ידעתם שפסיכולוגים קלינים לא מחויבים להתראה מראש לסיום טיפול?

[trilliane]

 

[מנסה ומתנסה]

מאוד מתנגדת למובא בסעיף 4 ....

רוב המטופלים לא מוכנים לעבודה עצמית.
רוב המטופלים לא מוכנים לצאת מאזורי הנוחות.
לרוב המטופלים יש ציפייה שמישהו אחר יסדר להם את
החיים.
את כותבת בדיוק את רוב המקרים בהם אדם פונה לטיפול !

אם עובדות אלה מחייבות אותך להפסיק עבודה עם הלקוח - טוב
את עושה שאת מפסיקה את העבודה, כך שתהיה לו הזדמנות להגיע
למטפל שאולי יוכל לעזור לו מהמקום בו הוא נמצא ולהביאו למקום
מועיל יותר עבורו.

ואגלה לך סוד נוסף - כאשר הטיפול הוא טוב באמת, אז הוא מצליח
להגיע ללב העניין, לשורש העניין מבעד לעטיפות. כאשר זה קורה -
פתאום מסתבר לך שהגעת למטפל לגבי הלימודים שלך שנתקעו,
או לגבי בן זוגך שמשגע אותך או... בעצם לא משנה... בפועל אם
הטיפול באמת הצליח - פתרת גם את מה שתקע אותך לגבי
מכלול הדברים, כי התקדמת ! פיצחת את התקיעות שלך.

דברים אלה חלים בשירות הפרטי והציבורי כאחד, כמובן. אבל למעשה
האחריות היא של המטפל - גם אם בפועל המטופל הוא זה שלא
עשה את הצעד הנדרש (בגלל זה קרוב לודאי הגיע לטיפול, כבר
אמרנו). מבחינת המטפל - הצעד האחראי ביותר שהוא יכול לעשות
אם לא עוזר למטופל להתקדם, הוא באמת לשחרר אותו, תוך לקיחת
אחריות. מבחינה זו אני מסכימה עם סעיף 2 - עדיף שהמטופל
יגיע למטפל שהוא בוחר.

 

[trilliane]

טיפול = עזרה. אבל המטופל צריך לעזור למטפל לעזור לו

כי הדברים לא יקרו מעצמם. יש בדיחה לא רעה מסדרת ה"כמה אנשים צריך כדי להחליף נורה" שממחישה את הנקודה (אני כותבת באנגלית כי הדו-משמעות מתפספסת בעברית):
How many clinical psychologists does it take to change a light bulb? Only one but the light bulb has to want to change.

וזו הנקודה: כדי לעשות שינוי צריך לרצות להשתנות, צריך להיות מוכן לגעת בנקודות לא נעימות, לטפל בבעיות ולא לברוח מהן. גם פסיכולוג טוב לא יכול להכריח אותך לעשות שום דבר וגם לא יכול לשנות אותך במקומך. אתה צריך לאפשר לו לעזור לך לעשות את השינויים שאתה לא מסוגל לעשות לבד בעצמך, אבל בלי שיתוף פעולה ונכונות של המטופל הם פשוט לא יקרו.

 

[בילי79]

עזרה ושינוי הם מושגים יחסיים וסובייקטיביים

יש שיהיו מרוצים משינוי אחד משמעותי בשנה, ויש כאלו שיצפו לצאת מכל פגישה עם תובנה משמעותית או לפחות קטנה.
מה קורה אם בטיפול מתמשך (שנה או יותר) המטפל מרגיש שאין 'מספיק' שיתוף פעולה מצד המטופל או שאין שינויים משמעותיים לטעמו, והמטופל חולק עליו?
מכיוון שמצב כזה יכול להיווצר, צריכה להיות התייחסות בחוק גם למקרים כאלו
במידה ויש כזו- אינני מכירה אותה.

 

[trilliane]

מה שקורה כשאין הסכמה בטיפול הוא שמנסים ללבן או שמפסיקים

ואני באמת לא רואה סיבה שהמחוקק יתערב בדבר כזה.

 

[puptits]

אולי לא תאהבי לשמוע

אבל נראה לי הגיוני ואף נכון שמטפל (פסיכולוג) רשאי ואף חייב בכל עת לסיים תהליך
כמו לדוגמה במקרה של תלות נפשית (על כל משמעויותיה), התאהבות מטופל במטפל, או איום באובדנות...
לא ניתן למחוקק להתערב....
ומה, ייאלצו את המטפל להמשיך על אף שלדעתו חייבים לסיים כאן ועכשיו?
&nbsp
לא רואה מקום להתערבות המחוקק בעניין זה
לטנגו צריכים שניים (כמו בכל טנגו)
&nbsp
&nbsp

 

[בילי79]

שאלתי כדי לקבל תשובה

תודה על התייחסותך!

