בעבר בנו דברים כדי שישרדו לנצח
היום בונים דברים כדי שישרדו את חיי המוצר הצפויים.
המעצורים והבולמים דולפים משום שבונים אותם מחומרים יותר קלים ויותר זולים בתהליכים יותר אוטומטיים - כדי להפחית בעלויות היצור, במחיר המוצר ובמשקלו. התוצאה - עמידות שמספיקה למשך חיי האופניים ה״מצוי״ שהוא בין 3-5 שנים. בציוד אלקטרוני זה אפילו פחות.
היום מתקנים פחות ומחליפים יותר. הזמן והעלות של תיקון, והידע הנדרש כדי לתקן ולהחזיר את החלק המקולקל לשמישות, לא כדאים עוד. יותר פשוט לזרוק ולהחליף בחדש.
זה לא שאי אפשר למצוא היום חלקים איכותיים וחזקים ששורדים יפה וניתנים לתיקון. זה פשוט שאפשר למצוא רכיבים ברבע המחיר ששורדים מספיק זמן, וגם אם הם מתקלקלים ומוחלפים - עדיין זה יותר זול מאשר לרכוש מראש רכיב איכותי ויקר. כמה זה ״מספיק זמן״? מספיק כדי שהלקוח יחשוב אם כדאי לו להשקיע עוד פעם בהחלפה של מעצור דולף או שאולי פשוט הגיע הזמן לשדרג לאופניים חדשים?
היום בונים דברים כדי שישרדו את חיי המוצר הצפויים.
המעצורים והבולמים דולפים משום שבונים אותם מחומרים יותר קלים ויותר זולים בתהליכים יותר אוטומטיים - כדי להפחית בעלויות היצור, במחיר המוצר ובמשקלו. התוצאה - עמידות שמספיקה למשך חיי האופניים ה״מצוי״ שהוא בין 3-5 שנים. בציוד אלקטרוני זה אפילו פחות.
היום מתקנים פחות ומחליפים יותר. הזמן והעלות של תיקון, והידע הנדרש כדי לתקן ולהחזיר את החלק המקולקל לשמישות, לא כדאים עוד. יותר פשוט לזרוק ולהחליף בחדש.
זה לא שאי אפשר למצוא היום חלקים איכותיים וחזקים ששורדים יפה וניתנים לתיקון. זה פשוט שאפשר למצוא רכיבים ברבע המחיר ששורדים מספיק זמן, וגם אם הם מתקלקלים ומוחלפים - עדיין זה יותר זול מאשר לרכוש מראש רכיב איכותי ויקר. כמה זה ״מספיק זמן״? מספיק כדי שהלקוח יחשוב אם כדאי לו להשקיע עוד פעם בהחלפה של מעצור דולף או שאולי פשוט הגיע הזמן לשדרג לאופניים חדשים?