מפרטת
עברנו לבי"ס חדש בגלל התוכנית למחוננים. הצוות שליווה אותנו לפני כן המליץ בחום, ואמר שהוא מוכן.
בביה"ס הקודם נעשתה איתו עבודה נהדרת, והוא פרח מבחינה חברתית. היו לו חברים שגם נפגש איתם אחה"צ. זו השנה הראשונה שזה קרה, והוא גם רצה (וקיבל) יומהולדת עם חברים, כשלפני כן, הוא לא רצה להשתתף באף יומהולדת.
במקום החדש לא ממש מבינים את הצרכים שלו, ו/או לא מוכנים להתגמש עבורו. המנהלת מתנהגת כמו רס"רית של מחנה צבאי, וכולם מפחדים ממנה. היא אסרה על הסייעת לדבר איתנו, וכך אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה. האיפורמציה שמגיעה אלינו עוברת סינון שלה, ומכל גורם נאמר משהו קצת שונה.
בינתיים הילד נהיה אלים, מסתגר, ולא משתף פעולה. הם בוחרים למשל, להגביל אותו במספר הפעמים שהוא יכול לצאת לשירותים בשיעור, ואז מתפלאים שהוא לא משתף פעולה בשיעורים.
נאמר לי שנבנתה איתו תוכנית עבודה, אבל לא מספרים לי מה היא.
אני לא יודעת עם מי אני יכולה לדבר שהוא לא "מרגל" של המנהלת, או מפחד ממנה ומדווח לה.
הסייעת, שמלווה אותנו כבר 3 שנים החליטה לעזוב, כי היא לא יכולה לשאת יותר את האוירה בביה"ס. בגלל שהיא מפחדת שהמנהלת תתנקל לה, היא אמרה שהסיבה היא זה שהיא לא מצליחה לעזור לילד, והוא מצידו מבקש כל הזמן לחזור לביה"ס הקודם.
זה על קצה המזלג...