כמו שהבטחתי- טיסת אלעל לJFK.
טסנו בטיסת לילה, ושרדנו.
מתחילה בסיכום- אם יש אפשרות אחרת במחיר דומה ושעות שנוחות לכם, תבחרו בטיסה האחרת.
המושבים מאוד לא נוחים. ריפדתי את המושב בסוודר, אחרת הייתי מסיימת את הטיסה כואבת ומאובנת. הברכיים שלי התחככו במושב שלפני, ולמזלי הוא היה ריק, כך שלא היה מי שיטה את הגב לאחור. אני מניחה שאנשים בגובה 170 (אולי טיפה יותר) ומטה, לא יתקלו בבעיה הזו. המושבים צרים מאוד. אין בעיה לשבת, ואני חושבת שלרוב האנשים לא תהיה בעיה לשבת. הבעיה היא ברוחב הזרועות, שמעל המושב. מכיוון שגם הידיות מאוד צרות, אין מרווח בין שני אנשים מבוגרים בגודל ממוצע שיושבים זה לצד זה. אנחנו היינו שלושה, אחת מאיתנו קטנטונת, ולכן היה לנו קל. הרמנו את משענות היד ופלשנו אחד למרחב הישיבה של השני.
המסכים קטנטנים. בכל ערוץ רצים סרט או שניים. אין אף ערוץ עם סרטים או תוכניות שמתאימים לילדים. הסרטים מתחילים כשהם מתחילים, כך שראיתי שני חצאי סרטים, כי פיספסתי את תחילתם. הערוץ בו היה אמור להיות מוקרן הסרט שרציתי, לא היה פעיל. האוזניות שקיבלתי לא היו תקינות. שמעתי עוד אנשים מתלוננים באוזני הדייל על אותה בעיה. הם לא קיבלו אוזניות אחרות, אז לא טרחתי להתלונן בעצמי, וראיתי סרטים שקטים. מזל שכולם עם כיתוביות.
זו היתה טיסת אלעל.
אח"כ בשדה התעופה היה מאוד יעיל. לא היה צריך למלא טפסים. יש עמדות ממוחשבות, וממלאים הכל על מסך המגע. המכונה גם לוקחת את טביעת האצבעות, ואז מוציאה כרטיס איתו ניגשים לפקיד ביקורת הגבולות. לנו כל זה לקח רק כמה דקות. הגענו למסוע עוד לפני שהמזוודות התחילו לצאת. גם הפקדת המזוודות מחדש לקחה רק שתי דקות. לקחנו את השאטל לטרמינל 5, והופתענו לראות תור קצר ומהיר לביטחון. זו פעם ראשונה בארה"ב שתוך רבע שעה אנחנו מסיימים את בדיקת התיקים.
טיסת ג'ט בלו לסן פרנסיסקו- כל מה שאל על לא היתה. הכל מהיר, נחמד, וזורם. המושבים נוחים ומרווחים, הדיילים מאירי פנים. מסכי מגע בגודל טוב, וסרטים ותוכניות טלויזיה מכל הסוגים ולכל הגילאים והטעמים (חוץ מסרטי אימה). יש גם ווייפיי, שאפשר קבלת ושליחת אימיילים. בקיצור,חוויה מתקנת.
עכשיו נשאר רק להתגבר על הג'טלג, ולהתחיל ליהנות.
טסנו בטיסת לילה, ושרדנו.
מתחילה בסיכום- אם יש אפשרות אחרת במחיר דומה ושעות שנוחות לכם, תבחרו בטיסה האחרת.
המושבים מאוד לא נוחים. ריפדתי את המושב בסוודר, אחרת הייתי מסיימת את הטיסה כואבת ומאובנת. הברכיים שלי התחככו במושב שלפני, ולמזלי הוא היה ריק, כך שלא היה מי שיטה את הגב לאחור. אני מניחה שאנשים בגובה 170 (אולי טיפה יותר) ומטה, לא יתקלו בבעיה הזו. המושבים צרים מאוד. אין בעיה לשבת, ואני חושבת שלרוב האנשים לא תהיה בעיה לשבת. הבעיה היא ברוחב הזרועות, שמעל המושב. מכיוון שגם הידיות מאוד צרות, אין מרווח בין שני אנשים מבוגרים בגודל ממוצע שיושבים זה לצד זה. אנחנו היינו שלושה, אחת מאיתנו קטנטונת, ולכן היה לנו קל. הרמנו את משענות היד ופלשנו אחד למרחב הישיבה של השני.
המסכים קטנטנים. בכל ערוץ רצים סרט או שניים. אין אף ערוץ עם סרטים או תוכניות שמתאימים לילדים. הסרטים מתחילים כשהם מתחילים, כך שראיתי שני חצאי סרטים, כי פיספסתי את תחילתם. הערוץ בו היה אמור להיות מוקרן הסרט שרציתי, לא היה פעיל. האוזניות שקיבלתי לא היו תקינות. שמעתי עוד אנשים מתלוננים באוזני הדייל על אותה בעיה. הם לא קיבלו אוזניות אחרות, אז לא טרחתי להתלונן בעצמי, וראיתי סרטים שקטים. מזל שכולם עם כיתוביות.
זו היתה טיסת אלעל.
אח"כ בשדה התעופה היה מאוד יעיל. לא היה צריך למלא טפסים. יש עמדות ממוחשבות, וממלאים הכל על מסך המגע. המכונה גם לוקחת את טביעת האצבעות, ואז מוציאה כרטיס איתו ניגשים לפקיד ביקורת הגבולות. לנו כל זה לקח רק כמה דקות. הגענו למסוע עוד לפני שהמזוודות התחילו לצאת. גם הפקדת המזוודות מחדש לקחה רק שתי דקות. לקחנו את השאטל לטרמינל 5, והופתענו לראות תור קצר ומהיר לביטחון. זו פעם ראשונה בארה"ב שתוך רבע שעה אנחנו מסיימים את בדיקת התיקים.
טיסת ג'ט בלו לסן פרנסיסקו- כל מה שאל על לא היתה. הכל מהיר, נחמד, וזורם. המושבים נוחים ומרווחים, הדיילים מאירי פנים. מסכי מגע בגודל טוב, וסרטים ותוכניות טלויזיה מכל הסוגים ולכל הגילאים והטעמים (חוץ מסרטי אימה). יש גם ווייפיי, שאפשר קבלת ושליחת אימיילים. בקיצור,חוויה מתקנת.
עכשיו נשאר רק להתגבר על הג'טלג, ולהתחיל ליהנות.