אני זוכרת שכשהחלו לצאת הספרים האלקטרוניים
נשמע מכל עבר קול בכי ונהי על כך שעוד מעט-קט ייעלמו הספרים המודפסים מהשוק, וזאת בנוסף לזה שבכל שנה מדברים על כך שאנשים (בעיקר הנוער) קוראים פחות ופחות. כמו שאומרים במרוקאית - נו, שוין
מבחינתי, כשומרת שבת, בעייתי להתמכר לפורמט הדיגיטלי, מכיוון שאת רוב הקריאה שלי אני עושה בשבתות וחגים. לפורמט הדיגיטלי יש המון-המון יתרונות, בין היתר החסכון במקום האחסון של הספרים (נושא כאוב!), אבל באופן אישי זה לא מאוד בוער לי להשיג קורא דיגיטלי. היתרון של "אלפי ספרים בכיס" הוא טוב למי שיש לו הזדמנויות קריאה מחוץ לבית, כגון נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית, או המתנות בתורים וכדומה. אצלי אין הרבה הזדמנויות כאלה, ואם אני כבר צריכה להמתין באיזשהו מקום, אז או שאני יודעת על כך מראש ומביאה ספר, או שאני קוראת באתרים שונים דרך הסלולרי.
עניין נוסף ספציפי לקינדל, או אולי הוא גם ליתר האפליקציות? יתקנו אותי בעלי הניסיון - הבנתי שכאשר מבטלים את המנוי לאמאזון/סוגרים את הקינדל/מתנתקים מאמאזון בדרך אחרת, אזי מאבדים את הגישה לספרים. כלומר - אני לא מקבלת ממש עותקים ששייכים לי, אלא זו מין ספריה. הרעיון הזה לא מוצא חן בעיני, לא ברור לי למה אני לא יכולה לקבל עותק ששייך לי ואני יכולה לשמור אותו אצלי.
עם זאת, ייתכן שכאשר אקנה מתישהו מכשיר טאבלט (בתכנון כבר הרבה זמן, אבל בכל פעם יש משהו יותר חשוב להוציא עליו כסף, כך שזה נדחה), אולי אנסה לקרוא עליו ספרים; ברור לי שאין לו את המסך הייעודי של קורא ספרים אלקטרוני, אבל מכיוון שכאמור זה לא יהיה האמצעי העיקרי שלי לקריאה, נראה לי שאסתדר עם זה.