יש פה מתכנתים שעובדים בחלל משותף (בחלק המשותף של החלל)?

[user32]

יש פה מתכנתים שעובדים בחלל משותף (בחלק המשותף של החלל)?

לקוח שלי, סטארטאפ קטן באיזה יום נסיון ואני פה איתם על תקן יועץ רוחני. אני עצמי שוכר בחלל כזה אבל חדר פרטי כך שאין לי בעיות רעש. אבל החלק המשותף מרגיש לי בלתי אפשרי לעבודה. מילא בחברות הגדולות עם הטרנד הזה של החללים הענקיים סטייל האנגרים, בדרך כלל מאוד מרווח וגם רוב העובדים עסוקים בעבודה. אבל פה זה שיחות, טלפונים והכי גרוע שזה מעבר ומסדרון לחדרים האחרים אז אנשים כל שניה עוברים תוך כדי פטפוט, אני שומע את כל הרעש מהפינות קפה, ולמה לעזאזל להגיע עם נעלי עקב למקום שמרוצף כולו בפרקט?

בהתרשמות שלי נראה לי שאלה שיושבים במשותף זה בעיקר בעלי מקצועות שעובדים יותר מול מייל, פייסבוק, רשתות חברתיות וטלפונים ורובם עוסקים בשיווק, פרסום, פיתוח עסקי ודברים כאלה. הדרך היחידה להחזיק מעמד פה זה עם אזניות מבודדות שאישית אני ממש לא אוהב.

אני כבר יודע מה תהיה העצה שלי...

 

[BravoMan]

אכן, צרה צרורה...

אני כבר כמה חודשים טובים "אורח" בחלל משותף של מחלקה אחרת, בגלל שיפוצים.
הבעיה היא שהמחלקה הזו עושה עבודה שונה מפיתוח תוכנה, עבודה שהאופי שלה (בלי להכנס לפרטים) מייצר רמת הפרעות לא קטנה, שהיא אפילו לא אופציונלית (בניגוד לחלק מהדברים שתיארת).
כמובן, תוסיף לזה את ה-"אופי הישראלי" (עבודה בשקט זה לא למי שגדל במדינה שלנו) והמצב איך לומר בעדינות...

&nbsp
וגם אני לא אוהב אזניות...

 

[יבגניי34]

אוהב לעבוד בהמולה כמו בית-קפה. עובד באופן-ספייס וטוב לי...

 

[selalerer]

אני עובד בחלל משותף

בד"כ אין ממש בעיה. לא כזה רועש כמו שאתה מתאר. רוב האנשים מרוכזים במחשב. מידיי פעם יש שיחה בין 2 או יותר אנשים ואם זה עובר ווליום מסויים מעירים להם.

 

[אוהב להתווכח]

יושב כבר המון זמן

באיזור שנה וחצי כבר.
אני מכיר את הבעיה אבל מאוד רחוק ממה שאתה מתאר. פה ושם יש הפרעות. עם קצת הערות זה בסדר.
כיום אני יושב בביזמקס, חלל עבודה לגברים חרדים, האחראי ממש נלחם שיהיה שקט והוא די מצליח. בנוסף מכיוון שזה חלל עבודה לגברים אין נשים שמגיעות בכלל וודאי שלא עם עקבים והאמת היא שגם אין פרקט.
&nbsp

 

[אוהב להתווכח]

פגישות סקרם באופן ספייס

כשעבדתי באינטל הייתה קבוצה שעשתה פגישות סקרם יומיות קולניות באופן ספייס.
צעקות (פשוטו כמשמעו) על מנהל הקבוצה עזרו חלקית. היה לו מזל שכבר הייתי עם שתי רגליים בחוץ.

 

[Grosseto]

אני הכי מסכן

אין אצלנו בנים חוץ ממני, בנות צעירות מלהגות, עקבים, מיני, בשמים, ציפורנים בשלל צבעים

 

[liron50]

מתרגלים

ברוב המקומות שעבדתי יש חלקים שעובדים בצורה הזו.
&nbsp
בסוף תלוי באנשים. יש כאלה שמבינים את הבעיות האפשריות ומתחשבים, ויש כאלה שבלי בושה יארגנו אפילו ישיבה בעמדה שלהם ושכל השאר יתמודדו.

 

[choo]

כל רעיון החלל הפתוח נועד לחסוך כסף, תחת מעטה תרוצי "תקשורת"

&nbsp
כדי שזה יעבוד טכנית, צריך תרבות אירגונית של "הס! רוצים לדבר? לכו לחדש ישיבות" - וכמובן שיהיו חדרי ישיבות מבודדים אקוסטית מהחלל המשותף, ושהמטבחים ופינות הקפה תהינה מבודדת אקוסטית מהחלל המשותף. אבל אז נשאלת השאלה - איך זה בדיוק עוזר לשיפור התקשורת?
&nbsp
התשובה כמובן כסף - מטר רבוע לאדם בחלל משותף יכול להיות נמוך ב-50% לעומת חדרים

 

[ipv6]

החסכון הוא לא ה"תועלת" היחידה של המעסיק,

זה גם גורם לאנשים פחות לעסוק בדברים אישיים שלא קשורים לעבודה,בין אם אתה לא רוצה שיראו דברים אישיים שלך או שאתה לא רוצה שיראו שאתה לא עובד.

