כריכים תחת מגבלת אלרגיה של ילדה מהגן - רעיונות רעיונות

[איןאריותכאלה]

בהתחלה לא הבנתי כמה האלרגיה חמורה, אחר כך נבהלתי מעומס

האחריות.
בתחילת השנה נאמר לנו שאם נותנים לילד ביצה בקופסת האוכל הוא יישב רחוק מהילדה האלרגית וכך היה.

במהלך השנה הסתבר שאפילו אם נותנים לילד ביצה בבית ואח"כ הוא מחבק את הילדה האלרגית היא עלולה לפתח תגובה אנפילקטית קשה. הנהלים חודדו.

כאשר נפטר החייל האלרגי נכנסתי לשיחה אישית עם האמא, הסתבר שאין לילדה מזרק אפיפן בגן כי הקופה לא מממנת אותו וצריך להחליף כל חצי שנה. היתה לי תחושת מועקה קשה שהילדה לא שמורה מספיק. כי בכל זאת יש בגן כמעט 30 ילדים, וזה אומר 60 הורים, ועוד כמות לא מבוטלת של אחים, וטעויות קורות.

השבוע הסתבר שהיא אלרגית לדברים נוספים. יש לי 3 ילדים, אני מכינה את כל הכריכים בבת אחת בערב. קשה לי לקחת אחריות על לחם שאולי נגע בביצה, או ילד ששטף ידיים באופן לא יסודי או אולי שכח לשטוף את הפה ונתן לה נשיקה. וזה ממש לא נובע מחוסר איכפתיות.
היא תקבל סייעת צמודה לשנה הבאה שתשגיח ותשמור עליה, ונראה מה יהיו הנחיות המזון עד אז. עד כה האיסורים רק התרבו.

..... ובינתיים, מה עוד לשים לו בכריך?

 

[בלונזית]

אולי

חלבה עם חמאה טוסט עם גבינה צהובה

 

[איןאריותכאלה]

חלבה כממרח זה רעיון טוב

אני בדרך כלל שמה לו ריבוע קטן ליד הכריך כפינוק, אם מורחים חמאה החלבה נדבקת?

 

[בלונד23]

אצלנו בגן מגישים כריך עם חלבה

אני באמת לא יודעת איך - אם קוביות או ממרח. אני מתה על חלבה!

 

[Ani15]

טחינה+סילאן=ממרח חלבה

 

[yaelal1]

אריות, את יכולה רק להשתדל כמה שאת יכולה.

הטרוניה הקודמת שלי היתה על הורים שלא אכפת להם ואת ממש לא המקרה.
&nbsp
זה כריך של ארוחת בוקר - לא?
אז למה לא כל יום קוטג' וגבינה צהובה?
אני מבינה את הרצון לגוון אבל אני חושבת שזה יותר צורך שלנו ההורים ופחות של הילדים.
הרי גם אנחנו המבוגרים בד"כ לא מגוונים את ארוחת הבוקר ועדיין זה סבבה לנו.
&nbsp
אם בכל זאת זה צורך של הילד אז נראה לי סבב של 3 אופציות זה סבבה לגמרי - גבינה+צהובה, חומוס או טחינה, ונקניק או מתוק.
זה מעל ומעבר ולא כולל כלל ביצים.
&nbsp
נסי לדבר עם הגננת אם את מאוד נחצת מהסיטואציה.

 

[איןאריותכאלה]

נלחצתי כשגיליתי שאין מזרק אפינפרין בגן וכשבשיחה עם האמא

גיליתי שהסיבה לכך היא כלכלית, כי מזרק תקף רק לחצי שנה וצריך תמיד שניים (בבית ובגן).
אני מאבדת כל כך הרבה דברים, לא מוצאת סנדלים בבוקר, או שוכחת איפה שמתי את הפלאפון, או את קרם השמש ושלל חפצים קטנים. אז סביר שגם מזרק היה נעלם מפעם לפעם בחיי הבית הרוחשים.

אני מאד לחוצה בענייני בריאות, בפרט מהזן מסכן החיים. לו זו בתי הייתי רוכשת את שני המזרקים (סביר להניח שיותר) כל חצי שנה (ואנחנו ממש לא סובלים מעודף כסף או ממצב כלכלי נוח במיוחד).

בשנה באה הבן שלי ממשיך באותו גן (ט"ח) ולילדה הזו תהיה סייעת ואז אהיה רגועה יותר.

