danakama10
New member
הילדים שלי עדיין ביסודי
אבל מהפרספקטיבה שלי, אני לא הייתי "משחררת". הרבה ילדים חושבים על כאן ועכשיו, ותפקיד ההורים לכוון אותם, בין אם בשיחות מוטיבציה, דוגמה אישית, וגם ביד קשה.
דבר ראשון, צריך לוודא אם למרות שהילד חכם, הלימודים בכיתה מדעית קשים לו מדי. הרבה פעמים ילדים שעושים שרירים ומסרבים ללמוד (ומוציאים ציונים נמוכים), פשוט קשה להם והם מתביישים להודות בכך, בפני עצמם ובפני ההורים. אני מציעה לבדוק טוב טוב את הנושא, כי לדעתי כשילד מוכשר מקשיב בכיתה בחצי אוזן וקולט את דברי המורה, הוא אמור להוציא ציונים לא רעים גם מבלי ללמוד לפני מבחנים.
אם מתסמן שבאמת קשה לו, צריך להסביר לו (ולכם...) שילד חכם זה לא בהכרח ילד שמצטיין במקצוע X Y ו- Z, אלא ילד שעושה בחירות נכונות. שלכל אחד יש דברים שבאים לו פחות בקלות, וצריך להתמקד בדברים החזקים ויחד עם זאת לא להזניח את הנקודות החלשות יותר. אל תשדרו לו שהיעד זה מגמת אלקטרוניקה ומחשבים. אולי זה לא בשבילו, והציונים שלו הם רמז עבורכם.
אם מסתבר שהילד פשוט מזלזל לחלוטין למרות שהוא מסוגל לעמוד בדרישות הכיתה, אני כן הייתי באה עם דרישות סף עבורו. לא ציונים גבוהים, אלא סבירים. לא נכשל או על סף נכשל. אם הוא לא מתאמץ לעבור את דרישות הסף האלו, הייתי מונעת ממנו דברים מסויימים. לא מרשה לו לצאת לבילויים, מחרימה מסכים, ממתנת את העיסוק בטיסנים. לא בכעס ולא בתור עונש, אלא פשוט כי זו הציפיה שלכם ומי שלא עומד בה לא יקבל הטבות שונות. את ההטבות האלו צריך להרוויח, זה לא משהו שמוענק כמובן מאליו.
במקביל, הייתי מעודדת אותו עם צ'ופרים משמעותיים כשהוא משיג ציונים סבירים.
אני לא יודעת איך בודקים אם הילד מתקשה או לא. אני מניחה ששיחות עם המורים זו דרך טובה להתחיל.
כאמור, העובדה שהילד על סף נכשל והיה נכשל בלי שיעורים פרטיים בחשבון ופיזיקה מראה לדעתי הבלתי קובעת שיש סיכוי שהכתה לא מתאימה לו וקשה לו מדי. הייתי עובדת על עצמי לא לחשוב שאם לא יהיה במגמה יוקרתית זה סוג של אסון. להשקיע בטיסנים הוא יכול גם בלי ללמוד על זה במגמת בית הספר.
אבל מהפרספקטיבה שלי, אני לא הייתי "משחררת". הרבה ילדים חושבים על כאן ועכשיו, ותפקיד ההורים לכוון אותם, בין אם בשיחות מוטיבציה, דוגמה אישית, וגם ביד קשה.
דבר ראשון, צריך לוודא אם למרות שהילד חכם, הלימודים בכיתה מדעית קשים לו מדי. הרבה פעמים ילדים שעושים שרירים ומסרבים ללמוד (ומוציאים ציונים נמוכים), פשוט קשה להם והם מתביישים להודות בכך, בפני עצמם ובפני ההורים. אני מציעה לבדוק טוב טוב את הנושא, כי לדעתי כשילד מוכשר מקשיב בכיתה בחצי אוזן וקולט את דברי המורה, הוא אמור להוציא ציונים לא רעים גם מבלי ללמוד לפני מבחנים.
אם מתסמן שבאמת קשה לו, צריך להסביר לו (ולכם...) שילד חכם זה לא בהכרח ילד שמצטיין במקצוע X Y ו- Z, אלא ילד שעושה בחירות נכונות. שלכל אחד יש דברים שבאים לו פחות בקלות, וצריך להתמקד בדברים החזקים ויחד עם זאת לא להזניח את הנקודות החלשות יותר. אל תשדרו לו שהיעד זה מגמת אלקטרוניקה ומחשבים. אולי זה לא בשבילו, והציונים שלו הם רמז עבורכם.
אם מסתבר שהילד פשוט מזלזל לחלוטין למרות שהוא מסוגל לעמוד בדרישות הכיתה, אני כן הייתי באה עם דרישות סף עבורו. לא ציונים גבוהים, אלא סבירים. לא נכשל או על סף נכשל. אם הוא לא מתאמץ לעבור את דרישות הסף האלו, הייתי מונעת ממנו דברים מסויימים. לא מרשה לו לצאת לבילויים, מחרימה מסכים, ממתנת את העיסוק בטיסנים. לא בכעס ולא בתור עונש, אלא פשוט כי זו הציפיה שלכם ומי שלא עומד בה לא יקבל הטבות שונות. את ההטבות האלו צריך להרוויח, זה לא משהו שמוענק כמובן מאליו.
במקביל, הייתי מעודדת אותו עם צ'ופרים משמעותיים כשהוא משיג ציונים סבירים.
אני לא יודעת איך בודקים אם הילד מתקשה או לא. אני מניחה ששיחות עם המורים זו דרך טובה להתחיל.
כאמור, העובדה שהילד על סף נכשל והיה נכשל בלי שיעורים פרטיים בחשבון ופיזיקה מראה לדעתי הבלתי קובעת שיש סיכוי שהכתה לא מתאימה לו וקשה לו מדי. הייתי עובדת על עצמי לא לחשוב שאם לא יהיה במגמה יוקרתית זה סוג של אסון. להשקיע בטיסנים הוא יכול גם בלי ללמוד על זה במגמת בית הספר.
