יללה ללכלך:

nightjar

New member
לא יודע מה זה "תובנות מוסריות"

אני יודע (בערך) מה זה מוסר והוא צמך לדעתי מתוך התנהגויות מאוד פשוטות שיש להן ערך הישרדותי ושקיימות במגוון בעלי חיים. הנושא כבר נדוש מספיק כדי לקבוע שיש לפחות אפשרות שמוצא המוסר הוא בחומר. "נפש" הוא מושג לקטני אמונה (או ליתר דיוק קטני דמיון), שאינם מסוגלים לתפוש שייתכן קיום חמרי בלבד.
 
טוב, נזרום עם הטיעון הזה...

ואם הוא אריה,שהוא חזק ואין לו סכנה שהגאוותנות תביא לידי טריפתו ? הרי הגאוותנות תביא לידי יותר פריון, יותר נקבות יראו אותו וירצו להזדווג איתו...
 

Hameln

New member
כי אריה מעולם לא נטרף ע"י להקת צבועים למשל...


 

nightjar

New member
אריה גאוותן צריך להילחם על מעמדו עם אריות אחרים

אין לי ידע נרחב בהתנהגות אריות, אבל זו טענה סבירה לחלוטין. זה מספיק כדי ליתר את הסיבוך בהכנסת "נפש" למשוואה
 

nightjar

New member
אני אמור לכפות מוסר אנושי על אריות?

בסך הכל הראיתי שזה קל למצוא בסיס הישרדותי לרעיונות מוסריים. זה שהאדם ניפח את עניין המוסר (כמו את הדת) הרבה מעבר להישרדות זה באמת לא אשמתי.
 

nightjar

New member
אני טוען שמוצא המוסר הוא אינטרסנטי

אל תהיה כל כך מאוכזב
 
אתה טוען שהמושגים שלנו שקריים ? אנחנו רק חושבים שיש

דבר כזה שנקרא "ערך", אם אני נותן לעני אוכל אני בעצם עושה משהו למען עצמי ? אגואיסטי ?
 
ישנן מספר תאוריות איך חשיבה מוסרית מתפתחת באבולוציה

התאוריות לא בהכרח סותרות זו את זו, ובמקרים רבים משלימות זו את זו.

לפי אחת מהן מוסר נובע מאמפתיה עם הזולת, תוצר לוואי של התפתחות תאוריה של הנפש (TOM) בבני-אדם ובקופי אדם. TOM היא למעשה מודל במוח למחשבותיו, שאיפותיו ורצונותיו של הזולת, אפילו כאשר הם שונים מאלו שלנו. להתפתחות TOM יש יתרון אבולוציוני ברור: היא משמשת לחזות את פעולותיו של הזולת במצבים עתידיים והיפותטים. למעשה TOM מאפשרת לנו גם את היכולת לרמות את הזולת (ע"י הבנה מה הוא רוצה, מה אינו יודע ומה הוא יסיק בטעות) וגם להבין כיצד הוא ירגיש כאשר נרמה אותו. אגב, התפתחות TOM כנראה קשורה עם ההתפתחות של מודעות עצמית כמודל של עצמנו המאפשר לנו לחזות את פעולותינו במצבים עתידיים והיפותטים. נזק לאזור זה במוח יכול לגרום לחוויות חוץ גופיות.

תאוריה אחרת מסבירה את הנורמות המוסריות הנפוצות בכל חברות האדם נגד "גילוי עריות". המנעות מהזדווגות עם קרובי משפחה מופיעה גם אצל בעלי-חיים רבים (שימפנזים למשל) ויש לה יתרון אבולוציוני ברור במניעה של לידת צאצאים פגועים כתוצאה מהומוזיגוטיות יתר ("נישואי קרובים").
 
כל התיאור שלך אינו תיאור להסבר מוסרי

כי זה שאני עושה חסד עם הזולת ידוע לי בתור מעשה מוסרי ועשיית מעשים לטובת עצמי הוא אינו מעשה מוסרי אלא מעשה סתמי, אז למה יש הבדל בהרגשה בין שתי המקרים, הרי שתיהם מביאים ל"שרידות" ...
 
הנה הסברת בעצמך

יש הבדל בין הידע שלך לגבי שני המקרים, ולכן יש הבדל בהרגשה.

הסבר יותר מפורט אני לא יכול לתת לך כי לא אמרת איזה הבדל יש בהרגשה. אני יכול לנחש שאתה מניח באופן מודע שחסד עם הזולת הוא מעשה בלתי רגיל שדורש איזושהי גדלות מוסרית מצידך, ולכן אתה נהנה מתחושת הגדלות הזו.
 
המעשה "טוב" כי אתה יודע שהוא עוזר

ובעיקר בגלל שאתה מסוגל לדמיין איך מקבל החסד מרגיש מנקודת ראותו.

היכולת לדמיין איך מרגיש מישהו אחר כנראה ייחודית לבני אדם (ובמידה מוגבלת יותר לשימפנזים) ולכן מסבירה למה רק לבני אדם יש מוסר.
 
למעלה