ילדים? האם בדיעבד היו נכנסים שוב להרתפקה הזו? מה הם עונים לכל הטוקבקיסטים שמשמיצים ומקללים את לוסי וצחי? והאם בסופו של דבר זאת משימה בלתי אפשרית לנצח בכוח האהבה את כל המכשולים בדרך?
ליאור אוחנה, איתי אילנאי, נעם ברקן ואיריס ליפשיץ קליגר
על הגדר בעזה אין יום של שקט, בלוני תבערה, מטענים, התפרעויות, מחבלים הרוגים ודיבורים על מלחמה. לעומת זאת, בנבחרת ישראל שתעלה הערב על הדשא ישחקו חמישה שחקנים מוסלמים עם חולצות הכחול־לבן — מופת של דו־קיום. בתוך המציאות ההזויה והמורכבת הזו התקיימה החתונה של לוסי אהריש וצחי הלוי — סיפור אהבה פרטי שהפך מהר מאוד לסיפור לאומי שמציג תמונת מראה אופטימית־פסימית של החברה הישראלית. תלוי מאיזה זווית מסתכלים ומי מסתכל. לצד שלל טוקבקים ותגובות חמות מפרגנות לקשר בין לוסי וצחי, עלו לרשת לא פחות תגובות שליליות שתקפו את בני הזוג ואת הרעיון הכללי של חתונה בין יהודים לערבים. גם פוליטיקאים כמו השר אריה דרעי וחברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' לא בדיוק איחלו מזל טוב לזוג.
אז מה עובר על זוגות מעורבים שמחליטים למסד את הקשר ביניהם? האם האהבה באמת מנצחת הכל בישראל 2018? איך מתמודדים עם הקשיים, הגזענות ועם התגובות של המשפחה והחברים הקרובים. "האהבה מנצחת כל דבר", אומר קייס מזאריב, ומי כמוהו יודע. לפני 21 שנים התחתן מזאריב, בדואי מהכפר זרזיר שבעמק יזרעאל, עם צמרת, יהודייה מקיבוץ רמת דוד הסמוך. "אנחנו פרצנו את הדרך לקיום משותף במדינת ישראל", אומר מזאריב, אך מוסיף: "קיבלנו גם תגובות קשות מכמה אנשים קיצוניים, היו גם דברים לא נעימים".
קייס וצמרת, ששניהם שירתו כקצינים בצבא, הכירו לאחר השחרור. שבועיים לאחר מכן עברו לגור יחד ובהמשך התחתנו. "חתונה לתפארת מדינת ישראל", נזכר מזאריב. "המשפחות קיבלו את זה יפה מאוד, גם החברים חיבקו אותנו".
השבוע תתגייס בתו הבכורה, מעיין, לצבא. כשהוא נשאל כיצד ילדיו מתמודדים עם כפל הזהויות, הוא משיב מיד: "מחברים את הזהויות! איך מסתדרים רוסי ואתיופית שמתחתנים, או עיראקי ופרסית?"
בכל זאת, מוסלמי ויהודייה זה אחרת.
"למה זה קשה לחבר בדואי ששירת כקצין בצבא ליהודייה שהייתה קצינה בצבא. זה פסיפס יפה וזה חלק מהיופי והאופי של מדינת ישראל".
כששמע על חתונתם של לוסי וצחי, קייס מספר שיצא מגדרו. "אני שמח על הזוגיות הנפלאה ומאחל להם הרבה נחת. לוסי בחורה מקצועית, יפהפייה, מבינה עניין, מודל לחיקוי של צעירים וצעירות, פורצת דרך. לא סתם קראו לה להדליק משואה. היא בחורה שמצאה בנאדם טוב, ואני שמח לשמוע על הזוגיות הנפלאה הזו. העיקר שבנאדם בוחר לעצמו ומגשים את החלום שלו. בתוך המדינה אנחנו קיבוץ גלויות, יש מכל הסוגים ומכל המינים. זה העידן החדש של מדינת ישראל".