 

[בלונד23]

קרה אצלנו פעם משהו מלחיץ בהקשר זה

יש לי חברה טובה מהגן הקודם שבתה אלרגית לחלב, ובאותו גיל היא גם היתה אלרגית לביצים (לפני שעשו לה חשיפה מבוקרת והיום נעלמה האלרגיה לביצים. שזה מעניין - המון אלרגיות נעלמות תוך שנה-שנתיים ואם ההורים לא יבדקו בחשיפה מבוקרת בבי"ח, הם לא יידעו!)
&nbsp
אז באותו גן שלחתי מיני ממתק שוקולד חלב לקבלת שבת עם הבת שלי. לא חשבתי על זה בכלל, כי הבטיחו לי שלגננת יש תמיד תחליפים מיוחדים בשביל הילדה האלרגית ואין צורך לדאוג ומותר לשלוח הכול. אבל באותו יום הגננת היתה בחופש. המחליפה נתנה בטעות לילדה האלרגית ביס מהחטיף החלבי. אחרי ביס אחד היא נזכרה באלרגיה ונלחצה מאוד.
&nbsp
סוף מעשה - לא קרה כלום. להפך, האמא רק הבינה מזה שכמות קטנה של חלב נסבלת אצל בתה והלכה לייעוץ רופא מתאים. בקיצור - למזלנו הכול טוב. אני לא בטוחה שיש דבר כזה שחלקיקים עפים באוויר מאוכל. לא נראה לי שאוכל עף באוויר. אם הוא נמרח על צעצוע ואז מכניסים יד לפה - אולי, אבל באוויר? לא.

 

[מרעישה בשקט]

קצת מוזר לי הנושא של המזרק

לא ברור לי אם הקופה מסבסדת לנו או לא, אבל נדמה לי שמזרק עולה בערך 50 ש"ח. גם אם הוא היה עולה 500 ש"ח, הייתי קונה שניים בלי למצמץ.
יש ת-מ-י-ד מזרק אחד בתיק שלה, ועוד אחד בבית ליתר בטחון.

אני חושבת שאם הילדה מגיעה לגן ללא מזרק, יש מקום לדבר עם ההורים שלה ולהסביר בדיוק את מה שכתבת כאן: שאתם מתחשבים ככל שניתן, אבל טעויות עלולות לקרות ושזה ממש מפחיד אתכם שחיי הילדה בסיכון כזה.

 

[שושן בשם אחר]

אני מסכימה לחלוטין. מזרק עולה 230 ש"ח. זה אכן לא מעט כסף אבל

בלי סייעת, בלי מזרק ובלי הזנה הילדה הזאת בסכנה כל יום ויום. זה לא לענין בכלל.

 

[שושן בשם אחר]

אגב, קראתי עוד קצת

ואם אני מבינה נכון יש הצעת חוק כבר מ-2014 שבכל מקום ציבורי כמו מסעדה או בית ספר יהיה מזרק אפיפן. אז אני לא יודעת אם זה כבר עבר או לא, אבל ברמת ההיגיון הייתי אומרת שבלי קשר למצבה הכלכלי של הילדה, אחריותו של הגן לדאוג למזרק כזה עבור כל ילד שלא יהיה. אני בהחלט יכולה לדמיין מצב שבו מגיע ילד בן 3 לגן טרום טרום חובה וטועם שם משהו שלא אכל מימיו - וחוטף הלם אנפילקטי.
אני מופתעת שהגננת מוכנה לקחת אחריות על הילדה במצב כזה בלי אפיפן.

 

[מרעישה בשקט]

מוסיפה עוד משהו על הצד הכלכלי

ידענו את זה מזמן, אבל רק לפני שנה העזנו להתמודד עם הביורוקרטיה: ילדים עם אלרגיה מסכנת חיים, זכאים לגשת לועדה רפואית בביטוח לאומי ולקבל חצי קצבת ילד נכה. כרגע מדובר על כ-1,000 ש"ח בחודש.
באופן מפתיע התהליך עבר ממש בקלות, פרט לתיאום הועדה. הם הודיעו לנו על מועד (ממש מהיר. הועדה תואמה לשבוע אחרי משלוח הפקס), אבל כשרצינו לשנות את התאריך זה היה קצת מורכב.
לועדה הגעתי עם הבת שלי, הרופא קרא את המסמכים שהבאתי ממומחה אלרגיה ומרופאת הילדים, שאל אם יש לנו מזרק ואם היו חשיפות שגויות וזהו. היינו שם בערך 3 דקות.
אחרי פחות משבוע קיבלנו אישור, כולל הכרה בדיעבד שנה אחורה.

מה שמוזר לי זה שאין להם השתתפות של הקופה בעלות. נראה לי סביר שאם יש הנחייה של אלרגולוג לשאת מזרק, הקופה משתתפת.

 

[איןאריותכאלה]

תודה לכן לגבי האינפורמציה הכלכלית !!! אעדכן את האמא

האמת שמאז הסיפור של החייל אני איתה בקשר שוטף, מסתבר שאני טיפה יותר לחוצה ממנה בעניינים האלה.... מצחיק.
אספר לה על ההכרה של הביטוח הלאומי, נשמע נכון מאד לתת סיוע כלכלי לילד שצריך כל כך הרבה שמירה. יש לה עוד 4 ילדים ואני מניחה שגם הפרוצדורות למיניהן לא פשוטות עבורה.
ובאופן אישי אני הייתי רוכשת מזרק לגן ותולה במקום בולט + עוד מזרק בתיק. במצב חירום אנשים לפעמים נלחצים ומתבלבלים. כל הצוות עבר הדרכה לגבי הזרקה במצב חירום.
ושנהיה בריאים אמן ושלעולם לא אעדכן על שום דבר לגבי המתוקה הזו.