 

[ipv6]

הייתי נותן ניקוד שלילי למקום שיש בו open space

גם אין פרטיות וגם קשה להתרכז.
מבחנתי אידאלי לבד או עם עוד בן אדם שקט וחזק טכנית..

ישבתי פעם עם הראש מחלקה בחדר, היה מצוין, הוא כל הזמן היה בישיבות..

 

[בן100]

מכה שלא ברא השטן

חברות ישראליות ושלוחות של חברות אמריקאיות אימצו את הטרנד האמריקאי בלי הכרה אמיתי ב culture gap.
באמריקה - העובדים כמעט ואיננם משוחחים שיחות חולין בינם לבין עצמם. בטח ובטח לא משתפים האחד את השני בחיים האישיים שלהם ובוודאי שלא מדברים בקול רם. בישראל זה פשוט לא עובד.

לצערי הרב, קרה שהתראיינתי לחברה שהתלהבתי ממנה מאוד ורק לאחר החתימה התברר לי שמדובר בOPEN SPACE. הפתרון שלי היה לקנות BOSE QC25 מיד כשנודע לי על הדבר.

 

[user32]

זה תלוי במקום

יש מקומות שגם העובדים אימצו את הרעיון של עבודה בשקט. יש מקומות שגם מאוד מרווח ובחלק הפתוח יש חלל עצום ואנשים יושבים מפוזרים ולא מרגישים כמו בלול. ובסוף, יש מקומות שהחלל משמש בעיקר אנשי פיתוח שרוב הזמן עסוקים בקוד.
אבל כל זה לא תקף למרכזי הco-working וההאבים למיניהם. שם החללים משמשים בעיקר פרילנסרים שגם מנהלים את העסק שלהם, משוחחים עם לקוחות, מסתובבים, והכי גרוע זה במקומות שהחלק הפתוח משמש כמעבר בין המשרדים, צמוד לפינת קפה ולאיזור הציבורי כך שכל מי שעובר שם מבחינתו זה אנשים שיושבים במסדרון ואפשר להפריע.
אגב, בזמנים שאני בעצמי עוסק בשיחות, ישיבות, והודעות ממש לא מפריע לי הרעש מסביב. אבל אני מרחם אם מישהו יושב לידי

 

[יבגניי34]

לרוב לא אוהב את דיבור ה״רק בארץ זה ככה״ אבל במקרה הזה

עבדתי באופן-ספייס בחו״ל ובארץ, וזה פשוט לא אותו דבר. נכון שזה נסיון אנקדוטלי אבל *באמת* אנשים בישראל עושים x10 יותר רעש. (כאמור לי זה לא ממש מפריע)

 

[user32]

פה זה מזרח תיכון

במדינות השכנות למשל, הדרך להגיד "שלום" בכביש זה לצפור כמה פעמים.

 

[יבגניי34]

כן, ברור. אני משווה לצפון אמריקה לא לאיטליה או ספרד...

ושוב לי רעש לא מפריע, אני למעשה מעדיף אותו ע״פ דממת הקבר שהיתה לי קודם.

מאידך תרבות ה ״חיה ותן לחיות״, כבוד לטריטוריה של האחר באופן כללי... את זה הייתי שמח לייבא לארץ. במשורה.

 

[klemiki]

אני עובד באופן ספייס

בעבודה אצלינו היא בצוותים, כל צוות מקבל חדר , שולחנות צמודים לקירות ושולחן עגול באמצע.
&nbsp
אני מרגיש שיש פחות יכול לאנשים לעופף למקומות שאינם עבודה, שיש בעיה קל מאוד לחבר לעזור ולהכיף מבט.
&nbsp
לגבי הווליום: יחסית שקט אצלינו ומי שצריך שקט שם אוזניות.
&nbsp
עבדתי גם בפרטיות מוחלטת, ואני מגיש שישתוף הפעולה גדול יותר ככה, אבל זה נובע לא מרצון לחסוך אלא מהרצון ליצור סביבה שיתופית.
לכל אולם קטן כזה של 6-10 עובדים,פינת שתיה, שולחן עגול יפה באמצע (בלי כסאות פשוט מתגלגלים משולחן עבודה לשולחן ישיבה), מדפסת וארון תקשורת (רשת פנימית לכל קבוצה בנוסף לרשת של האירגון).

 

[vinney]

זה לא אופן ספייס

חדר של 6-10 אנשים זה מצוין. חדר של 600 אנשים?

 

[vinney]

אני עובד ב״הנגאר״

לא בדיוק הנגאר, קומה שלמה בבניין משרדים עם חדרי ישיבות פזורים לאורך הקירות החיצוניים.
&nbsp
זה סיוט. זה לא מרווח, ממש לא. ראית תמונות ממשרדים של פייסבוק או גוגל? לא אלה שהם מציגים בפוסטרים, אמיתיות? זה ככה. מקום העבודה הנוכחי שלי הוא ״חברה גדולה ומוכרת״, אבל האופן ספייס זה אחד הturn offים הגדולים ביותר שלה.

 

[בן100]

למיטב ידיעתי

פייסבוק ישראל עובדים בחדרים.
&nbsp