 

[puptits]

וזו היתה תשובתי

"לא רואה מקום להתערבות המחוקק בעניין זה
לטנגו צריכים שניים (כמו בכל טנגו)"

מציע לך להמשיך הלאה, עם הבא בטוח שתהיי יותר מנוסה.
בהצלחה בכל

 

[בילי79]

אני מעריכה את ההתייחסות שלך, והסברת את תשובתך מעולה

 

[מנסה ומתנסה]

האחריות היא של הפסיכולוג ...

הוא אמור לעבוד עם המנורה על הסיבות שבגללן היא לא רוצה לעשות שינוי.
אמור לבדוק איתה מה שינוי אומר לגביה,
אמור לבדוק אילו בתים האירה בעבר ומה עשתה לה חוויה זו

אני לא נכנסת לענייני חוק וכו'. כאמור גם פסיכולוג הוא בנאדם (או בן-אדם)
ויכול להווכח שהוא לא עונה לצרכים של המטופל ובהתאם לשחררו (תוך
התנהלות מכבדת והדרגתית, כמובן, כמתבקש).

התייחסתי רק למטפלת שהגיבה פה, ומדבריה משתמע שהאחריות על
מטופל שאינו רוצה להשתנות היא על המטופל. לדידי - לא כך הוא.

 

[בילי79]

מבחינת החוק לפסיכולוג אין אחריות כלפי המטופל

לפחות לא כזו שידועה לו.
"אמור לעבוד.." את אומרת, כפי שאת רואה- בפורום המצומצם הזה יש חילוקי דיעות, בוודאי ובוודאי לפסיכולוגים שמגיעים מאסכולות שונות ובין מטופלים שונים.
כיום אגב הפסיכולוגים כמוך גם לא נכנסים לענייני חוק.
מכיוון שאין להם חוקים.
את חושבת שמטפל צריך לשחרר הדרגתית אך החוק כיום נותן את האפשרות לבחירה למטפל בלבד.
והחוק כשלעצמו אינו מפריע לי, אך אם הייתי יודעת על כך מראש יתכן ולא הייתי מתחילה טיפול פסיכולוגי, או שהייתי יכולה לדון על הנושא מראש, ולהשוות בין מטפלים שונים לפני ההתקשרות הרגשית וההשקעה הכלכלית.
לא היה עולה בדעתי שלמטפל אין כל חובה חוקית כלפי המטופל, אלמלא הייתי נתקלת בבעיה בעצמי במהלך טיפול.

 

[SicTransit]

חוקים וכללי אתיקה

כללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים לא מבהירים את הנקודה, אבל כן מדברים על עריכת חוזה "בכתב או בעל פה" בין המטפל ללקוח. בסמוך להתחלת הטיפול. מאחר והמקרה שאת מתארת הוא נדיר ביותר (פסיכולוגים הם מומחים גדולים בשכנוע עצמי שהלקוח אכן נעזר בהם כל עוד הוא ממשיך לשלם. אם מסיבה כלשהי הוא לא יכול, הם מיד מסבירים למה טיפול חינמי אינו אפקטיבי, ומן הסתם גם כאן הם משוכנעים שהם אובייקטיביים לחלוטין) אני לא בטוח שנהוג להכנס לעניין הזה, כלומר שהמטפל מצהיר בתחילת הטיפול על זכותו להפסיק את הטיפול בכל עת ללא הודעה מוקדמת (כמו גם הרבה עניינים אחרים שעלולים להפוך חשובים בדיעבד, למשל הרשומות).

את יכולה לנסות ליצור איתם קשר ואולי להשפיע לא דרך המחוקק.

 

[בילי79]

תודה על התייחסותך המפורטת והקישורים

אכן בכללי האתיקה אין כלל התייחסות הוא מופנה לפסיכולוגים עצמם ומתחיל כך: "לקהילת הפסיכולוגים בארץ שלום רב" (ב"ראשית דבר").
הכתובת לבירורים היא ועדת האתיקה, אליה ניתן לפנות דרך משרד הבריאות. (אני תוהה כמה מטופלים מכירים אותה או יודעים כיצד ליצור איתם קשר).
שירות הלקוחות שלהם מעולה (זמן מענה טלפוני- פחות מדקה), והם הכתובת לבירורים או תלונה על מטפל. כבר פניתי אליהם באופן אישי עם פירוט המקרה הספציפי שלי.

 

[trilliane]

לא. למטפל אין אחריות לשנות את המטופל. זו בחירה של המטופל

והמטפל לא יכול לכפות עליו להשתנות (וטב שכך!). ודאי שמטפל מקצועי אמור לעבוד על כך עם המטופל (כאילו דה?) אבל נדרש שיתוף פעולה של המטופל, המטפל אינו קוסם ואינו יכול לרצות במקומו או לעשות את השינוי במקומו. הוא יכול לעזור, לסייע, לקדם וכו', אבל בסופו של דבר זו עבודה המטופל צריך לעשות על עצמו, המטפל לא יכול לעשות אותה במקומו. רבים חושבים שהם יכלו לטיפול והשינוי המיוחל יגיע כמו "קסם" אבל זה לא עובד כך.