 

[Et tu Brute]

וואו לאמא הזו יש ממש אמון בעולם

יכול להיות מצב שהבת שלה תמות כי מישהו אכל ביצה שעתיים קודם בבית והיא לא קונה מזרק?

 

[בלונד23]

כל אדם זקוק לגיוון בארוחה

כל יום לאכול גבינה זה לא בריא - בעצם כל יום לאכול אותו דבר לאורך זמן זה לא בריא, תשאלי כל דיאטנית.
נקניק זה דבר מאוד מאוד לא בריא - בשר מעובד? מה פתאום.
חומוס רוב הילדים לא אוהבים. אפשר לגוון באבוקדו או טחינה, סרדינים.
למה מבוגרים לא מגוונים ארוחות בוקר? בטח שמגוונים.
&nbsp

 

[yaelal1]

באמת ב7 בבוקר את שואלת את עצמך מה אוכל לארוחת בוקר?

אני מרתיחה מים לקפה זורקת פרוסה לטוסטר וזהו.
לא חושבת על כך פעמיים.
&nbsp
כל אחד ע"פ אמונתו יחיה

 

[בלונד23]

לא. כי יש לנו הזנה בגן

אז אני מכינה ב- 7.30 דייסת קוואקר עשירה או משהו אחר מזין (לעתים גם דגנים - שזה פחות מזין - כי היא פשוט מבקשת). ובגן היא מקבלת ארוחה מזינה.
&nbsp

 

[שלגיה73]

רק לעניין החלקיקים שעפים באוויר

אצלנו יש ילדה עם אלרגיה מסכנת חיים לבוטנים
האלרגיה שלה חריפה כל כך שהאמא הסבירה שגם אם מישהו אכל בבית במבה או כריך עם ממרח בוטנים- החלקיקים המסוכנים נשארים במערכת הנשימה שלו, ואם הוא ינשום על הילדה היא תפתח תסמיני אלרגיה (הפתרון הוא לצחצח שיניים, לשטוף היטב ידיים, ובכל מקרה יש סייעת עם מזרק צמודה לילדה)
אז יש דבר כזה חלקיקים, ובאמת אם יש ילד עם אלרגיה כזו אין מנוס אלא להמנע לגמרי מלהכניס את הפריטים הבעייתיים לגן או לכיתה. זה לא נעלם, ובבית הספר אין הזנה אז בכל מקרה כדאי לאותה אמא להתרגל להסביר להורים האחרים את הסכנה שיש בחוסר שימת לב שלהם
&nbsp
ואני עדיין תוהה מה היה פעם- כשהייתי ילדה מעולם לא שמעתי על כל האלרגיות האלו, ובטח שלא היו ילדים עם סייעות רפואיות. איך קרה שפתאום כמעט בכל גן או כיתה יש ילד עם אלרגיה שדורשת שינויים תזונתיים מהסובבים אותו

 

[שושן בשם אחר]

ובמקביל, אני תוהה איך חיים ככה

כי מילא גן, 30 ילדים פלוס מינוס, כולם עושים את המקסימום. בסדר. הילד שלי באמת לא מקבל בבית לפני הגן את המוצרים האלרגניים. רק בערב ומתקלח אח"כ.
אבל... את לא לוקחת את הילדה איתך לסופר? לוקחת. ולקניון. ונוסעת איתה באוטובוס. והולכת להצגה. ועוד איך. אז מה? הרי בטוח מתוך 300 האנשים בהצגת ילדים יש לפחות מישהו אחד מלוכלך בבמבה. אז או שזה לא באמת כזה מסוכן כמו שהאמהות מתארות את זה, והן מגזימות כדי לקבל יותר שיתוף פעולה או שהילדים האלה צריכים להיות מרותקים לבית או להסתובב עם מסכה. וכיוון שזה לא קורה, אז אני נאלצת להסיק שאולי הסיכון פחות מאיך שמתארים אותו.

 

[איןאריותכאלה]

יש לי הרגשה שלא קל לחיות ככה / בילדותי גם לא היו קשיי קשב

וריכוז. היתה לי בכתה ילדה אחת דיסלקטית. וזהו.
היום בכל כתה של 40 ילדים יש בערך 38 מאובחנים, מביניהם 36 עם הקלות.
וגם לא היו כל כך הרבה ילדים על הקשת.
אמצעי האבחון השתפרו מאד בכל התחומים.
לפעמים זה לטובה. לפעמים לא. אבל זה באמת דיון נפרד.