הממ... לנו הייתה בעייה זהה (שכבר נדונה פה)
רק שאצלנו הילדה ל-א יצאה מהכיתה, אלא כמו שאמרת שמצדך הוא יעשה - לא עשתה את העבודה שהיא אמורה לעשות. התוצאה הייתה זהה לחלוטין מבחינת התגובה של בית הספר - הוצאה מהכיתה ושליחה למזכירות/סגנית מנהל/מנהלת, שיחות טלפון תכופות אליי, וכו'. (אנחנו בחו"ל, אגב).
גם אצלנו לא הצלחנו במיוחד לטפל בעניין מרחוק - אנחנו נתנו לה עונשים, חייבנו אותה לעשות את כל העבודה שהיא החסירה בבית, ועדיין היא המשיכה לא לעשות את העבודה בבית הספר.
בבית הספר ניסו כל מיני דברים, שדווקא די עבדו - כמו תגמול מיידי על עבודה (בצורת זמן משחק באייפד) - אבל זה בעייתי כי אין בבית הספר את כוח האדם הנדרש, הורדת מטלות אחרי שהילדה הוכיחה בקיאות בחומר, וכו'.
השנה הכניסו אותה לכיתה שהיא בפועל כיתה ד' במקום ג', כדי לאתגר אותה יותר, והיום היא הייתה אמורה להתחיל ללמוד יום בשבוע מתמטיקה עם כיתה ה'.
נכון לעכשיו המצב אכן השתפר מאוד, אבל לא לגמרי - היא לא התלמידה הכי חרוצה בכיתה וודאי שלא הכי מהירה, והיא עדיין מתקשה לבצע מטלות שנראות לה מיותרות (כמו להעתיק את השאלה מהספר), אבל היא מתפקדת לאין ערוך טוב יותר מכפי שתפקדה בשנה שעברה מבחינת כמות העבודה שהיא עושה, וגם טוענת שהמשימות מעניינות יותר. היא גם גאה בכך שהיא קפצה כיתה, וזה גם תורם לה קצת למוטיבציה. הסביבה הלימודית גם היא מתאימה לה יותר, כנראה - בכיתה ב' רוב הזמן התלמידים נדרשו לשבת על השטיח ולהקשיב למורה, או לעבוד בקבוצות. בכיתה ד' הם יושבים בשולחנות של זוגות, עם הפנים למורה, והעבודה היא לרוב יחידנית ועם פחות הפרעות. נראה, כאמור, שזה מתאים לה יותר.
הלקח שלי מהסיפור הזה הוא שצריך למצוא דרך לגרום לו לרצות לעבוד וגם להיות מסוגל לעבוד. זה אומר שהתכנים יתאימו לו ויעניינו אותו, ושהסביבה תאפשר לו ללמוד במקום להפריע לו ללמוד. אני לא בדיוק מבינה מה זה אומר שהוא סיפר לך ש"קשה לו מאוד ללמוד". האם הוא פירט יותר? האם את מבינה למה הוא התכוון? אם לא, שווה לדובב אותו קצת יותר ולנסות להבין מה בדיוק קשה לו, ומה בדיוק מפריע לו (כמו שלבת שלי, למשל, מפריע לעשות דברים שלא כרוכים בחשיבה, כמו להעתיק, ובמיוחד אם אפשר מראש לראות שהם מצריכים עבודה רבה). אז אפשר להיעזר במידע הזה כדי למצוא פתרון משותף עם צוות בית הספר. בהצלחה!