"זה מבלבל את הילדים"
ג'ורג'ט מסראווה דווקא פחות אופטימית. היא נולדה לאב ערבי ולאם יהודייה ומכירה על בשרה את משבר הזהות הנובע מכך. ג'ורג'ט, 44, עובדת כמצילה בבריכה של קיבוץ מרחביה ומתגוררת עם בעלה חאלד וארבעת ילדיהם בכפר סולם. "הכרתי אותו כשהייתי בת 21 והוא היה אז בן 25. התאהבנו ממבט ראשון. היה לי ברור שהוא יהיה בעלי! אבל אם תשאלי אותי מה דעתי על נישואים מעורבים התשובה שלי בכנות תהיה שאני נגד".
למה?
"כי אני חוויתי את זה על בשרי לפני שנישאתי לחאלד. כבר כילדה קטנה נצרבה בי המשמעות של להיות ילדה לאמא יהודייה ולאבא ערבי. זה קשה לגדול תחת זהות כפולה, חגגנו ראש השנה, כיפור ופסח וגם את החגים של המוסלמים. זה מבלבל את הילדים. זה מאוד קשה לגדול בחברה הישראלית עם זהות כזו בעייתית. במקרה שלי ההורים גם התגרשו כשהייתי בת 9, מה שסיבך עוד יותר את העניין. אבא לקח אותנו הבנות תחת חסותו ואמא גידלה את אחי. בשורה התחתונה, אני ואחותי גדלנו מגיל 9 שלי בבית ערבי לגמרי. אחי שגדל עם אמא שלי נשוי ליהודייה וניתק איתי ועם אחותי כל קשר. גם הקשר עם אמא שלי לצערי התרופף במשך השנים. היא הכי נשברה לדעתי כשהבת שלי בת ה־20 נישאה באחרונה לבחיר ליבה מהמגזר הערבי ונולדה להם בת קטנה. אני סבתא גאה לתינוקת ערבייה מאה אחוז. למה? החלטתי למנוע מהילדים שלי ומהנכדים שלי את מה שעברתי בתור ילדה והתאסלמתי".
מה את חושבת על הנישואים של לוסי?
"כששמעתי על החתונה פשוט ריחמתי עליה. לצד השמחה שבליבי בשבילה אני יודעת מה היא עומדת לעבור בעתיד, בעזרת השם כשתלד ילדים משלה. במדינה שלנו אי־אפשר לחיות בזוגיות מעורבת בלי לשלם מחיר כבד מצד החברה והמשפחות. זה הולך איתך לכל החיים. זה מתחיל בטיפת חלב, בגן הילדים, בבית הספר".
שירתת בצבא?
"כמובן, עשיתי שירות מלא כיהודייה לכל דבר, אבל אני אחסוך ממך את הפרטים הקשים של מה שעבר עליי כשגילו בצבא שאבא שלי ערבי. את יכולה לתאר איך הרגשתי לשרת את המדינה שלי שככה מתייחסים אליי. שלא לדבר על הארגון הזה שנקרא 'יד לאחים' שמדי פעם דוגם אותי ומנסה לשכנע אותי לעזוב את הבעל ואת המגזר. הם בטוחים שאני חיה עם בעל ערבי שמכה נשים. סטריאוטיפים מכאן ועד הודעה חדשה. סטיגמות שהציבור בישראל לא ייפרד מהן לצערי לעולם. אני נשואה לאיש הכי מקסים שיש. בעל נהדר, אבא מושלם לילדים שלי. יש הרבה אהבה וכבוד בבית שלנו".
כשביקשנו מבני הזוג אישור לצלם אותם, או לפרסם תמונה משפחתית משותפת, הבעל חאלד מיד ביקש שנסלח לו ושנוותר על הרעיון. עם זאת, הוא פירגן לאשתו על הדברים הכנים שאמרה, וג'ורג'ט הציעה שנפרסם תמונה שלה מעבודתה כמצילה בבריכה. לאורך העבודה על הכתבה בימים האחרונים דיברנו עם קרוב לעשרים זוגות מעורבים. רובם ביקשו לא להשתתף בכתבה ולא לפרסם את הדברים שאמרו, גם לא בעילום שם. "למה לנו להסתבך?" הסבירו. "אנחנו רוצים לחיות בשקט, גם ככה המציאות שלנו לא פשוטה, אנחנו לא צריכים שכל הקיצוניים משני הצדדים יתחילו לאיים עלינו, לקלל אותנו בפייסבוק".
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5370089,00.html
הם מאושרים מהנישואים של לוסי אהריש וצחי הלוי, אבל גם מכינים אותם לקשיים הגדולים שבדרך. ראיינו בני זוג מעורבים, יהודים וערבים, על החיים שלהם בישראל 2018. איך מתמודדים עם המשפחה הקרובה שמתנכרת? איך מחנכים את ילדים? האם בדיעבד היו נכנסים שוב להרתפקה הזו? מה הם עונים לכל הטוקבקיסטים שמשמיצים ומקללים את לוסי וצחי? והאם בסופו של דבר זאת משימה בלתי אפשרית לנצח בכוח האהבה את כל המכשולים בדרך?
ליאור אוחנה, איתי אילנאי, נעם ברקן ואיריס ליפשיץ קליגר
על הגדר בעזה אין יום של שקט, בלוני תבערה, מטענים, התפרעויות, מחבלים הרוגים ודיבורים על מלחמה. לעומת זאת, בנבחרת ישראל שתעלה הערב על הדשא ישחקו חמישה שחקנים מוסלמים עם חולצות הכחול־לבן — מופת של דו־קיום. בתוך המציאות ההזויה והמורכבת הזו התקיימה החתונה של לוסי אהריש וצחי הלוי — סיפור אהבה פרטי שהפך מהר מאוד לסיפור לאומי שמציג תמונת מראה אופטימית־פסימית של החברה הישראלית. תלוי מאיזה זווית מסתכלים ומי מסתכל. לצד שלל טוקבקים ותגובות חמות מפרגנות לקשר בין לוסי וצחי, עלו לרשת לא פחות תגובות שליליות שתקפו את בני הזוג ואת הרעיון הכללי של חתונה בין יהודים לערבים. גם פוליטיקאים כמו השר אריה דרעי וחברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' לא בדיוק איחלו מזל טוב לזוג.
אז מה עובר על זוגות מעורבים שמחליטים למסד את הקשר ביניהם? האם האהבה באמת מנצחת הכל בישראל 2018? איך מתמודדים עם הקשיים, הגזענות ועם התגובות של המשפחה והחברים הקרובים. "האהבה מנצחת כל דבר", אומר קייס מזאריב, ומי כמוהו יודע. לפני 21 שנים התחתן מזאריב, בדואי מהכפר זרזיר שבעמק יזרעאל, עם צמרת, יהודייה מקיבוץ רמת דוד הסמוך. "אנחנו פרצנו את הדרך לקיום משותף במדינת ישראל", אומר מזאריב, אך מוסיף: "קיבלנו גם תגובות קשות מכמה אנשים קיצוניים, היו גם דברים לא נעימים".
קייס וצמרת, ששניהם שירתו כקצינים בצבא, הכירו לאחר השחרור. שבועיים לאחר מכן עברו לגור יחד ובהמשך התחתנו. "חתונה לתפארת מדינת ישראל", נזכר מזאריב. "המשפחות קיבלו את זה יפה מאוד, גם החברים חיבקו אותנו".
השבוע תתגייס בתו הבכורה, מעיין, לצבא. כשהוא נשאל כיצד ילדיו מתמודדים עם כפל הזהויות, הוא משיב מיד: "מחברים את הזהויות! איך מסתדרים רוסי ואתיופית שמתחתנים, או עיראקי ופרסית?"
בכל זאת, מוסלמי ויהודייה זה אחרת.
"למה זה קשה לחבר בדואי ששירת כקצין בצבא ליהודייה שהייתה קצינה בצבא. זה פסיפס יפה וזה חלק מהיופי והאופי של מדינת ישראל".
כששמע על חתונתם של לוסי וצחי, קייס מספר שיצא מגדרו. "אני שמח על הזוגיות הנפלאה ומאחל להם הרבה נחת. לוסי בחורה מקצועית, יפהפייה, מבינה עניין, מודל לחיקוי של צעירים וצעירות, פורצת דרך. לא סתם קראו לה להדליק משואה. היא בחורה שמצאה בנאדם טוב, ואני שמח לשמוע על הזוגיות הנפלאה הזו. העיקר שבנאדם בוחר לעצמו ומגשים את החלום שלו. בתוך המדינה אנחנו קיבוץ גלויות, יש מכל הסוגים ומכל המינים. זה העידן החדש של מדינת ישראל".
"זה מבלבל את הילדים"
ג'ורג'ט מסראווה דווקא פחות אופטימית. היא נולדה לאב ערבי ולאם יהודייה ומכירה על בשרה את משבר הזהות הנובע מכך. ג'ורג'ט, 44, עובדת כמצילה בבריכה של קיבוץ מרחביה ומתגוררת עם בעלה חאלד וארבעת ילדיהם בכפר סולם. "הכרתי אותו כשהייתי בת 21 והוא היה אז בן 25. התאהבנו ממבט ראשון. היה לי ברור שהוא יהיה בעלי! אבל אם תשאלי אותי מה דעתי על נישואים מעורבים התשובה שלי בכנות תהיה שאני נגד".
למה?
"כי אני חוויתי את זה על בשרי לפני שנישאתי לחאלד. כבר כילדה קטנה נצרבה בי המשמעות של להיות ילדה לאמא יהודייה ולאבא ערבי. זה קשה לגדול תחת זהות כפולה, חגגנו ראש השנה, כיפור ופסח וגם את החגים של המוסלמים. זה מבלבל את הילדים. זה מאוד קשה לגדול בחברה הישראלית עם זהות כזו בעייתית. במקרה שלי ההורים גם התגרשו כשהייתי בת 9, מה שסיבך עוד יותר את העניין. אבא לקח אותנו הבנות תחת חסותו ואמא גידלה את אחי. בשורה התחתונה, אני ואחותי גדלנו מגיל 9 שלי בבית ערבי לגמרי. אחי שגדל עם אמא שלי נשוי ליהודייה וניתק איתי ועם אחותי כל קשר. גם הקשר עם אמא שלי לצערי התרופף במשך השנים. היא הכי נשברה לדעתי כשהבת שלי בת ה־20 נישאה באחרונה לבחיר ליבה מהמגזר הערבי ונולדה להם בת קטנה. אני סבתא גאה לתינוקת ערבייה מאה אחוז. למה? החלטתי למנוע מהילדים שלי ומהנכדים שלי את מה שעברתי בתור ילדה והתאסלמתי".
מה את חושבת על הנישואים של לוסי?
"כששמעתי על החתונה פשוט ריחמתי עליה. לצד השמחה שבליבי בשבילה אני יודעת מה היא עומדת לעבור בעתיד, בעזרת השם כשתלד ילדים משלה. במדינה שלנו אי־אפשר לחיות בזוגיות מעורבת בלי לשלם מחיר כבד מצד החברה והמשפחות. זה הולך איתך לכל החיים. זה מתחיל בטיפת חלב, בגן הילדים, בבית הספר".
שירתת בצבא?
"כמובן, עשיתי שירות מלא כיהודייה לכל דבר, אבל אני אחסוך ממך את הפרטים הקשים של מה שעבר עליי כשגילו בצבא שאבא שלי ערבי. את יכולה לתאר איך הרגשתי לשרת את המדינה שלי שככה מתייחסים אליי. שלא לדבר על הארגון הזה שנקרא 'יד לאחים' שמדי פעם דוגם אותי ומנסה לשכנע אותי לעזוב את הבעל ואת המגזר. הם בטוחים שאני חיה עם בעל ערבי שמכה נשים. סטריאוטיפים מכאן ועד הודעה חדשה. סטיגמות שהציבור בישראל לא ייפרד מהן לצערי לעולם. אני נשואה לאיש הכי מקסים שיש. בעל נהדר, אבא מושלם לילדים שלי. יש הרבה אהבה וכבוד בבית שלנו".
כשביקשנו מבני הזוג אישור לצלם אותם, או לפרסם תמונה משפחתית משותפת, הבעל חאלד מיד ביקש שנסלח לו ושנוותר על הרעיון. עם זאת, הוא פירגן לאשתו על הדברים הכנים שאמרה, וג'ורג'ט הציעה שנפרסם תמונה שלה מעבודתה כמצילה בבריכה. לאורך העבודה על הכתבה בימים האחרונים דיברנו עם קרוב לעשרים זוגות מעורבים. רובם ביקשו לא להשתתף בכתבה ולא לפרסם את הדברים שאמרו, גם לא בעילום שם. "למה לנו להסתבך?" הסבירו. "אנחנו רוצים לחיות בשקט, גם ככה המציאות שלנו לא פשוטה, אנחנו לא צריכים שכל הקיצוניים משני הצדדים יתחילו לאיים עלינו, לקלל אותנו בפייסבוק".